תסמונת פיקה
 | |
| חפצים שנמצאו בקיבתו של לוקה בתסמונת פיקה | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| DiseasesDB | 29704 |
| MedlinePlus | 001538 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | F50.8, F98.3 |
תסמונת פיקה (באנגלית: Pica Syndrome) היא הפרעת אכילה הגורמת לאכילה חוזרת ונשנית של חומרים שאינם ראויים למאכל, כגון עפר, קרח, שיער, פחם, לכלוך, נייר ועוד. התסמונת נחשבת לתסמונת של גיל הילדות, אך יכולה (בעיקר כשאינה מטופלת בילדות) להופיע גם כמצב כרוני בגיל הבגרות.[1]שמה של התסמונת מגיע מהמילה "Pica" – שמה הלטיני של ציפור העקעק, שהיא אוכלת כל. אין לבלבל תסמונת זו עם המחלה הנוירולוגית הנקראת מחלת נימן פיק.[2]
היסטוריה
תיעוד של תסמונת פיקה בספרות הרפואית הופיע כבר במאה ה-18, בקרב עבדים בארצות הברית[3]. אחד המקרים הבולטים של תסמונת פיקה שהתפרסמו היה של הבדרן הצרפתי מישל לוטיטו. הוא אובחן כסובל מפיקה בילדותו וכונה "מר אוכל כל". לוטיטו אכל במשך שנתיים מתכות של מטוס ססנה שלם שפורק לחתיכות[4].
אבחנה
פסיכיאטר יאבחן תסמונת פיקה על פי DSM 5[5] אם יתקיימו התנאים הבאים
א. אכילה מתמשכת של חומרים או חפצים שאינם אוכל ואינם בעלי ערך תזונתי לאורך תקופה של חודש לפחות
ב. אכילת החומרים והחפצים אינה תואמת את שלב ההתפתחות של הילד/תינוק.
ג. אכילת החומרים אינה חלק מטקס חברתי נורמטיבי בתרבות אליה משתייך האדם.
ד. אם התסמונת מתרחשת על רקע הפרעה נפשית אחרת (מגבלה אינטלקטואלית, הספקטרום האוטיסטי או סכיזופרניה, או מצב רפואי (לרבות הריון), היא חמורה מספיק כדי להסב את תשומת הלב.
על פי מדריך ה-DSM, תסמונת זו מאובחנת כאשר במשך חודש ימים לפחות מתבצעת אכילת דברים שלא נועדו למאכל אדם, בגיל בו הדבר נחשב להפרעה בהתפתחות ובחברה בה אין מדובר בחלק מהתרבות. תסמונת זו קשורה במגוון של הפרעות נפשיות, כגון טראומה נפשית והזנחה הורית. המחלה נפוצה בקרב ילדים ובקרב נשים בהריון, וכן בקרב אנשים הסובלים ממחלות התפתחותיות, כשכיחות התסמונת אינה ידועה כיום. בקרב אנשים עם מגבלה שכלית התפתחותית ישנה מגמת עליה בשכיחות התסמונת, ככל שהמגבלה השכלית התפתחותית חמורה יותר. כגון אוטיזם.
שכיחות ואפידמיולוגיה[5]
עדיין אין נכון להיום נתונים על שכיחות התסמונת. עם זאת ידוע ששכיחות התסמונת בקרב ילדים עם הפרעה שכלית התפתחותית גדלה ככל שחומרת המגבלה השכלית התפתחותית גוברת. התסמונת קיימת בשני המינים, ישנה גם צורה של התסמונת שמתרחשת במהלך הריון, אך מעט מאד ידוע עליה. עוד ידוע שאצל חלק מהילדים המפתחים תסמונת זו יש אכילה של דברים ספציפיים בלבד, ואילו אצל ילדים אחרים לא.
גורמי סיכון פרוגנוסטיים
הזנחה, היעדר פיקוח ועיכוב התפתחותי עלולים להעלות את הסיכוי להתפתחות התסמונת.
סוגיות בין תרבותיות
בחברות מסוימות נהוג לאכול חומרים שאינם חומרי מזון כחלק מטקסים דתיים שונים. אכילה זו נחשבת כבעלת משמעות רוחנית ולעיתים רפואית (כחלק מצורת ריפוי של מרפאים עממיים שונים).
התפתחות התסמונת ומהלכה
הופעת התסמונת יכולה להתרחש בינקות, בילדות בתקופת הנעורים או בבגרות. עם זאת הופעה בילדות היא השכיחה ביותר. פיקה יכולה להופיע אצל ילדים כחלק מתהליך ההתפתחות הטבעי שלהם. אצל מתבגרים ומבוגרים היא נוטה להיות חלק ממוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן יש מקרים בהם התופעה מופיעה בעת אצל אמהות בהריון. במקרים מסוימים עלולה תסמונת זו לגרום למצבי חירום רפואיים כתוצאה מהרעלות, או נזק למערכת העיכול.
השפעה על התפקוד[6][5]
אכילת חומרים שאינם מזון יכולה להיות מסוכנת הן מפני שהיא יכולה לגרום להרעלות מסוגים שונים והן מפני שהיא יכולה לגרום לחסימות של המעי ובמקרים שבהם נאכלים חפצים חדים היא יכולה גם לגרום לנקב או קרע במעי (מצב שיכול להיות מסכן חיים). סכנות נוספות הן פגיעה בשיניים ובחניכיים, וכן חוסרים תזונתיים שונים[7]. עם זאת פיקה בדרך כלל מתלווה להפרעות נפשיות אחרות ולעיתים אף למחלות גופניות.
תחלואה נלווית[5][8]
אכילה של דברים שאינם מזון יכולה להתרחש על רקע של מגוון מצבים רפואיים והפרעות נפשיות. השילוב השכיח ביותר הנלווה לתסמונת הוא הפרעות הספקטרום האוטיסטי, ומוגבלות שכלית התפתחותית. שילוב עם סכיזופרניה אפשרי אך נדיר יותר. כמו כן יכולה תסמונת פיקה להופיע יחד עם טריכוטילומניה, והפרעת חיטוט בעור. התסמונת יכולה להופיע גם עם הפרעת הימנעות / הגבלת אכילה (מה שבעבר נקרא הפרעת אכילה סלקטיבית).
אבחנה מבדלת
יש להבחין תסמונת זו ממספר תסמונות והפרעות נפשיות ורפואיות:
תסמונת קליין לוין, אנורקסיה נרבוזה, הפרעת זהירות, ופציעה עצמית לא אובדנית, המופיעה כתסמין של הפרעת אישיות.
טיפול[6]
הטיפול בתסמונת זו צריך להיות מהיר. זהו טיפול על ידי צוות רב מקצועי הכולל רופא ילדים, עובד סוציאלי פסיכיאטר ואחות. צוות זה מבקר בביתו של הילד מברר את תנאי מחייתו והרגליו ועובד עם המשפחה לבדיקת המערכות הרגשיות הקשורות לילד ולטיפול בו.
קישורים חיצוניים
- תסמונת פיקה, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- שרון מועלם, מי מעדיפים לאכול חול?, באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2011
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
הערות שוליים
- ^ S Vijayendranath Nayak, Raghavendra Kini, Ujwala Shetty, Prasanna Kumar Rao, Roopashri Rajesh Kashyap, Gowri Bhandarkar, Pica - an eating disorder: A report and review, Department of Oral Medicine and Radiology, AJ Institute of Dental Sciences, Mangalore, Karnataka, India
- ^ Naoya Takeda, Yuki Kishimoto, Osamu Yokota, Neurodegenerative Diseases, Springer, New York, NY, 2012, עמ' 300–316. (באנגלית)
- ^ Rose, E. A., Porcerelli, J. H., & Neale, A. V. (2000). "Pica: Common but commonly missed". The Journal of the American Board of Family Practice. 13 (5): 353–8.
- ^ אלכס דורון, דוקטור תציל אותי! מצעד המחלות המוזרות, באתר nrg, 20 בינואר 2013
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 American Psychiatric Association, Feeding and Eating Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 329-331
- ^ 6.0 6.1 חנן מוניץ (עורך), 26 הפרעות פסיכיאטריות בילדים ובמתבגרים, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2013, עמ' 642-643
- ^ Ali Islek, Ersin Sayar, Aygen Yılmaz, Cem Boneval, A rare outcome of iron deficiency and pica: Rapunzel syndrome in a 5-year-old child iron deficiency and pica, The Turkish Journal of Gastroenterology: The Official Journal of Turkish Society of Gastroenterology 25, February 2014, עמ' 100–102 doi: 10.5152/tjg.2014.4051
- ^ Judith Rohde, Malte Christian Claussen, Bernhard Kuechenhoff, Erich Seifritz, Combined symptomatology of psychosis, pica syndrome, and hippocampal sclerosis: A case report, International Journal of Eating Disorders 46, 2013-01-01, עמ' 89–91 doi: 10.1002/eat.22064
