תעשיית היהלומים בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עובדים במלטשת יהלומים בנתניה, ינואר 1945

תעשיית היהלומים בישראל היא תעשייה חשובה בישראל ואחת מהתעשיות החשובות בעולם לייצור יהלומים.

ישראל היא ממייסדות תהליך קימברלי, פורום בינלאומי למסחר ביהלומים, ובשנת 2010 אף כיהנה בראשותו.[1]

נכון ל-2016 יהלומים היוו כ-23.2% מסף הייצוא של ישראל ולמעשה יהלומים הם המוצר המיוצא ביותר במדינת ישראל, בהיקף של כ-12% מהייצור בעולם כולו[2][3].

היסטוריה

טרום הקמת מדינת ישראל

בין השנים 19051936, נעשו ניסיונות שונים להקים ולפתח ענף יהלומים בארץ ישראל,[4] אולם ניסיונות אלו לא הצליחו.

בשנת 1933, החלו מאמצים מול שלטונות המנדט הבריטי לביטול המכס על יבוא יהלומי גלם, ובשנת 1936 ביטלו השלטונות את המכס על יבוא זה. רק לאחר מכן החלה להתפתח תעשיית היהלומים בארץ בצורה בת קיימא.

בשנת 1937 הוקם בפתח תקווה מפעל ליטוש יהלומים, על ידי אנשל (אשר) דסקל וצבי רוזנברג. בני הדודים נולדו בצפון רומניה ולימים הפכו ליהלומנים מצליחים באנטוורפן. דסקל קנה מכונות לעיבוד יהלומים, ובתחילת 1937 היגר לפלשתינה עם משפחתו ועם המכונות. המפעל החל את דרכו בחדר בביתו של צבי רוזנברג. במפעל הוכשרו עשרות תלמידים מפתח תקווה בחיתוך וליטוש יהלומים. לימים הפכו תלמידים אלה תעשיינים מובילים בענף. התלמיד הראשון היה אריה מולדבסקי נער בן 15, שלימים היה תעשיין מצליח וקיבל את אות יקיר תעשיית היהלומים. בשנת 1939 הציע ראש עירית נתניה עובד בן עמי לבני הדודים דסקל ורוזנברג להקים מפעל בעיר. דסקל ובן עמי נסעו לאנטוורפן לנסות לשכנע יהלומנים יהודים לעבוד בארץ ישראל ולהציל את עצמם ומשפחתם. בין 1940–1946 תעשיית היהלומים התרחבה ופרחה. בהמשך הוקמו יותר משלושים מפעלים בעיקר בנתניה ובתל אביב ובמקומות נוספים. כ-3,300 עובדים הועסקו במפעלים אלו.[דרוש מקור: לכל הפסקה]

שווי היצוא של תעשייה זו הוערך במעלה מ-3,200,000 לירות ארץ-ישראליות. זה היה הערך הגבוה ביותר למוצרים שיוצאו מהמנדט הבריטי באותה שנה.[5]

השנים הראשונות של מדינת ישראל

לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל הועברה כלכלת הצריכה למתכונת של כלכלת מלחמה (אנ'). החלטה זו הגיעה בשיאו של משבר בתעשיית היהלומים, חרף משבר זה כבר בשנת 1956, לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל, נערך בה הקונגרס הבינלאומי של הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB).

במהלך חמש עשרה השנים הראשונות לקיומה של ישראל תעשיית היהלומים וחברת תפוזי ג'אפה היו מוצרי הייצוא העיקריים של המדינה הצעירה.[6]

המאה ה-21

נכון לתחילת המאה ה-21, ישראל היא אחת משלושת המרכזים העיקריים בעולם לייצור יהלומים, לאחר בלגיה והודו.

ב-2012 שווי הייצוא עמד על כ-5.56 מילארד דולרים.[7][8]

ב-2007, כאשר היהלומים עדיין היוו קרוב לכ-24% מסך היצוא הישראלי,[9] 12% מהיהלומים בעולם יוצרו ולוטשו במדינת ישראל.[10] עם זאת ב-2010 ירד הייצור לכ-9% מהילומים בעולם. מנגד, ב-2016 פורסם כי תעשיית היהלומים הישראלית ייצאה כ-28% מסך המוצרים שיוצאו מישראל ובמקביל כ-12% מהיהלומים בעולם יוצרו בישראל.

ביוני 2018 פורסם כי ישראל והרפובליקה העממית של סין חתמו על הסכם במסגרתו כ-100 חברות סיניות יעבירו את המפעלים שלהן לישראל, המפעל שירכז את החברות יוקם במתחם הבורסה, במתחם שיכיל כ-2 מרכזי ליטושים וישתרע על שטח של כ-1,100 מטר מרובע. עלות ההקמה של המפעל מוערכת ב-10 מיליון שקלים.[11]

באפריל 2020, לאחר התפרצות נגיף הקורונה בישראל והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיו הצהיר נשיא בורסת היהלומים, יורם דבש כי תעשיית היהלומים הישראלית חוותה נזק של למעלה ממיליארד שקלים.[12]

בספטמבר 2020, לאחר חתימת הסכם נרמול היחסים בין איחוד האמירויות הערביות לישראל פורסם כי בורסת היהלומים הישראלית תיפתח נציגות בדובאי, החלטה זו באה לאחר חתימת הסכם שיתוף פעולה בין בורסת היהלומים לחברת DMCC שהיא למעשה התאומה האמירתית של בורסת היהלומים הישראלית.[13]

המסחר ביהלומים בישראל

הענף נמצא ב"רובע היהלומים" (שם נמצאת גם בורסת היהלומים הישראלית), הרובע הממוקם במתחם הבורסה שברמת גן. המתחם מורכב מכ-4 בניינים (הגבוה מהם הוא מגדל יהלום), המחוברים אחד לשני באמצעות שבילים.

ממשלת ישראל מממנת גוף תעשייתי ללא כוונת רווח הנקרא "מכון היהלומים הישראלי" ומטרתו היא לייצוג ארגונים ומוסדות הקשורים לתעשיית היהלומים בישראל.

חוקיות התעשייה

ישראל היא ממייסדות תהליך קימברלי, פורום בינלאומי לסחר ביהלומים המתווה את תהליך הסרטיפיקציה ליהלומים. הפורום קם בכח החלטת או"ם להסדיר את השוק, ולשים סוף לתופעת יהלומי המריבה. הקריטריונים שנקבעו בקימברלי הפכו לחוקים ב-71 מדינות בעולם, והיהלומנים הפועלים במסגרת הבורסות ליהלומים, ובהן גם בישראל, כפופים לדינים מחייבים. עם זאת, חלק מפעילי זכויות האדם טוענים כי תהליך קימברלי מגדיר יהלומי סכסוך בצורה צרה או כללית מדי.

המתבלטים בהאשמת בישראל בסחר ביהלומי דמים, הטוענים כנגד חוקיות התעשייה בישראל, הם ארגונים לזכויות אדם פלסטינים ותנועת ה-BDS.[14][15] ארגונים אלה נוהגים לכרוך את אי-חוקיות התעשייה לכאורה בטיעונים הנוגעים לסכסוך הערבי-ישראל והיחס לפלסטינים, ולא באי עמידה בדיני תהליך קימברלי. הלכה למעשה ארגונים אלה טוענים שבעצם פעולותיה מדינת ישראל הופכת את היהלומים בה ליהלומי מריבה.[16]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Miskin, Maayana (18 ביוני 2010). "Zimbabwe Diamond Activist Jailed before Israel Appearance". Arutz Sheva. נבדק ב-14 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ OEC - The Observatory of Economic Complexity | OEC, OEC - The Observatory of Economic Complexity (באנגלית)
  3. ^ https://atlas.media.mit.edu/en/profile/country/isr/
  4. ^ כבר בעת כינוס הקונגרס הציוני השביעי, שנערך בשנת 1905, כאשר יהודים מבלגיה ומהולנד הציעו ללמד את יתומי פרעות קישינב את מקצוע היהלומים בארץ ישראל, בניסיון לשקם את פליטי הקהילה שנפגעה בפרעות ברוסיה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1910, התארגנו יזמים מאנטוורפן, שרכשו מכונות ליטוש ושלחו אותן לירושלים. בעקבות לחץ על היזמים, נטשו את הרעיון להקים מרכז יהלומים שיתחרה באנטוורפן, והמכונות אוחסנו. שלושים שנה מאוחר יותר נמצאו המכונות והופעלו ב-1940 בתל אביב.
  5. ^ 'A survey of Palestine'. Vol 1. Originally published 1946-47. מסת"ב 0-88728-211-3. Page 445.
  6. ^ Meirav Arlosoroff, When Ben-Gurion Saved Israel’s Economy at Any Price, Haaretz, 23 March 2018
  7. ^ (הקישור אינו פעיל, 19.7.2021)Israel 2012 diamond exports fall, may rebound if no more crises - Reuters
  8. ^ Jewellery Business - Israel’s 2012 polished diamond exports decline
  9. ^ Minerals Yearbook, 2008, V. 3, Area Reports, International, Africa and the Middle East - מסת"ב 9781411329652 page 48.1 The mineral Industry of Israel: "Israel's total exports amounted to $45.9 billion in 2007, of which diamonds accounted for 23.9%"
  10. ^ Minerals Yearbook, 2008, V. 3, Area Reports, International, Africa and the Middle East // USGS - מסת"ב 9781411329652 page 48.1 The mineral Industry of Israel: "In 2007 .. Israel accounted for 12% of the value of the world's polished diamond production"
  11. ^ אמיתי גזית, 100 חברות יהלומים מסין ילטשו בישראל, באתר כלכליסט, 27 ביוני 2018
  12. ^ נווית זומר, היהלומנים לנתניהו: "יש חשש מקריסת ענף היהלומים בישראל, זקוקים לסיוע דחוף", באתר כלכליסט, 20 באפריל 2020
  13. ^ דני זקן, ‏בורסת היהלומים הישראלית תיפתח נציגות בדובאי, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2020
  14. ^ HUMAN RIGHTS CAMPAIGNERS SAY KIMBERLEY PROCESS MUST SUSPEND ISRAEL AND BAN ISRAELI DIAMONDS EXPORTS
  15. ^ Israel's blood diamonds (BDS, March 31, 2010)
  16. ^ SOUTH AFRICA: Avocados, Diamonds at Core of Anti-Israel Trade Campaign (IPS, Jan 26 2007)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0