תעשיית הנפט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תעשיית הנפט כוללת את התהליכים הגלובליים של חיפוש, הפקה, זיקוק, הובלה (לעיתים קרובות על ידי מכליות נפט וצינורות), ושיווק של מוצרי נפט. מוצרי הנפח הגדולים ביותר של התעשייה הם מזוט ובנזין. נפט הוא גם חומר הגלם למוצרים כימיים רבים, כולל תרופות, ממיסים, דשנים, חומרי הדברה, חומרי ריח ופלסטיק. התעשייה מחולקת בדרך כלל לשלושה חלקים: במעלה הזרם, באמצע הזרם ובמורד הזרם. במעלה הזרם עוסק בכל הנוגע לחיפוש והפקת נפט גולמי, אמצע הזרם כולל הובלה ואחסון של נפט גולמי, ומורד הזרם נוגע לזיקוק נפט גולמי למוצרים סופיים שונים.

נפט חיוני לתעשיות רבות, והוא הכרחי לשמירה על הציוויליזציה התעשייתית בתצורתה הנוכחית, מה שהופך אותו לצורך קריטי עבור מדינות רבות. הנפט מהווה אחוז גדול מצריכת האנרגיה העולמית, החל משפל של 32% באירופה ובאסיה, ועד לשיא של 53% במזרח התיכון. דפוסי הצריכה של אזורים גאוגרפיים אחרים הם כדלקמן: דרום ומרכז אמריקה (44%), אפריקה (41%) וצפון אמריקה (40%). העולם צורך יותר מ-36 מיליארד חביות נפט בשנה[1] כאשר המדינות המפותחות הן הצרכניות הגדולות ביותר. כך למשל, ארצות הברית צרכה 18% מהנפט שהופק בשנת 2015.[2] הייצור, ההפצה, הזיקוק והקמעונאות של נפט בכללותו מייצגים את התעשייה הגדולה בעולם במונחים של ערך דולרי.

היסטוריה

שדה נפט בבאקו, 1926

היסטוריה מוקדמת

נפט במצב לא מזוקק מנוצל על ידי בני אדם כבר למעלה מ-5,000 שנה. נפט באופן כללי שימש מאז ההיסטוריה האנושית המוקדמת לשמירה על אש בוערת ובמלחמה. עם זאת, חשיבותו לכלכלה העולמית התפתחה לאט, כאשר שמן לווייתנים (אנ') שימש לתאורה במאה ה-19 ועץ ופחם שימשו לחימום ובישול עד המאה ה-20. למרות שהמהפכה התעשייתית יצרה צורך הולך וגובר באנרגיה, הוא סופק בתחילה בעיקר על ידי פחם. עם זאת, כאשר התגלה כי ניתן להפיק נפט מנפט גולמי ולהשתמש בו כדלק תאורה וחימום, הביקוש לנפט גדל מאוד, ובתחילת המאה העשרים הפך לסחורה היקרה ביותר הנסחרת בשווקים העולמיים.

היסטוריה מודרנית

רוסיה הקיסרית הפיקה 3,500 טון נפט ב-1825 והכפילה את תפוקתה עד אמצע המאה. לאחר שהחלו קידוחי הנפט באזור אזרבייג'ן של ימינו ב-1846, בבאקו, בנתה האימפריה הרוסית שני צינורות גדולים: צינור באורך 833 ק"מ להובלת נפט מהים הכספי לנמל בתומי בים השחור (צינור באקו-בתומי), שהושלם ב-1906, וצינור באורך 162 ק"מ להובלת נפט מצ'צ'ניה לים הכספי. בארות הנפט הראשונות שנקדחו בבאקו נבנו בשנים 1871–1872 על ידי איוון מירזוייב (אנ'), איש עסקים ארמני המכונה אחד מ'האבות המייסדים' של תעשיית הנפט של באקו.[3]

בארות נפט בבוריסלב

בתחילת המאה ה-20, תפוקת הנפט של רוסיה הקיסרית, כמעט כולה מחצי האי אפשרון, היוותה מחצית מהייצור העולמי ושלטה בשווקים הבינלאומיים. כמעט 200 בתי זיקוק קטנים פעלו בפרברי באקו עד 1884. בשנת 1846 הציגה באקו את הבאר הראשונה אי פעם שנקדחה לעומק של 21 מטר לחיפושי נפט. ב-1878 לודוויג נובל (אנ') וחברת ברנובל (אנ') שלו "חוללו מהפכה בהובלת נפט" על ידי הזמנת מכלית הנפט הראשונה ושיגורה בים הכספי.[4]

סמואל קיר (אנ') הקים את בית הזיקוק הראשון באמריקה בפיטסבורג בשדרה השביעית ליד רחוב גרנט ב-1853. איגנצי לוקשביץ' בנה את אחד מבתי הזיקוק המודרניים הראשונים ליד יאסלו (אז בממלכת גליציה ולודומריה התלויה באוסטריה), פולין של ימינו, בשנים 1854–1856.[5] בתי הזיקוק בגליציה היו בתחילה קטנים, מכיוון שהביקוש לדלק מזוקק היה מוגבל. המוצרים המזוקקים שימשו באספלט מלאכותי, שמן מכונות וחומרי סיכה, בנוסף למנורת הנפט של לוקשביץ'. ככל שמנורות נפט צברו פופולריות, תעשיית הזיקוק האזורית גדלה.

באר הנפט המסחרית הראשונה בקנדה החלה לפעול ב-1858 באויל ספרינגס, אונטריו (אנ'). איש העסקים ג'יימס מילר ויליאמס (אנ') חפר כמה בארות בין השנים 1855 ל-1858, לפני שגילה מאגר נפט עשיר בעומק של ארבעה מטרים מתחת לפני האדמה. ויליאמס הפיק 1.5 מיליון ליטר נפט גולמי עד 1860, וזיקק חלק גדול ממנו עבור מנורות נפט.[6] כמה היסטוריונים טוענים כי באר דרייק (אנ') המפורסמת בפנסילבניה הייתה הראשונה ביבשת. הנקודה השנויה במחלוקת עשויה להיות בטענה שויליאמס מצא נפט מעל הסלע בעוד הבאר של אדווין דרייק איתרה נפט בתוך מאגר סלע. התגלית באויל ספרינגס עוררה תנופת נפט שהביאה מאות יזמים ועובדים לאזור. הבאר הזורמת הראשונה של קנדה התפרצה ב-16 בינואר 1862, כאשר איש הנפט המקומי ג'ון שו פגע בנפט בעומק של 48 מטרים.[7] במשך שבוע זרם הנפט ללא מעצורים בהיקף של עד 3,000 חביות ביום.

קידוחי הנפט המודרניים הראשונים בארצות הברית החלו במערב וירג'יניה ובפנסילבניה בשנות ה-50 של המאה ה-19. הבאר של אדווין דרייק משנת 1859 ליד טיטוסוויל, פנסילבניה (אנ') שנחשבת בדרך כלל לבאר הנפט המודרנית האמיתית הראשונה, גרמה לשגשוג גדול בתחום.[8] ברבע הראשון של המאה ה-20 עקפה ארצות הברית את רוסיה כיצרנית הנפט הגדולה בעולם. עד שנות ה-20 של המאה ה-20 נחפרו שדות נפט במדינות רבות, כולל קנדה, פולין, שוודיה, אוקראינה, ארצות הברית, פרו וונצואלה.

בית זיקוק בסרביה

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 פיתחה חברת הנפט של טקסס (אנ') את דוברות הפלדה הניידות הראשונות לקידוח באזורי החוף המליחים של מפרץ מקסיקו. ב-1937 השתמשו חברת הנפט הטהור (כיום חלק מתאגיד שברון) ושותפתה חברת הנפט סופריור (כיום חלק מתאגיד אקסון מוביל) בפלטפורמה קבועה לפיתוח שדה בעומק של 4.3 מטרים, 1.6 ק"מ מול חופי קלקסיו, לואיזיאנה (אנ'). בתחילת 1947 הקימה סופריור אויל בלואיזיאנה פלטפורמת נפט לקידוח והפקה בעומק של 6.1 מטרים. קר-מקגי (אנ') תעשיות נפט, כמפעילה של השותפות פיליפס פטרוליום (אנ') ו-Amoco (אנ'), השלימה את הבאר ההיסטורית שלה Ship Shoal Block 32 בנובמבר 1947. זה הפך את הבאר של קר-מקגי במפרץ מקסיקו, קרמאק מס' 16, לתגלית הנפט הראשונה שנקדחה הרחק מטווח הראייה של היבשה. בהמשך נמצאו במפרץ מקסיקו 11 שדות נפט וגז טבעי עד סוף 1949.[9]

במהלך מלחמת העולם השנייה השליטה על אספקת הנפט מרומניה, באקו, המזרח התיכון ואיי הודו המזרחיים ההולנדיים מילאה תפקיד עצום באירועי המלחמה ובניצחון הסופי של בעלות הברית. הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן הבטיחה את שליטת בעלות הברית על ייצור הנפט במזרח התיכון. התפשטותה של יפן הקיסרית דרומה נועדה בעיקר להגיע לשדות הנפט של איי הודו. גרמניה, שנותקה מאספקת הנפט בדרך הים בשל המצור על גרמניה (אנ'), נכשלה במבצע אדלוויס (גר') במהלך הקרב על הקווקז לאבטחת שדות הנפט בקווקז עבור צבא הציר ב-1942, בעוד רומניה מנעה מהוורמאכט גישה לשדות הנפט פלוסטי - הגדולים באירופה - החל מאוגוסט 1944. ניתוק אספקת הנפט לאיי הודו המזרחית (במיוחד באמצעות צוללות) החליש את יפן במידה ניכרת בחלק האחרון של המלחמה.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945, מדינות המזרח התיכון לקחו את ההובלה בהפקת נפט מארצות הברית. התפתחויות חשובות מאז כוללות קידוחים במים עמוקים, הכנסת ספינות קידוח (אנ') וצמיחה של רשת ספנות נפט עולמית - תוך הסתמכות על מכליות נפט וצינורות. ב-1949 קידוח הנפט הימי הראשון בסלעי נפט (Neft Dashlari) בים הכספי מול אזרבייג'ן הביא בסופו של דבר לבניית עיר על עמודים. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, ארגונים רב-ממשלתיים של מדינות מפיקות נפט - אופ"ק ואועפ"ק - מילאו תפקיד מרכזי בקביעת מחירי הנפט. דליפות נפט וניקיונן הפכו לנושא בעל חשיבות פוליטית, סביבתית וכלכלית גוברת. שדות חדשים של ייצור פחמימנים התפתחו במקומות כמו סיביר, סחלין, ונצואלה וצפון ומערב אפריקה.

עם הופעת השבירה ההידראולית וטכניקות קידוח אופקיות אחרות, תעשיית פצלי השמן צמחה משמעותית. אזורים של פצלי שמן כמו אגן פרמיאן (אנ') הפכו לחממות ענק של הפקת נפט עבור תאגידי הנפט הגדולים בארצות הברית.[10]

מבנה

מכון הנפט האמריקאי (אנ') מחלק את תעשיית הנפט לחמישה מגזרים:

  • במעלה הזרם (חיפוש, פיתוח והפקה של נפט גולמי או גז טבעי)
  • במורד הזרם (מכליות נפט, בתי זיקוק, קמעונאים וצרכנים)
  • צינורות
  • הובלה ימית
  • שירות ואספקה

במעלה הזרם

חברות נפט סווגו בעבר לפי מכירות כ'סופר-גדולות' (BP, שברון, אקסון מוביל, קונוקו-פיליפס (אנ'), של, Eni (אנ') וטוטאלאנרז'י), 'גדולות' ו'עצמאיות'. עם זאת, בשנים האחרונות, חברות נפט לאומיות (NOC, בניגוד ל-IOC - חברות נפט בין-לאומיות) החלו לשלוט בזכויות על עתודות הנפט הגדולות ביותר. לפי מדד זה, עשר החברות המובילות הן כולן NOC. הטבלה הבאה מציגה את עשר חברות הנפט הלאומיות הגדולות ביותר, כשהן מדורגות לפי עתודות ולפי תפוקה בשנת 2012.[11]

10 חברות הנפט הגדולות בעולם לפי עתודות ותפוקה
חברה עתודות נפט ברחבי העולם (109 חביות) עתודות גז טבעי ברחבי העולם (1012 רגל3) סה"כ עתודות בחביות שוות ערך לנפט (109 חביות) חברה (ייצור) תפוקה (מיליוני חביות ליום)
עראמקו הסעודית 260 254 303 עראמקו הסעודית 12.5
חברת הנפט הלאומית האיראנית 138 948 300 חברת הנפט הלאומית האיראנית 6.4
קטר אנרג'י (אנ') 15 905 170 אקסון מוביל 5.3
חברת הנפט הלאומית של עיראק (אנ') 116 120 134 פטרוצ'יינה 4.4
PDVSA 99 171 129 BP 4.1
ADNOC (אנ') 92 199 126 של 3.9
פמקס (אנ') 102 56 111 פמקס (אנ') 3.6
NNPC (אנ') 36 184 68 שברון 3.5
NOC (אנ') 41 50 50 תאגיד הנפט של כווית (אנ') 3.2
סונטראך (אנ') 12 159 39 ADNOC (אנ') 2.9
תפוקה מתייחסת לתפוקת אנרגיה כוללת, כולל גז טבעי (שהומר לחביות נפט) עבור חברות המייצרות את שניהם.

רוב העבודות במעלה הזרם בשדה הנפט או בבאר נפט מועברות לקבלני קידוח ולחברות שירותי שדות נפט.

מלבד ה-NOCs הגדולות, ישנן חברות בין-לאומיות רבות שיש להן נתח שוק, ובהן BHP, שברון, אקסון מוביל ואחרות.[12]

אמצע הזרם

פעולות אמצע הזרם מסווגות לפעמים במגזר במורד הזרם, אך פעולות אלו מהוות מגזר נפרד של תעשיית הנפט, כולל:

  • איסוף: תהליך האיסוף משתמש בצינורות צרים בלחץ נמוך לחבר בארות להפקת נפט וגז לצינורות גדולים יותר למרחקים ארוכים או למתקני עיבוד.[13]
  • עיבוד/זיקוק: פעולות עיבוד וזיקוק הופכות נפט גולמי וגז למוצרים סחירים. במקרה של נפט גולמי, מוצרים אלה כוללים נפט לחימום, בנזין לשימוש בכלי רכב, דלק סילוני וסולר. תהליכי זיקוק נפט כוללים זיקוק, זיקוק ואקום, רפורמה קטליטית, פיצוח קטליטי, אלקילציה, איזומריזציה וטיפול הידרו.[14] עיבוד גז טבעי כולל דחיסה, התייבשות גליקול, טיפול באמין, הפרדת המוצר לגז טבעי באיכות צינור וזרם של נוזלי גז טבעי מעורבים, ופיצול, המפריד את זרם נוזלי הגז הטבעי המעורבים למרכיביו. תהליך הפיצול מניב אתאן, פרופאן, בוטאן, איזובוטאן ובנזין טבעי (אנ').
  • תחבורה: נפט וגז מועברים למתקני עיבוד, ומשם למשתמשי הקצה, בצינור, מכלית או דוברה, משאית ורכבת. צינורות הם שיטת ההובלה החסכונית ביותר והם מתאימים ביותר להובלה למרחקים ארוכים, למשל, בין יבשות.[15] מכליות ודוברות משמשות גם להובלה למרחקים ארוכים, לרוב בין-לאומיים. ניתן להשתמש ברכבת ובמשאית גם למרחקים ארוכים יותר, אך הם חסכוניים יותר עבור מסלולים קצרים.
  • אחסון: ספקי שירותי אמצע הזרם מספקים מתקני אחסון במסופים בכל מערכות חלוקת הנפט והגז. מתקנים אלה ממוקמים לרוב ליד מתקני זיקוק ועיבוד ומחוברים למערכות צנרת כדי להקל על המשלוח לפי הביקוש. בעוד שמוצרי נפט מוחזקים במכלי אחסון, גז טבעי מאוחסן לרוב במתקנים תת-קרקעיים.
  • יישומים טכנולוגיים: ספקי שירות באמצע הזרם מיישמים פתרונות טכנולוגיים לשיפור היעילות. ניתן להשתמש בטכנולוגיה במהלך דחיסת דלקים כדי להקל על הזרימה בצינורות, לאיתור טוב יותר של נזילות, ולהפוך את התקשורת לאוטומטית לצורך ניטור טוב יותר של צנרת וציוד.

מגזר האמצע נשלט על ידי מספר חברות המתמחות בשירותים הללו, כולל שמות של חברות פחות מוכרות באופן יחסי.

השפעה חברתית

תעשיית הנפט והגז מוציאה רק 0.4% מהמכירות נטו שלה על מחקר ופיתוח, הנמוך ביותר בהשוואה למגוון תעשיות אחרות.[16] ממשלות כמו ממשלת ארצות הברית מספקות סובסידיה ציבורית כבדה לחברות נפט, עם הקלות מס משמעותיות בשלבים שונים של חיפוש והפקת נפט, כולל עלויות חכירת שדות נפט וציוד קידוח.[17] בשנים האחרונות, טכניקות של שיוב נפט מוגבר - בעיקר קידוחים רב-שלביים וסדיקה הידראולית - עברו לחזית התעשייה.

השפעה סביבתית

זיהום מים

חלק מפעולות תעשיית הנפט היו אחראיות לזיהום מים באמצעות תוצרי לוואי של זיקוק ועל ידי דליפות שהובילו לזיהום נפט. למרות שסדיקה הידראולית הגדילה משמעותית את הפקת הגז הטבעי, יש ראיות התומכות בכך שנגרמה עלייה בזיהום מתאן עקב כך.[18] דליפות ממכלים תת-קרקעיים ובתי זיקוק נטושים עלולות גם לזהם את מי התהום באזורים הסמוכים. פחמימנים המרכיבים נפט מזוקק עמידים בפני פירוק ביולוגי ונמצאו נוכחים בקרקעות מזוהמות במשך שנים. כדי להאיץ את התהליך, משתמשים לעיתים בטיפול ביולוגי באמצעות פירוק אירובי.

זיהום אוויר

ערך מורחב – זיהום אוויר

תעשיית הנפט היא המקור התעשייתי הגדול ביותר לפליטת תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), קבוצה של כימיקלים התורמים להיווצרות אוזון בגובה הקרקע (ערפיח).[19] שריפת דלקים מאובנים מייצרת גזי חממה ומזהמי אוויר אחרים כתוצרי לוואי. המזהמים כוללים תחמוצות חנקן, דו־תחמוצת הגופרית, תרכובות אורגניות נדיפות ומתכות כבדות.

שינויי אקלים

גזי חממה הנגרמים משריפת דלק מאובנים מניעים את שינוי האקלים. ב-1959, בסימפוזיון שארגן מכון הנפט האמריקאי לציון מאה שנה לתעשיית הנפט האמריקאית, הזהיר הפיזיקאי אדוארד טלר מפני הסכנה בשינויי האקלים העולמיים. טלר הסביר כי "פחמן דו-חמצני באטמוספירה גורם לאפקט חממה" וכי שריפת דלקים מאובנים נוספים עלולה "להמיס את כיפות הקרח ולהטביע את ניו יורק".[20]

הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, שנוסד על ידי האו"ם ב-1988, הגיע למסקנה כי גזי חממה שמקורם בבני אדם אחראים לרוב עליית הטמפרטורה שנצפתה מאז אמצע המאה העשרים. כתוצאה מהחששות משינוי האקלים, אנשים רבים החלו להשתמש בשיטות אנרגיה אחרות כמו שמש ורוח, מה שמעלה שאלות לגבי עתיד התעשייה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תעשיית הנפט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Global crude oil demand 2025, Statista (באנגלית)
  2. ↑ CIA - The World Factbook, www.cia.gov (באנגלית)
  3. ↑ Audrey L. Altstadt, Economic Development and Political Reform in Baku: The Response of the Azerbaidzhani Bourgeoisie, Kennan Institute for Advanced Russian Studies, 1980. (באנגלית)
  4. ↑ Triple Diamond Energy Corp, Triple Diamond Energy Corp Blog | Oil & Gas Information.: Ludvig Nobel: Oil Pioneer, Triple Diamond Energy Corp Blog | Oil & Gas Information., ‏2007-11-30
  5. ↑ szlak naftowy, beskidniski.org.pl
  6. ↑ Lambton County Archives, Museums and Cultural Services, Oil Springs, www.lclmg.org
  7. ↑ Lambton County Archives, Museums and Cultural Services, Oil Museum of Canada - Hamilton Times: Extraordinary Flowing Oil Well, www.lclmg.org
  8. ↑ John Steele Gordon, AmericanHeritage.com / 10 Moments That Made American Business, www.americanheritage.com
  9. ↑ Bruce Wells, Offshore Drilling History, American Oil & Gas Historical Society, ‏2024-11-06 (באנגלית אמריקאית)
  10. ↑ Wayback Machine, digital.library.txstate.edu
  11. ↑ Not Just The Usual Suspects - 2012-07-16 - The World's 25 Biggest Oil Companies, Forbes (באנגלית)
  12. ↑ Upstream companies – OGP - The International Association of Oil & Gas producers, www.ogp.org.uk
  13. ↑ NaturalGas.org, naturalgas.org
  14. ↑ Refining & Product Specifications - Overview, www.petroleumonline.com
  15. ↑ Wayback Machine, www.pipeline101.com
  16. ↑ The Pharmaceutical Industry in Figures, ‏2021
  17. ↑ "As Oil Industry Fights a Tax, It Reaps Subsidies (Published 2010)" (באנגלית). 2010-07-03. נבדק ב-2025-08-04.
  18. ↑ Stephen G. Osborn, Avner Vengosh, Nathaniel R. Warner, Robert B. Jackson, Methane contamination of drinking water accompanying gas-well drilling and hydraulic fracturing, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 108, 2011-05-17, עמ' 8172–8176 doi: 10.1073/pnas.1100682108
  19. ↑ US EPA, OAR, OAQPS, Oil and Natural Gas Air Pollution Standards, epa.gov (באנגלית)
  20. ↑ Franta, Benjamin (2018-01-01). "On its 100th birthday in 1959, Edward Teller warned the oil industry about global warming". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-08-04.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תעשיית הנפט41782508Q862571

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תעשיית_הנפט&oldid=3457273"