זיהום נפט
זיהום נפט נובע משפיכה של כמות נפט רבה אל הסביבה. המונח מתייחס לרוב להתבקעות מכלית נפט, אך יכול לנבוע מסיבות נוספות, כגון דליפה מאסדת קידוח, באר נפט או מצינור נפט. לזיהום נפט השלכות סביבתיות חמורות, כגון הרס בתי גידול, הרעלת מזון של אדם ובעלי חיים, הכתמה פיזית של דגים ובעלי כנף ובכך מניעת יכולתם לנשום או לנוע, ועוד.
ניתן לחשב את נפח הנפט הנשפך לים על ידי הכפלת עובי שכבת כתם הנפט בשטחו.
השפעות סביבתיות
כתם נפט ימי על בעלי חיים
הרוב המכריע של בעלי החיים הנספגים בנפט ימות בסופו של דבר מהשפעותיו השונות. מחקרים מראים שפחות מאחוז אחד מבעלי החיים שנספגו בנפט ישרוד, אפילו אם נוקה בידי בני אדם. עם זאת, תועדו מקרים של הצלחה יתרה בהצלת חייהם של בעלי חיים שנפגעו מזיהום נפט.[1][2] עיקרי ההשפעות הנפט על בעלי חיים, על הצומח ועל האדם הם כדלקמן:
- נפט חודר לתוך סיבי נוצות ולסיבי פרוות בעלי חיים יבשתיים וימיים כאחד. תפקיד עיקרי של פרווה ושל נוצות הוא בידוד מפני חום וקור. הנפט פוגע מאוד בבידוד, והופך את בעל החיים פגיע ביותר לפגעי מזג האוויר.
- בנוסף, נפט פוגע מאוד ביכולת התנועה של בעלי חיים. כך, למשל, עוף המכוסה בנפט מאבד את יכולתו לעוף. בכך הוא מתקשה למצוא מזון או להתחמק מטורפים.
- נפט פוגע ביכולת של בעלי חיים לצוף על-פני המים.
- לנפט ריח חזק, מה שמטשטש את ריחות הסביבה. התופעה פוגעת בבעלי חיים שמשתמשים בחוש הריח על-מנת למצוא את צאצאיהם, או בצאצאים למצוא את הוריהם. צאצא שאבד בגין תופעה זו בסופו של דבר יגווע למוות.
- אותה התופעה פוגעת גם בבעלי חיים המשתמשים בחוש הריח על-מנת לחפש מזון.
- נפט שנבלע בטעות בידי יצורים ימיים ועופות גורם לנזקים חמורים למערכת העיכול - הכבד והכליות הם אברי הגוף הפגיעים ביותר מבליעת נפט.
- הפגיעה ביכולת למצוא מזון, בשילוב עם פגיעה בכבד ובכליות גורמים להתייבשות בעל החיים.
- עופות מסוימים חווים שינויים הורמונליים כתוצאה מחשיפה לנפט. נמצא שנוי בהורמון מחלמן בגוף של עופות.
- יצורים דו-חיים רבים נושמים באמצעות עורם, ולא באמצעות אפם. יצור כזה המכוסה בנפט מאבד את יכולתו לנשום ומת.
- נפט עלול לעוור בעלי חיים, ולהותירם חסרי יכולת הגנה עצמית מפני טורפים וכן חסרי יכולת למצוא טרף.
- ישנן מספר בקטריות הניזונות מנפט. שחרור כמות רבה של נפט לים תגרום לריבוי מינים אלה של חד תאיים, על חשבון יצורים אחרים. תופעה זו מוכרת כחדירת מין פולש.
- כתם הנפט שנוצר בים מגיע עם זרמי הים והגלים אל היבשה. שם הוא מזהם את החופים וסוחף אליהם המוני דגים וציפורים מתים. הזיהום שנוצר שם מהווה בעיה לא רק לטבע אלא ממיט אסון על משאבי תיירות של עיירות שלמות ונזקיו הכלכליים לעיתים לא ניתנים לאומדן בשל ההפסד הכספי הרב.
שפיכת נפט ביבשה
נפט החודר אל מי תהום עלול לגרום לזיהום מים ולהופכם לבלתי ראויים לשתייה. היחס הכמותי בהיבט זה הוא עשר למיליון.[3] משמע, עשרה ליטרים של נפט מספיקים בשביל לזהם מיליון ליטרים של מים נקיים, ודי בעשר טיפות נפט על מנת לזהם אמבטיה מלאה במי שתייה. כל הגורמים להרג יצורים ימיים כמפורט בתת-הפרק הקודם, תקפים גם לגבי יצורים יבשתיים.
דליקותו של הנפט עשויה לגרום לשרפה או לפיצוץ שגורמים לנזק נוסף ועשויים להביא לפגיעה קשה בחיי אדם וברכוש כאשר האירוע מתרחש במקום מיושב.
התבקעויות הרסניות לאורך ההיסטוריה
- אסון הנפט של אקסון ואלדז: בשנת 1989 עלתה על שרטון מכלית הנפט אקסון ואלדז, שהובילה נפט מאלסקה לקליפורניה, והנפט שהיא הובילה דרומה נשפך לים וגרם לאחד האסונות הסביבתיים הכבדים בתולדות ארצות הברית.
- דליפת הנפט במפרץ מקסיקו: דליפת נפט מסיבית ומתמשכת באזור מפרץ מקסיקו בשנת 2010, נחשבת לאסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה.[4] דליפת הנפט החלה כתוצאה מהתפרצות באר נפט תת-מימית ב-20 באפריל 2010. ההתפרצות גרמה לפיצוץ קטלני על גבי אסדת קידוח הנפט "Deepwater Horizon" אשר ממוקמת בשדה הנפט התת-ימי Macondo Prospect, כ-64 ק"מ דרומית לחופי לואיזיאנה. כמות הנפט שנשפכה לים מוערכת ב-780 מיליון ליטר. לשם השוואה, באסון הנפט של אקסון ואלדז בשנת 1989, נשפכו בין 41 ל-120 מיליון ליטר.
- אסון הרכבת בלק-מגנטיק: ביולי 2013, גרמה תאונת רכבת שבקנדה לדליפת עשרות מיליוני ליטרים של נפט גולמי שהתלקחו, והביאה למותם של עשרות בני אדם ולנזק כבד לבתי העיירה.
- דליפת הנפט בשמורת עברונה: בדצמבר 2014 התפוצץ צינור נפט בקו אילת אשקלון של חברת קצא"א, דליפה של 5 מיליון ליטרים נפט אל שמורת ערבת עברונה. הנפט גרם לנזק סביבתי רב אשר הוא אחד האסונות הגדולים ביותר בתולדות הטבע בישראל. דליפת הנפט התקיימה בתקופת החורף, למרות האזור המדברי היה קיים החשש ששיטפונות ישטפו את הנפט אל מפרץ אילת ויפגעו בשונית האלמוגים ובמפרץ עצמו. סיכול השיטפונות התבצע על ידי הנחת מחסומי נפט אשר חסמו את הנפט מלזרום הלאה בנתיב אל אילת.
- דליפת הנפט בנורילסק: במאי 2020 דלף סולר ממיכל של תחנת הכח במחוז קרסנויארסק, דליפה של 21 אלף טון נפט אל הנהרות הסמוכים, גרם לנזק סביבתי רב אשר הוא האסון הגדול ביותר בתולדות הטבע ברוסיה.
התבקעויות נוספות לאורך ההיסטוריה
- בפברואר 2019 דלפו כ-80 טון נפט מספינה שעלתה על שרטון באיי שלמה ליד שונית אלמוגים, באזור שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הרשויות חוששות שעוד מאות טונות של נפט יזרמו לים.[5]
ניקוי ושיקום
ניקוי נפט היא פעולה מסובכת. בעת ניקוי נפט ישנם מכשולים רבים, בהם סוג הנפט שנשפך, טמפרטורת המים, סוג החוף הפגוע ועוד. תכונה אחת של נפט היא שהוא קל מן המים ולכן צף על פניהם. תכונה נוספת של כלל השמנים, ובהם נפט, היא שהם אינם מתערבבים עם מים. תכונות אלו מקלות מאוד בעת התמודדות עם כתם נפט בים.
להלן מספר טכניקות לניקוי כתם נפט:
- שיקום ביולוגי: שימוש במיקרואורגניזמים או בצורות חיים זעירות אחרות לשם פירוק כימי של הנפט.
- הקשיה כימית: שימוש בכימיקלים הידרופוביים שגורמים להקשיה של הנפט לחומר דמוי גומי או מוצק למחצה, הצף על פני המים. כך ניתן בנקל לאסוף אותו באמצעים מכניים כגון רשתות.
- שימוש בסקימר: זהו מכשיר מיוחד שייעודו הפרדת שמן ממים. השימוש בסקימר דורש מים שקטים בכל אורך הניקוי.
- שרפה: שריפת הנפט הצף על פני המים היא שיטה יעילה לפירוק מהיר של כתם הנפט. עם-זאת, ניתן לשרוף נפט הצף על-פני המים רק בתנאי רוח חלשה. כמו כן, שריפת נפט גורמת לזיהום אוויר.
- פיזור כימי: על ידי הוספת פולימר מתאים, ניתן לפזר את כתם השמן. בכך הנפט נהיה מהול ביותר מים, וריכוזו כחומר רעיל יורד. עם זאת, ניסויים בתנאי מעבדה מראים כי תהליך זה מעלה ריכוז פחמימנים רעילים בדגים, ועלול לגרום למוות ביצי דגים.
- אי-עשיית דבר: במקרים מסוימים, שיטות אגרסיביות לטיפול במפגע הנפט עלולות להיות כה הרסניות, עד כי האפשרות הטובה ביותר היא המתנה עד יעבור זעם.
- גרירה: באמצעות רשת ניתן לגרור נפט הצפוף יותר ממים.
- שאיבה וצנטריפוגה: ניתן לשאוב את הנפט יחד עם מים אל תוך מיכל ייעודי, ולשים את התערובת בתוך צנטריפוגה. זו מפרידה בין המים לשמן, ולרוב ניתן להשיב את המים העודפים בחזרה לים, אך עדיין עם כמויות מזעריות של שמן. את השמן ניתן לאסוף כאשר הוא כמעט נקי ממים. בארצות הברית ישנו תקן המגביל את כמות הנפט שיכול להישפך בחזרה לים בשימוש בשיטה זו.
רמת פגיעות הסביבה לזיהום הנפט
פרט לכמות הנפט שנפלט לסביבה, גם גורמים אחרים משפיעים על רמת הפגיעה הסביבתית. חשוב מאוד למפות אזורים הרגישים במיוחד לזיהום נפט, על מנת לקבוע סדר עדיפויות בעת ניקוי החוף והן לתכנן את אופן הטיפול במפגע, כמפורט בפרק ניקוי ושיקום בערך זה. בין הגורמים המשפיעים על רמת הרגישות:
סוג החוף
הגורמים הרלוונטיים הם רמת הקושי בניקיון החוף, משך הזמן שהנפט צפוי להישאר בחוף לולא ינוקה, וכמה עולם החי והצומח על החוף רגיש לזיהום.
משאבים ביולוגיים
אזור אשר תלויים בניקיונו בעלי חיים או צמחים בסכנת הכחדה יקבל עדיפות על פני אזור אחר. כמו כן, בעלי חיים וצמחים הרגישים במיוחד לזיהום נפט יקבלו עדיפות בהצלתם על-פני בעלי חיים אחרים.
שימוש האדם במשאבי הטבע באזור הפגוע
אם לאזור הפגוע חשיבות רבה לאדם, הוא יקבל עדיפות על-פני אזור פחות חשיבות. כאן ניתן לחלק את סוגי החשיבות לחשיבות היסטורית או תרבותית; חופים הפופולריים לרחצה או פעילות פנאי אחרת; אזורים מסחריים או בשימוש אחר בידי האדם (למשל צבאיים וכדומה); ואזור כרייה של משאבי טבע.
ראו גם
- זיהום מים
- איכות הסביבה
- מאזן אקולוגי
- דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010)
- דליפת הנפט בשמורת עברונה
- אסון הנפט של אקסון ואלדז
קישורים חיצוניים
- שי שמש, מי אחראי לזיהום בים התיכון? (אורכב 28.05.2020 בארכיון Wayback Machine), ערוץ 20, 28 באוקטובר 2019
- עופות ים כמדד לזיהום האוקיינוסים באתר הידען
- סכנות זיהום השמן באתר מדע גדול, בקטנה, שי שמש, 26 באוקטובר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ אביבה קרול, כך הצלנו את אפרוחי הפינגווינים, באתר גלובס, 26 ביולי 2000
- ^ רויטרס, צפו: 49 פינגווינים שחולצו מזיהום הנפט שבו לטבע, באתר ynet, 22 בספטמבר 2011
- ^ זיהום מים בידי נפט (באנגלית)
- ^ BP leak the world's worst accidental oil spill, דיילי טלגרף, 3 באוגוסט 2010 (באנגלית)
- ^ חשש מאסון אקולוגי כבד: 80 טון נפט דלף מספינה שעלתה על שרטון באיי שלמה, באתר הארץ
