תעשיית הקפטגון הסורית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
127 שקיות של קפטגון שנתפסו בסוריה לפני שהושמדו במאי 2018.

תעשיית הקפטגון הסורית אחראית על כ-80% מייצור סם הקפטגון העולמי. סוריה מייצאת את הסם למדינות שונות, בעיקר באזור המזרח התיכון, בהן ירדן, עיראק, סעודיה מדינות המפרץ ומצרים, וכן ארגונים כמו חמאס. ייצוא הסם הוא אחת ההכנסות העיקריות של משטר אסד, ומסייע בידו לשקם את המדינה מהמשבר הכלכלי שפקד אותה בעקבות מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה.

רקע

הרוב המכריע של כדורי הקפטגון מיוצר בסוריה, וחלק קטן בלבנון על ידי ארגון הטרור חזבאללה שגם מסייע בהברחת הסם.[1] לפי ההערכה, היקף הסחר בסם מגיע למיליארדי דולרים, המאפשרים לאסד להתמודד עם המשבר הכלכלי שפקד את המדינה מאז מלחמת האזרחים שפרצה בה ב-2011.[2]

ייצוא הסם למדינות המזרח התיכון

על פי הערכות מ-2023, כ-80% מהקפטגון מיוצר בסוריה, ומיוצא מנמל לטקיה בסיוע הממשל הסורי בפיקוד של מאהר אל-אסד.[3] ההערכות ששוק הסחר בקפטגון עומד על בין 5.7 מיליארד דולר ל-57 מיליארד דולר.[4][5] במשך השנים הוברחו מאות מיליוני כדורי קפטגון לירדן, עיראק, סעודיה ומדינות במפרץ. אחד מנתיבי ההברחה המרכזיים הוא דרך מחוז אנבאר הגובל בסוריה, ירדן וסעודיה. ב-2021 נתפסו יותר מ־250 מיליון כדורי קפטגון ברחבי העולם, פי 18 ממספר הכדורים שנתפסו ב־2017.[6] כמו כן, לפי פרסום באל-ג'זירה, בשנת 2022 ירדן תפסה 65 מיליון כדורי קפטגון בסוריה שהיו בדרך לשטחה.[7] ב-2015 פרסם מזכיר הוועדה הלאומית של סעודיה לטיפול בסמים, כי רוב צרכני הקפטגון הם בני 12 עד 22.[8]

במאי 2023 התקיימה בג'דה פסגה בה הגיעו מדינות הליגה הערבית להסכם נורמליזציה עם סוריה והסרת החרם עליה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, בתמורה לדיכוי הברחות הקפטגון ממנה לשאר מדינות האזור, שגורמות לצריכה מוגברת של הסם בקרב צעירים, אשר מובילה בתורה לנזקים קשים.[9][10]

תגובת ירדן להברחות הסם

בעקבות הנורמליזציה איפשרה סוריה לירדן לתקוף בשטחה מספר פעמים מבריחי סמים שהבריחו את הסם לירדן. התקיפות התמקדו בעיקר במחוז א-סווידא, בדרום מערב סוריה. בחלק מהמקרים נהרגו גם בלתי מעורבים בתקיפות, דבר שעורר ביקורת מקומית על המשטר, שלא עושה די לעצור את תופעת ההברחות ומאלץ את ירדן לפעול שם צבאית.[7][2]

שימוש מחבלי דאעש וחמאס בסם

מחבלי המדינה האיסלאמית (דאעש) השתמשו בסם במהלך הפיגועים בפריז ב-2015. כמו כן, במתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר התגלו על גופותיהם של מחבלי חמאס שחוסלו במהלך הקרבות כמויות גדולות של קפטגון.[11]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שחר קליימן, ‏דיווח: כך חיזבאללה מבריח סמים מסוריה לירדן ולטורקיה, באתר ישראל היום, 31 במאי 2022
  2. ^ 2.0 2.1 AP, הנשק של אסד בפיוס עם העולם הערבי - "הקוקאין של העניים", באתר ynet, 11 ביוני 2023
  3. ^ Tackling the illicit drug trade fuelling Assad's war machine, GOV.UK (באנגלית)
  4. ^ Oleh Kachmar, The Captagon Threat: A Profile of Illicit Trade, Consumption, and Regional Realities, New Lines Institute, ‏2022-04-05 (באנגלית)
  5. ^ Why does the UK think Syria has a $57bn captagon industry?, Middle East Eye (באנגלית)
  6. ^ אסף גבור, ‏פשיעת הסמים: כך הפך הקפטגון למקור ההכנסה העיקרי של אסד וברוני הבקעא, בעיתון מקור ראשון, 24 בפברואר 2022
  7. ^ 7.0 7.1 ליאור בן ארי, ירדן מפציצה מבריחי סמים בסוריה, שם מוחים נגד המשטר: "הסוחר נמצא בארמון הנשיאות", באתר ynet, 18 בינואר 2024
  8. ^ אתר למנויים בלבד מכון ון ליר, הפתוות מלמדות: הסם קפטגון הגיע לכל בית בעולם הערבי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2023
  9. ^ שחר קליימן, ‏סם החיים של אסד: כך סלל חומר מסוכן את דרכו של הרודן הסורי לליגה הערבית, באתר ישראל היום, 18 במאי 2023
  10. ^ כרמית ולנסי, מחאות, סמים, אלימות ותקיפות ישראליות: סוריה בצל הנורמליזציה האזורית עם אסד, מבט על, גילון 1766, 19 בספטמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  11. ^ גלי וינרב, ‏מיוצר בסוריה ומסיר עכבות: זה הסם שנתפס אצל מחבלי חמאס, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2023
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0