תפילת הדרך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילת הדרך

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
(אם דעתו לחזור באותו היום מוסיף: וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,
כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

תפילת הדרך, מתוך סידור מן העיר פירט, 1738
תפילת הדרך, מתוך סידור מן העיר פירט, 1738
תפילת הדרך, סידור מנחה וערבית אשכנז, אמסטרדם, 1743

תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מה' שישמור עליו מן הסכנות המצויות בדרכים.

תיקון התפילה

מקור התפילה בדברי אליהו הנביא שאמר לרב יהודה אחיו של רב סלא חסידא שעליו להתייעץ עם הקב"ה לפני יציאתו לדרך. רב חסדא פירש שאליהו התכוון לתפילת הדרך, וכך הורה לרבים.

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: "... וכשאתה יוצא לדרך – הִמלך בקונך וצא."
מאי "המלך בקונך וצא"? אמר רבי יעקב, אמר רב חסדא: זו תפלת הדרך.
ואמר רבי יעקב, אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך.

הגמרא שם מביאה נוסח של תפילת הדרך, ששונה מעט מהנוסחאות המקובלות בימינו.

התפילה נועדה להגן מפני סכנות הדרכים: בעבר, כאשר אדם היה יוצא מן העיר, הוא היה מתרחק מחברת בני אדם ונחשף לסכנות העלולות לפגוע בו כמו חיות טרף או שודדים, ואין בסביבתו אנשים שיוכלו לעזור לו. כיום הסכנה העיקרית בדרך היא תאונות דרכים.

תפילה או ברכה

לדעת רבים מהראשונים תפילת הדרך היא ברכה שכן מסתיימת ב"ברוך אתה ה'", ולכך מאחר שהיא אינה נפתחת במילה "ברוך" ראוי לאומרה בסמוך לברכה אחרת, על פי הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה (דהיינו ברכה שנאמרת מיד אחרי ברכה אחרת, דוגמת ברכות התורה) אינה נפתחת במילה "ברוך"[1].

להלכה יש שפסקו כן, ולכך כתבו שראוי להחמיר להסמיך תפילת הדרך לברכה אם מזדמנת ברכה אחרת בתחילת הדרך, דוגמת ברכה אחרונה על אוכל או שתייה.

אמנם על פי רוב הפוסקים אפשר לומר את תפילת הדרך גם ללא ברכה אחרת לפניה, מאחר שתפילת הדרך היא בגדר 'תפילה', ולא חלים עליה בהכרח כל כללי הברכות[2].

דיני הברכה

תפילת הדרך נאמרת רק בתנאים מיוחדים[3]:

  • יש אומרים שצריך שתהיה דרך שאין בה מקומות מיושבים. אך יש אומרים שבגלל סכנת תאונות דרכים, בכל דרך צריך לומר תפילת הדרך.
  • אורך הדרך אליה הולך הוא לפחות פרסה (כ־4 קילומטרים). אמנם יש שכתבו ששיעור זה של 'פרסה' הכוונה לזמן שלוקח ללכת דרך זו - כ-72, דקות ופחות מזה לא יאמר את התפילה[4].
  • האומר התרחק ממקום היישוב בו שהה מרחק כ־70 אמה.
  • התפילה לא נאמרה על ידיו באותו יום[דרושה הבהרה].

אמירת התפילה ללא הזכרת שם ה' מותרת בכל דרך, אפילו קצרה ולא מסוכנת. בימינו, יש אף המוסיפים לנוסח התפילה את המילים "ותאונות דרכים" בין הסכנות מהן מבקשים להנצל, אולם יש הסוברים שאין לשנות מן המטבע (הנוסח) שטבעו חכמים.

בנוסף לתפילת הדרך, ישנם גם מעיין תפילות המבוססות על סגנון תפלת הדרך, תפילה למפליג בים או לטס בכלי תעופה. כאמור, יש איסור לומר תפילה זו בשבתות ובחגים משום שקיים איסור להפליג, לשוט או לנסוע בשבתות ובחגים. האומר ברכה זו בזמנים אסורים נחשב שברך ברכה לבטלה.

אמירתה תוך כדי תנועה

מובא בתלמוד[5] על רב ששת ורב חסדא שנחלקו בנוגע לאמירת תפילת הדרך תוך כדי הליכה. לדעת רב חסדא יש לומר אותה בעמידה, ולא כשהוא מהלך, ואילו לדעת רב ששת ניתן לומר אותה גם כאשר הוא מהלך. מסופר שם שרב חסדא ורב ששת היו הולכים בדרך, קם רב חסדא, והתפלל את תפלת הדרך בעמידה. רב ששת (שהיה עיוור) שאל את שמשו, מה עושה רב חסדא, ושמשו ענה לו: עומד מהליכתו ומתפלל את תפלת הדרך. אמר רב ששת לשמשו: העמד גם אותי ואתפלל תפלת הדרך, וזאת משום מה שנאמר "מהיות טוב אל תקרא רע". לכן, לכתחילה אין אומרים תפילת הדרך תוך כדי תנועה, והנוסעים במכונית צריכים לעצור בצד הדרך. אולם כיום, רבים הורו למעשה שאין להדר בזה, משום שבעצירה בצידי הדרכים יש מידה מסוימת של סכנה, ואין להדר במקום סכנת נפשות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך דעת המהר"ם מרוטנבורג, ועוד.
  2. ^ תוספות מסכת פסחים קד א, וכך פסק במשנה ברורה סימן קי כה.
  3. ^ קיצור שולחן ערוך סימן ס"ח.
  4. ^ שו"ת זכרון יהודה אורח חיים סימן מב.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל עמוד א

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0