תקנות סדר הדין האזרחי
במשפט הישראלי, תקנות סדר הדין האזרחי (סד"א) הן תקנות שמתקין שר המשפטים, על מנת להסדיר את פרטי הדברים הנוגעים לדיון האזרחי, אם אינם מוסדרים בחוק בתי המשפט או בכל דין אחר.
התקנות החלות כיום הותקנו בשנת 1984 וקדמו להן תקנות שהותקנו בשנת 1963. לאלה קדמו תקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938 ותקנות הפרוצדורה בבתי משפט השלום, 1940. שתי התקנות האחרונות, הידועות כ"דברי המלך במועצה על ארץ ישראל", הילכו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. לתקנות הבריטיות קדם "החוק העות'מאני לפרוצדורה אזרחית". התקנות אינן גוף מונוליתי שנחקק וקפא, והן מתחדשות ללא הרף. סעיפים מתוקנים או נמחקים, וסעיפים רבים נוספים, על מנת להתאים את התקנות לחידושים המשפטיים ולייעל את הדיון האזרחי.
התקנות, המותקנות מכוח סעיף 106 וסעיפים 107 עד 109 לחוק בתי המשפט, מונות למעלה מ-500 סעיפים ("תקנות"), וכן תוספות וטפסים. כאמור, מספר התקנות משתנה מעת לעת בהתאם לצורכי השעה. כך, עם העברת הטיפול בענייני ירושה לרשם הירושה והתקנת תקנות מיוחדות בנושא[1] נמחקו מהתקנות מספר רב של תקנות; לעומת זאת, עם מחשוב בתי המשפט בישראל, נוספו תקנות רבות העוסקות בתובענה ממוכנת.[2]
הנושאים המוסדרים בתקנות הם רבים ושונים, ומקיפים את עיקר הנושאים הכרוכים בניהול תובענה אזרחית במדינת ישראל. עם זאת, סדרי דין ספציפיים כגון סדרי הדין בבית המשפט הגבוה לצדק או סדרי דין בתובענה העוסקת בתאונת דרכים מוסדרים בחיקוקים ספציפיים.
תקנות סדרי הדין עניינן פרוצדורה, אך הן מהוות את ה"שער" לבתי המשפט בהליכים אזרחיים. משום כך קשה להפריז בחשיבותן לכל מתדיין, וניתן להבין את הפולמוס שהן מעוררות בקרב העוסקים בליטיגציה, הערים היטב להשלכותיהן על הגישה לבית המשפט ואופן ניהול ההתדיינות.
ספרות
הספר העיקרי העוסק בפרשנות התקנות הוא ספרו של השופט יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) שיצא במספר רב של מהדורות, גם לאחר מותו של זוסמן, בעריכתו של שלמה לוין. נוכח שינויי העתים והעדכונים התכופים, בפסיקה ובתקנות שתוקנו במרוצת השנים, הספר "סוגיות בסדר דין אזרחי" שכתב השופט בדימוס אורי גורן נחשב כמקור מקובל לפרשנות התקנות. במהלך השנים נוספה כתיבה ענפה בתחום סדר הדין האזרחי.
התקנות החדשות
ב-5 בספטמבר 2018 התקינה שרת המשפטים איילת שקד תקנות סדרי דין חדשות, שהיו אמורות להיכנס לתוקפן בפברואר 2019, לאחר מכן נדחתה כניסתן לתוקף לספטמבר 2019, שר המשפטים אמיר אוחנה דחה את כניסתן לתוקף לספטמבר 2020,[3] ושר המשפטים שבא אחריו, אבי ניסנקורן, קבע שהתקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021.[4]
באפריל 2020 ניצת פולמוס סביב מועד כניסתן לתוקף של התקנות בין שופט העליון יצחק עמית לבין ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי.[5] הפולמוס גרר ביקורת מצד עורכי הדין.[6] באמצע יולי 2020 קבע ניסנקורן, חרף התנגדות של לשכת עורכי הדין, שתקנות סדר הדין האזרחי, ייכנסו לתוקף בתחילת 2021
עיקר השינויים בתקנות הוא קציבת מספר העמודים בכתבי הטענות, כללים לניסוח כתבי טענות, הגשת רשימת בקשות ביניים מראש על ידי הצדדים, צמצום מספר השאלות בשאלונים, ביטול תובענות בסדר דין מקוצר והמרצת פתיחה, המצאה בדואר אלקטרוני, צמצום ישיבות קדם-משפט, ומינוי מגשר מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ללא תשלום בתביעות העולות על 40,000 ש"ח.[7][8]
לקריאה נוספת
- יששכר רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי - מורה נבוכים, הוצאת נבו, 2020.
קישורים חיצוניים
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018, בספר החוקים הפתוח- תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אתר נבו
- תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, בספר החוקים הפתוח
- תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אתר נבו
- חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאנית, אתר נבו
הערות שוליים
- ^ תקנות הירושה, התשנ"ח-1998.
- ^ קובץ תקנות התשנ"ט מס' 5985 עמ' 1000.
- ^ חזקי ברוך, אוחנה נענה ללחץ ודחה את כניסתן לתוקף של תקנות סד"א, באתר ערוץ 7, 16 בספטמבר 2019
- ^ ענת רואה, בניגוד לעמדת לשכת עורכי הדין: שר המשפטים חתם על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, באתר כלכליסט, 15 ביולי 2020
- ^ אבישי גרינצייג, שופט העליון נגד יו"ר לשכת עוה"ד: ניסיון מחטף לביטול רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי, באתר גלובס, 22 באפריל 2020
- ^ דון סוסונוב, כדאי שהשופט עמית לא יתערב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 באפריל 2020
- ^ גלעד מורג וטובה צימוקי, שקד חתמה על רפורמת סדר הדין האזרחי: "תשנה את כל ההתנהלות", באתר ynet, 5 בספטמבר 2018
- ^ פרופ' דן ביין ויואב ביין, תקנות הסד"א החדשות: לא רק ביורוקרטיה, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2018
