תוספות הרא"ש
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרא"ש |
| סוגה | תוספות |
| נושא | תלמוד בבלי |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | תוספות הרא"ש |
תוספות הרא"ש (נקרא גם "פרישת הרא"ש"[1]) הם קובץ תוספות שכתבם רבי אשר בן יחיאל – הרא"ש.
דרכו של הרא"ש בתוספותיו
בניגוד לבעלי תוספות אחרים, הרא"ש בתוספותיו לא ליקט מקבצי תוספות שקדמו לו, אלא העתיק את אותם התוספות ללא שינויים כמעט, אך הוסיף מעט חידושים מרבו המהר"ם מרוטנבורג ומחדושיו שלו[2].
רבות משלים הרא"ש בתוספותיו את דברי התוספות שלנו.
הרא"ש התבסס בעיקר על תוספות ר"י הזקן[3], תוספות הר"ש משאנץ[4] ותוספות רבינו יהודה שירליאון. כמו כן השתמש מעט בתוספות רבינו חננאל בן ר"י הזקן, תוספות רבינו יחיאל מפאריז, תוספות רבי נתנאל מקינון, תוספות איוורא, תוספות רבינו פרץ, תוספות טוך ותוספות מהר"ם מרוטנבורג[5][6]. ומלבד תורתם של בעלי התוספות, מרבה הרא"ש בתוספותיו להוסיף גם מדברי הגאונים וחכמי ספרד ופרובנס, כגון הרמב"ן, הרי"ף, הרמב"ם, הראב"ד, רבינו יונה, הרז"ה ועוד.
בדור גירוש ספרד תוספות הרא"ש היו התוספות העיקרי שנלמד באותה תקופה[7].
הרא"ש בתוספותיו מרבה להביא את פירוש רש"י לסוגיא, להקשות אליו וליישב אותו[8]
מסכתות שישנם בידינו
ברכות: נדפס לראשונה בשנת ה'תרכ"ג בתוך ספר "ברכה משולשת" למסכת ברכות יחד עם השיטה מקובצת ותוספות רבינו יהודה. תוספות אלו היו בידו של רבי חייא רופא ומזכירם בספרו מעשה חייא. תוספות אלו מבוססים על תוספות רבינו יהודה החסיד[9].
שבת: נדפס לראשונה בשנת ה'תשכ"ט.
פסחים: בתשעת הפרקים הראשונים מבוסס על תוספות שאנץ, המבוססים על תוספות ר"י הזקן, ובפרק העשירי מבוסס על תוספות רבי יחיאל מפאריז. נדפס מאוסף הברון דוד גינזבורג ע"י מכון אופק בשנת 1997.
ראש השנה: נדפס לראשונה ע"י ר' חיים רביץ, מבוסס על תוספות שאנץ.
יומא: נדפס לראשונה בניו יורק בשנת ה'תשכ"א עם הערות בשם "אמרי מבשר".
סוכה: נדפס לראשונה בירושלים בשנת ה'תרס"ג ע"י רבי שלמה אהרן ורטהיימר.
ביצה: נדפס לראשונה במהדורת מוה"ק.
תענית: נדפס לראשונה בתל אביב בשנת ה'תשל"ב.
מגילה: נדפס לראשונה בשנת ה'תקמ"ה.
מועד קטן: נדפס בשנת ה'תרצ"ז ע"י מכון הרי פישל.
חגיגה. נדפס לראשונה מכת"י מאוסף הברון דוד גינזבורג[10] בשנת ה'תשס"ה ע"י מכון אופק[11]. תוספות אלו היו בידיו של רבי בצלאל אשכנזי בעל השיטה מקובצת[12], כמו כן בתוספות אלו מרבה להשתמש רבי יעקב בן חביב בעין יעקב למסכת חגיגה. כמו כן הרא"ם[13] מזכיר דברי תוספות בחגיגה, ושיער הרב אברהם שושנה שכוונתו לתוספות הרא"ש. תוספות אלו מבוססים בעיקר על תוספות רבינו אלחנן[14] (שאף התוספות שעל הדף מבוססות על אלו).
יבמות: נדפס לראשונה בליוורנו ה'תקל"ו.
כתובות: נדפס לראשונה במהדורה חסרה בשנת ה'תקל"ו, ובמהדורה מושלמת בשנת ה'תשל"ג. תוספותיו למסכת זו מבוססים על תוספות שאנץ, אך היה בידיו נוסח אחר לתוספות שאנץ, ולא תוספות הרשב"א משאנץ שבידינו[15].
נדרים: יצא לאור לראשונה במהדורת מוה"ק. בתוספות אלו מרבה לצטט מחדושי רבי אליעזר ממיץ בעל היראים למסכת זו.
נזיר: נדפס לראשונה במהדורת מוה"ק. תוספות אלו מצוטטים רבות בשיטה מקובצת, וכן צוטט בכסף משנה[16].
סוטה: נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'תפ"ה.
גיטין: נדפסו לראשונה בוורשא בשנת ה'תרפ"ז מכת"י שהיה שייך לאמרי אמת מגור. תוספות אלו הרא"ש עצמו מזכירם בתוספותיו לקידושין[17] כמו כן מוזכרים ברבינו ירוחם[18], במהרי"ק[19], בתשובות רבי בצלאל אשכנזי[20] וכן מוזכר בחדושי רבי ידידיה גלאנטי למסכת זו, וכן בחדושי הבית יוסף למסכת זו.
קידושין: נדפס לראשונה בפיסא בשנת ה'תקס"ו בתוך ספר "מעשה רקם", תוספות אלו מוזכרים על ידי הרא"ש עצמו[21] וכן מוזכרים בשיטה מקובצת בכתובות[22], בשו"ת זכרון יהודה[23], בנמוקי יוסף[24]:, וכמו כן מוזכרים בחדושי מהר"י בירב, חדושי מהרי"ט, עצמות יוסף, שער המלך[25] ועוד אחרונים.
בבא קמא: אינם לפנינו, אך מצוטט פעמים רבות בשיטה מקובצת.
בבא מציעא: נדפס לראשונה בירושלים בשנת ה'תשי"ט.
בבא בתרא: אינם לפנינו, אך מצוטט פעמים רבות בשיטה מקובצת.
סנהדרין: נדפס לראשונה בתל אביב בשנת ה'תשכ"ט.
שבועות: נדפס לראשונה בשנת ה'תקמ"ה בתוך ספר "שם עולם".
עבודה זרה: נדפס בתוך חדושי הרשב"א למסכת זו מהדו' ירושלים ה'תשכ"ו.
הוריות: נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'תפ"ה בתוך ספר "פירוש הרא"ש והראב"ד" מכת"י שהיה שייך לרבי בצלאל אשכנזי, ובש"ס וילנא נדפס על דף הגמרא. במסכת זו מרבה להביא את דברי הרמ"ה, מה שלא מצינו בשאר מסכתות, שאינו מזכירו כלל. תוספות אלו נזכרו ע"י רבי בצלאל אשכנזי בספר הכללים שלו, כמו כן מוזכרים בפירוש הר"ש סירליאו לירושלמי[26].
חולין: נדפס לראשונה בתל אביב ה'תשל"ג. מבוסס בעיקר על תוספות שאנץ, כמו כן מבוססים על חדושי הרמב"ן, הרשב"א, ספר התרומה, ראבי"ה ואור זרוע[27]. תוספות אלו מוזכרים רבות בשיטה מקובצת.
נדה: נדפס לראשונה בגליון ש"ס וילנא. מבוסס על תוספות שאנץ[28].
מהדורות הספר
כיום הספר נפוץ ביותר במהדורות של ההוצאות מוסד הרב קוק, זכרון יעקב, ומכון אופק[29]. כמו כן הספר נדפס בסוף ש"ס עוז והדר במהדורה המורחבת.
קישורים חיצוניים
- תוספות הרא"ש - סוכה, שבועות מגילה, יבמות כתובות, מועד קטן, הוריות, בבא מציעא, גיטין, קידושין באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ↑ כלומר שזהו פירוש אמיתי, ולא דעת יחיד בלבד
- ↑ צידה לדרך לרבי מנחם בן זרח תלמיד רבי יהודה בן הרא"ש, שם הגדולים להחיד"א, יד מלאכי כללי הרא"ש.
- ↑ פעמים רבות מביא הרא"ש מתורת ר"י ללא להזכיר את שמו
- ↑ כן כתב החיד"א בשם הגדולים
- ↑ מלבד חדושים ששמע ממנו שהוסיף על התוספות האחרים כאמור לעיל
- ↑ מבוא לתוספות הרא"ש למסכת פסחים עמ' 28
- ↑ מבוא לתוספות הרא"ש למסכת חגיגה.
- ↑ מבוא לתוספות הרא"ש למסכת ביצה מהדורת מוה"ק
- ↑ ונחלקו החוקרים האם תוספות אלו לרבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, או לרבי יהודה מפאריז (רבי יהודה שירלאון).
- ↑ אשר שיער הרב אברהם שושנה אשר תוספות לחגיגה שבכת"י זה הם להרא"ש, אך אין זה ודאי.
- ↑ כמו כן יצא בשנת ה'תש"ע מכת"י אחר ע"י מוסד הרב קוק.
- ↑ שטמ"ק חולין כה:
- ↑ שמות כז, כ
- ↑ מבוא לתוספות הרא"ש למסכת חגיגה – מכון אופק
- ↑ מבוא מהדו' מוה"ק
- ↑ הל' נזירות פ"ג הט"ו
- ↑ ח: ועוד
- ↑ נתיב כד ח"ה ועוד
- ↑ סימן צב
- ↑ סי' א ועוד
- ↑ תורא"ש מגילה ה.
- ↑ יג:
- ↑ סי' פד
- ↑ ח:
- ↑ הל' קרבן פסח פ"ד
- ↑ שקלים פ"ו ה"א
- ↑ מבוא מוה"ק.
- ↑ מבוא מהדו' מוה"ק
- ↑ למסכתות פסחים וחגיגה.