אלקיכם (סוג פיוט)
אֱלֹקֵיכֶם הוא סוג של פיוטים קצרים המיועדים לקדושה של תפילת מוסף, כמעבר לפסוק "ימלך ה' לעולם". סוג פיוט זה חודש באסכולה האירופאית של הפיוט, וכמה עשרות פיוטים מסוג זה נכתבו במהלך המאות ה-12 וה-13, בעיקר באשכנז. פיוטים אלה כולם מתחילים במילה "אלקיכם", וכך נוצר שרשור עם המילה האחרונה של הפסוק הקודם, "אני ה' אלקיכם". הסוג 'אלקיכם' הוא מיניאטורי; השירים הממוצעים הם באורך של שש עד שבע שורות (אם כי הקצרים מביניהם של ארבע שורות, והארוכים הם בני שמונה עשרה שורות), ולרוב הם חורזים בחרוז אחיד.[1]
התפתחות
פיוטי קדושה הקלאסיים, שהועברו באשכנז משחרית למוסף,[2] כלל בדרך כלל שלשה קטעים, והמתפללים לא הבינו למה לא היה פיוט בין שני הפסוקים האחרונים. לשם כך, הפייטים הוסיפו קטע חדש.[3]
הקטעים נפתחו תמיד בשרשור מילת "אלקיכם", כי גם פיוטי קדושה הקלאסיים בדרך כלל היו משורשרים.[4] אפילו לאחר שנתבטל אמירת פיוטי הקדושה, פיוטי אלקיכם נשמרו.[5]
במנהג המאוחר
מבין כמה עשרות פיוטים מסוג זה שנכתב בימי הביניים, שמונה מהם שרדו ונדפסו בנוסח אשכנז המערבי, ורובם או כולם עדיין נאמרים בבתי כנסת של נוסח זה עד היום. אלה הם: 'אלקיכם שופט צדק', לשבת שובה; 'אלקיכם ישיב בשלם', לשבת חול המועד סוכות; 'אלקיכם יזריח שמשו', לשבת ראש חודש; 'אלקיכם ישכיל עבדו', לשבת בראשית; 'אלקיכם יזרח משיחו', לשבת חנוכה; 'אלקיכם יוסף ידו', לשבת נחמו; 'אלקיכם שכנו שם', לשבת בה חוגגים חתונה בקהילה; ו'אלקיכם אני זוכר הברית', לשבת שיש ברית מילה בקהילה.[6] כל אחד מהפיוטים האלה (חוץ מהפיוט לברית) חתום או יהודה או שמואל באקרוסטיכון, ככל הנראה שמות המחברים, אך לא ברור מי הם.[7]
הערות שוליים
- ↑ עזרא פליישר, שירת הקודש בימי הביניים, ירושלים 1975, עמ' 448-9.
- ↑ מכיון שבארץ ישראל הקלאסית, כל קדושה כללה את הפסוק "שמע ישראל", ובאשכנז אמרו פסוק זה רק בקדושת מוסף.
- ↑ פליישר, עמ' 449.
- ↑ פליישר, עמ' 449. גם באשכנז, קדושת מוסף משורשר: מלא כל הארץ כבודו - כבודו מלא עולם ; ברוך כבוד ה' ממקומו - ממקומו הוא יפן ברחמים ; שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד - אחד הוא אלקינו (כך הנוסח המקורי, אלא שבתקופה מאוחרת בטלו ברוב הקהילות את ה"אחד" השני כדי שלא יהיה חשש של אמירת "אחד אחד" הנראה כמתפלל לשתי רשויות).
- ↑ פליישר, עמ' 449.
- ↑ סדר עבודת ישראל, עמ' 243–244. לא כל הפיוטים נאמרים בכל הקהילות שאומרות פיוטים מסוג זה; בקהל עדת ישורון בניו יורק, אומרים את כולם, חוץ משל שבת שבת שובה ושבת נישואין, עיין מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 7.
- ↑ סדר עבודת ישראל (שם) מייחס את כולם לר' יהודה בן שמואל החסיד, וכותב שחלקם חתם על שמו, וחלקם על שם אביו. טענה זו אמנם מפוקפקת למדי, שמדובר בשמות נפוצים למדי, ועוד שלא ידוע לנו שום פיוט מאת יהודה החסיד.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אלהיכם (סוג פיוט)27557269