שבת נחמו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שבת נחמו הוא כינוי לשבת שאחרי תשעה באב, הקרויה כך על שם ההפטרה שמפטירים בשבת זו, המתחילה במילים "נחמו נחמו עמי".

הפטרה זו היא הראשונה מתוך שבעת הפטרות הנחמה שנקראות בשבתות שלאחר תשעה באב.

ההפטרה

הפטרת "נחמו נחמו עמי" מתוך ישעיה, מ', א'-כ"ו, מדברת על שהקב"ה מנחם את עם ישראל לאחר שלקו מידו. הפטרה זו נקראת בשבת שלאחר תשעה באב, יום האבילות על החורבן, בשבת זו קוראים תמיד את פרשת ואתחנן, והיא הראשונה מתוך סדרה של שבע הפטרות שמפטירים בהן בשבתות שלאחר תשעה באב הקרויות שבע דנחמתא.

ענייני השבת

שמחה

בשבת זו נוהגים בכמה הנהגות מיוחדות, וכבר בדברי הראשונים מצוין שישנה שמחה יתירה בשבת זו. כך למשל כתב הריטב"א[1] שבשבת זו נהגו לאכול סעודה מיוחדת, מפני סמיכותה לחמישה עשר באב. רבי יהושע אבן שועיב[2] כתב שמצוה לעשות שבת זו כיום טוב, ואף הוסיף כי "כל השמח בו זוכה בנחמת בית המקדש", והמהרי"ל[3] מציין ש"ראוי להתענג בו יותר מבשאר שבתות השנה". וזאת עקב כך שהקדוש ברוך הוא מנחם את עמו ישראל.

כחלק מההכנות לשבת זו היו שנהגו להסתפר במיוחד לשבת[4], ובחלק מקהילות החסידים נסעו בשבת זו לרבי[5].

תפילות

גם בתפילות השבת מרבים בפיוט ובזמרה[6], ויש שאין מזכירים נשמות בשבת זו[7]. מנהג וורמייזא היה גם לנגן בניגון מיוחד את ברכת יוצר אור[8], ויש מקומות שהיו מנגנים את החצי השני של הקדיש שאחר קריאת התורה[9], מנהגי שמחה היו גם במוצאי שבת זו; מהרי"ל היה ממתין ועושה קידוש לבנה במוצאי שבת נחמו[10].

הילולת אליהו הנביא

בחיפה נהוג לחגוג במוצאי שבת זו וביום ראשון שאחריה במערת אליהו את הילולת אליהו הנביא מבשר הגאולה. מנהג ההילולא הוא קדום, והיו מגיעים אליה מכל כפרי האזור ואף מירושלים[11]. ההילולא מתקיימת גם בימינו, ונקראת "יום הנחמה".

בתנועה הציונית

החל משנת תרמ"ט ציינו בתנועת חובבי ציון את שבת נחמו כ"שבת ציונית" (או "שבת של חובבי ציון")[12], במהלכה דרשו בבתי הכנסת בנושא ארץ ישראל[13][14].

פיוטים לשבת נחמו

בעבר נהגו לומר בקהילות אשכנז פיוטים מיוחדים לשבת נחמו[15]. הפיוטים עוסקים בענייני הנחמה, וכן בענייני עשרת הדברות וקריאת שמע השייכים לפרשת השבוע. הסדר הוא כדלהלן:

לנוסח פולין "אל קל ש-ד-י אתחנן". חיברו רבי מנחם בן מכיר[16].

  • אופן - "שאו מנחה משובחה"[17].
  • מאורה - "אמרות הקל טהורות"[18].
  • אהבה - "שתי פעמים מקוימים", לרבי שלמה בר יהודה.
  • זולת - "אמת משל היה" לרבי מאיר בר יצחק.
  • אלקיכם - "אלקיכם יוסיף ידו".

כיום ברוב קהילות אשכנז, אין אומרים פיוטים אלו.

מלבד זאת כתבו מספר פייטנים פיוטים נוספים לשבת זו, ביניהם יניי שכתב שתי קדושתאות לשבת זו[19], וכן רבי פינחס הכהן[20], ועוד רבים[21].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חידושי הריטב"א תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כו עמוד ב.
  2. ^ בדרשותיו, סוף פרשת ואתחנן.
  3. ^ מנהגים אות כז.
  4. ^ בסוף ספר מנהג טוב, כתב "בבוא ערב שבת של נחמו חייב לספר ולשמח גופו ולקבל שבת בשמחה ובטוב לבב".
  5. ^ נטעי גבריאל, הלכות בין המצרים, פרק צז הערה ב
  6. ^ יוסף אומץ, לשבת נחמו.
  7. ^ מנהגי מהרי"ל אות כז הגהת רבי הירץ
  8. ^ מנהגי וורמייזא לשבת נחמו
  9. ^ לוח מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז.
  10. ^ מהרי"ל מנהגים אות ט.
  11. ^ מסעי היר"ח, לוח תרנ"ו.
  12. ^ מכתב מאת אגודת "חובבי ציון" באתר הארכיון הציוני המרכזי
  13. ^ הרב מאיר בר-אילן, מוולוזין עד ירושלים-ב, באתר אוצר החכמה.
  14. ^ נחמו נחמו ירושלים דליטא
  15. ^ משה יהודה רוזנווסר, יוצר לשבת נחמו, בתוך השיר והשבח, ירושלים תשע"ה, עמודים שנ"ה-שצ"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  16. ^ חתום באקרוסטיכון "מנחם ציון בן רבי מכיר חזק".
  17. ^ אף הוא לרבי מנחם בן מכיר
  18. ^ מאורה זו היא גם המאורה לפרשת יתרו
  19. ^ פיוטי יינאי, לשבת נחמו.
  20. ^ פיוטי רבי פינחס הכהן.
  21. ^ ראה גנזי שכטר כרך ג' פיוטים רבים מהגניזה לשבת זו.