רבי משה ברנשטיין
רבי משה ברנשטיין (תרנ"ב, 1892 - י"ח באב תשט"ז, 1956) היה ר"מ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ולאחר מכן מייסד וראש ישיבת קמניץ בירושלים.
תולדותיו
נולד בעיר לושה, מחוז מינסק שבבלרוס, לרב אברהם ברנשטיין, בנו של הרב משה ברנשטיין, רבה של לושה. למד בישיבת סלוצק אצל רבי איסר זלמן מלצר, ולאחר מכן בישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה אצל רבי ברוך בר ליבוביץ. נישא לנחמה, בתו של רבו הרב ליבוביץ.
לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבה בקוסובה, ובאותה תקופה למד בחברותא עם החזון איש. לאחר מכן שימש ר"מ בישיבה של חסידות קרלין בלונינץ. בשנות ה-30 התמנה על ידי חותנו כר"מ בישיבת בית יצחק ששכנה אז בקמניץ. כמו כן פתח כולל אברכים בקמניץ ועמד בראשו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלט לווילנה[1].
בחודש ניסן שנת תש"א (1941) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. יחד עם גיסו רבי יעקב משה ליבוביץ יסד בירושלים את ישיבת קמניץ ועמד בראשה עד פטירתו. עקב מצבו הרפואי שהה בשנה האחרונה לחייו בשווייץ.
שני חתניו, הרב אשר ליכטשטיין והרב יצחק שיינר, מילאו את מקומו בראשות הישיבה.
חיבוריו
- דברי משה, שיעורים אחדים, ניו יורק תש"ז.
- דברי משה - שיעורים על מסכתות יבמות כתובות גיטין קידושין נדרים בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא, ירושלים תש"ה-תשי"ג.
- אחדות ישראל - שלטון התורה ושלטון המפלגות - אחדות ישראל - עם ישראל ומדינתו - מכתב גלוי אל העמים, ירושלים תשי"ב.
- הגיונות - ענינים שונים, ירושלים תשי"ג.
קישורים חיצוניים
- כנסת בית יצחק, קובץ לחידושי תורה לזכר הרב משה ברנשטיין (כולל 'מאמרי הערכה' לדמותו), באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
