רבי אברהם סטפנסקי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה | תל אביב |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | סנהדריה המורחבת, ירושלים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| רבותיו | רבי יחזקאל סרנא ורבי מאיר חדש |
הרב אברהם סטפנסקי הוא ראש ישיבת נתיבות יעקב בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב לאביו הרב מיכאל סטפנסקי ולאמו שינדל.
בגיל שלוש עשרה התחיל ללמוד בישיבת חברון בירושלים שהייתה אז בשכונת גאולה.
בגיל עשרים, עוד לפני נישואיו התמנה כר"מ בישיבת לוצרן בשוויץ וכיהן שם כארבע שנים.
בגיל עשרים וארבע התחתן עם שרה ועבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת, הוא מונה לר"מ בישיבת קמניץ בירושלים.
לאחר מספר שנים[דרושה הבהרה] מונה לכהן כראש ישיבה בישיבת "זרע יצחק" שבשכונת הר נוף שהייתה אז אחת הישיבות הנחשבות[דרוש מקור] בירושלים.
לאחר כמה שנים[דרושה הבהרה] עזב את ישיבת זרע יצחק עקב חילוקי דעות עם הנהלת הישיבה סביב נושא הגדלת המשטר בישיבה, הרב סטפנסקי התנגד לכך בתוקף ופרש. לאחר הפרישה הקים את ישיבת "נתיבות יעקב" שהתמקמה בבניין של ישיבת בית התלמוד בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים אותו שכר מהרב דב שוורצמן שאותו החשיב למורה דרכו החינוכית, הישיבה היא אחת הישיבות הנחשבות בירושלים[דרוש מקור].
בנוסף לתפקידו כראש ישיבה כיהן גם כר"מ בשיעור ג' בישיבה, אך בסביבות שנת ה'תשע"ז הוא נחלש ובנו הרב יהושע סטפנסקי מחליף אותו במסירת השיעורים היומיים. למרות חולשתו הוא עדיין מוסר שיחות בישיבה בלילות שבת וועדים לשיעור ג'.
שיטת חינוכו
הרב סטפנקי דוגל בשיטה שלבחורים צריך להיות משטר עצמי ובישיבה הנהיג שלא יהיה משטר, כשהוא הראשון שעשה כך בישיבה קטנה.
דרך לימודו היא בעיון כפי שלומדים בישיבת חברון.
כשהציעו לו משרת משגיח בישיבת חברון הוא הלך לשאול את הרב שך אם לקבל את התפקיד, והרב שך אמר לו שבישיבה קטנה מתעצבת אישיות הבחורים ועדיף שישאר בישיבה קטנה כי זה יותר משפיע.
משפחתו
- אשתו שרה, מנהלת בסמינר הישן בירושלים.
- אחיו הרב יעקב סטפנסקי, ראש "ישיבת תורה בתפארתה" באלעד.
- בנו הרב יהושע סטפנסקי, ר"מ בישיבת נתיבות יעקב.
- חתנו הרב פרידמן, ר"מ בישיבת "היכל יצחק" של הרב ישראל לנדא בירושלים.
- בנו הרב יעקב צבי, ר"מ בישיבה של הרב חיים מן ההר בביתר עילית.