אגרות שניות

אגרות שניות הוא שמו של המנהג הנהוג בקרב החסידים לשמוח ביום כ"ג בסיוון זכר לנס שאירע ביום זה, כאשר לאחר תליית המן, נתן אחשורוש רשות למרדכי ואסתר לכתוב 'אגרות שניות' - אשר תוכנן מבטל את האגרות הראשונות שבהן נאמר לגויים להרוג את היהודים ביום י"ג באדר, ומעתה, ביום זה יוכלו היהודים להרוג את אויביהם.

על שם כך נקרא יום זה 'יום מסוגל לישועה ולשמחה'.

דבר זה נלמד מהפסוק במגילת אסתר:

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּֽכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים, וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם: וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ, וַיַּחְתֹּ֖ם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים, בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים: אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר, לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם, טַ֣ף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז: בְּיוֹם אֶחָד בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר:

— אסתר פרק ח פסוקים ט - יב

כיום נוהגים במנהג זה בעיקר בקרב החסידים אך יש למנהג זה מקור קדום עוד לפני שהוקמה תנועת החסידות, בדברי המקור חיים - ”בכ"ג סיון יש לזכור נס פורים, כי בו נכתבו אגרת האחרונים התשועה ולרבות בו שמחה”.

אמנם, יש שפיקפקו על מנהג זה, שהרי יום זה נקבע לתענית בין הימים שנמנו בשולחן ערוך (סימן תק"פ סעיף ב') משום ש”בכ"ג בסיון בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט”. מטעם זה כתב המקור חיים לנהוג פשרה בין שני המנהגים ויתענה, אך לא ישלים התענית. ואילו המשנת יעקב כתב לשמוח אך לא לבטל אמירת תחנון.

עובדות ומנהגים ביום זה

• ”כיום נוהגים החסידים שאין אומרים בו [בכ"ג בסיוון] תחנון”. וכן מובא בשם הרב ממונקאטש.
• בספר 'ברכת אהרן' מספר על רבי אהרן מקרלין (ה'בית אהרן') ש”עשה סעודה ביום כ"ג סיון, ושאל את המסובים, מה הענין סעודה זו, ולא ידע מי מהם מה לענות, ואמר אליהם - שיום זה הוא יום מכובד, בו כתבה אסתר המלכה את האגרות השלישית”.
• מספרים על רבי איציקל מפשווערסק וחתנו רבי יעק'לע שגלו לסיביר ביום כ"ג בסיוון, ואמר רבי איציקל, שהוא בטוח שהדבר יהיה לטובתו, שהרי יום זה מסוגל לטובה, ואמרו חז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי.
• הרב מרדכי גנוט (מחבר לוח דבר בעתו), נוהג להגיד על הניסים ביום כ"ג בסיוון.^{[דרושה הבהרה]}
• בשם הרבי מליובאוויטש אמרו כי כל ענייני התורה נצחיים הם, וכיון שביום זה נכתב בשמיים כבקשתו של כל אחד מישראל כפי שנכתב בזמנו בשם מרדכי והדבר נפעל במהירות כמו בימיהם.

לקריאה נוספת

• נטעי גבריאל - הלכות חג השבועות הלכה ה'.
• דרוש לכ"ג בסיון מאת 'נוטר הכרמים' בפורום אוצר החכמה.

קישורים חיצוניים

• דיון אודות מנהג זה בפורום אוצר החכמה.
• שיעור לצפייה מאת הרב אהרן טויסיג בנושא 'כ"ג סיון אגרות שניות' באתר קול הלשון.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.