רבי יששכר לייב וינברג
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, הקודם, תחילת כהונה, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג מסלונים | |
| מקום מגורים | סלונים |
|---|---|
| פטירה | כ"ח בניסן תרפ"ח |
רבי ישכר לייב וינברג (מכונה ביידיש: דער עלטערער, כלומר: המבוגר; נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי בחסידות סלונים.
ביוגרפיה
נולד לרבי שמואל וינברג מסלונים, נכדו של היסוד העבודה, ונשא את בתו של רבי שלום פרלוב מבראהין. התפרסם בין הגויים בשל שנינותו הרבה.
לאחר פטירת אביו בי"ט בשבט תרע"ו פנו רוב החסידים אל אחיו הצעיר רבי אברהם וינברג (השני) שהתגורר בביאליסטוק, ומיעוטם מינו את רבי ישכר לייב לממלא מקום אביו בסלונים. למרות זאת שמרו השניים על קשר הדדי וכיבדו מאד זה את זה. כך מסופר כי בראש השנה הראשון אחרי מינויו לאדמו"ר, תלה רבי ישכר לייב פתק בבית מדרשו בו הודיע כי מי שנמנע מליסע לביאליסטוק בשל כבודו הוא אינו מוציא ידי חובה בתקיעותיו. אחת בשנה ניהלו האחים טיש משותף בהיותם בוורשה ביום הילולת אביהם.
יחד עם אחיו עמד בראש כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל.
נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח.
צאצאיו
בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג[1] מילא את מקומו בסלונים, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה ופתח בית מדרש בתל אביב. חיבר ספר תורני-אנציקלופדי "אוצר ערכי התורה - אהלי יששכר". בנו של ר' אברהם יהושע העשיל היה רבי אריה וינברג שכיהן כראש ישיבת לב בנים (התפרסם בעקבות משפטו של אריה דרעי במה שכונה אז 'התיק האישי'). בניו הם: משה וינברג, ושמואל וינברג[2].
חתנו, רבי יוחנן מלובצקי מלעכוויטש, נרצח בשואה.
הערות שוליים
- ↑ חתן רבי דוד וידנפלד מוורשה - חותנו של הבית ישראל מגור
- ↑ חתן רבי ישראל דן טאוב - האדמו"ר ממודז'יץ
| הקודם: רבי שמואל וינברג מסלונים |
אדמו"רי סלונים | הבא: רבי אברהם יהושע העשיל וינברג |
