רבי גד אייזנר
 | |
| לידה | כ"ד בשבט ה'תרס"ג (21 בפברואר 1903) |
|---|---|
| פטירה | כ"ד באדר ה'תשמ"ה (16 במרץ 1985) |
| מקום פעילות | תל אביב |
| תחומי עיסוק | משגיח ישיבת חידושי הרי"ם גור |
| השתייכות | חסידות גור |
| תפקידים נוספים | |
| ממקימי חסידות גור לאחר השואה | |
רבי גד אייזנר (כונה רבי גד'ל) (כ"ד בשבט ה'תרס"ג (21 בפברואר 1903) - כ"ד באדר ה'תשמ"ה (16 במרץ 1985)) היה משגיח מפורסם בחסידות גור וכיהן בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב, ניצול שואה נחשב למחנך גדול בקרב חסידי גור ועוד מיוצאי פולין לאחר השואה.
ביוגרפיה
רבי גד נולד בכ"ד בשבט ה'תרס"ג (21 בפברואר 1903) לאביו רבי יצחק שלמה ואמו רבקה בעיר לודז' שבפולין.
עוד לפני מלחמת העולם השנייה שימש רבי גד כמלמד בתלמוד תורה דרכי נועם וכבר אז נודע בשערים כמחנך משכמו ומעלה שהיטיב להבין לנפשות תלמידיו ולהדריכם בדרך ה'[1].
במהלך השואה היה בגטו לודז' ואף שם התארגן יחד עם עוד מלמדים להמשיך לחנך ילדים בתלמוד תורה בתוך הגטו, אחד התלמידים, הרב מרדכי מיירנץ, העיד שעל אף שכולם באו ללמוד רעבים ועייפים, כמו גם רבי גד'ל, אבל בשעת הלימוד נשכחו כל הצרות. הם היו לומדים מסכת חולין ספר משלי ולפני חנוכה ענייני החג.
במחנה הייתה גבינה של עכו"ם שהרבנים התירו בהוראת שעה לאכול אותה, אך אחד התלמידים התנגד לאכול אותה למרות ההיתר, אמו שדאגה לשלומו פנתה למלמד והוא שאל את רבי גד'ל מה לעשות. רבי גד'ל אמר לו שאם התנגדותו של הילד היא משום שמאכל טרף מטמטם את הלב, הרי שהוא צודק ואין לחייבו לאכול[2].
לאחר מכן נשלח למחנות העבודה צ'נסטוחובה, בוכנוואלד, קולדיץ ולבסוף בטרזיינשטט משם שוחרר. במלחמה איבד רבי גד את משפחתו.
מסופר שהגיע אליו במחנה יהודי ושאלו מה תאמר עכשיו? גם עכשיו צריך להתחזק באמונת ה'? ורבי גד'ל הוציא מנעלו את הספר חובות הלבבות[3] והקריא לו ”נאמר על אחד מן החסידים, שהיה קם בלילה, ואמר: אלקי, הרעבתני, ועירום עזבתני, ובמחשכי הלילה הושבתני, ועוזך וגדלך הוריתני. אם תשרפני באש, לא אוסיף - כי אם אהבה אותך, ושמחה בך”[4]. בדברים אלו היה חוזר ומעודד את הסובבים אותו בכל עת מצוא ואחרי המלחמה היו שהעידו שמשפטים אלו החזיקו אותם[5].
בסוף המלחמה הוא הובל בצעדת המוות ושרד אף אותה, לאחר מכן היה מספר לתלמידיו שכמעט וקרס בצעדה עד ששמע מישהו מאחריו שצועק לו 'גד'ל לויף' (=גד'ל, רוץ!) ומילה זו נסכה בו כוחות להמשיך וכך ניצל ממוות ביריה, הוא למד ולימד מכאן את כוחה של מילת עידוד אחת בפרט בתורת החינוך.
בסביבות שנת ה'תשי"ג עלה רבי גד לארץ ישראל והתיישב בחיפה עד שרבי שמחה בונים אלתר (הלב שמחה) נסע אליו וביקש ממנו לבוא לכהן כמשגיח בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב, רבי גד נענה לבקשתו והחל לכהן כמשגיח בישיבה, שם העמיד תלמידים רבים והיה לאחד המחנכים והמשפיעים הגדולים בחסידות גור, בין תלמידיו ישנם רבנים ומשפיעים מפורסמים עד היום הזה. הוא הניח חותם בל ימחה בעולם המחשבה והחינוך החסידיים, רבים מתלמידיו ממשיכים את מורשתו הרוחנית ומעבירים אותה אל הדור הצעיר.
בארץ נישא רבי גד בשנית, ולאחר פטירת זוגתו השניה נישא בשלישית, אך לא זכה מנישואין אלו לפרי בטן.
רבי גד נפטר בליל שבת ליל כ"ד באדר ה'תשמ"ה (16 במרץ 1985) ומנוחתו כבוד בבית הקברות קרית שאול בתל אביב.
שבחיו מפי אדמו"רי גור
אדמו"רי חסידות גור רחשו לרבי גד הערכה וחיבה גדולה, הם התבטאו עליו בכמה שבחים
- הבית ישראל אמר עליו את הפסוק ”נאום הגבר הוקם על”[6] ”שהקים עולה של תשובה”[7], גבר ראשי תיבות גד בן רבקה.
- הלב שמחה (שהביא אותו מחיפה לכהן בישיבת חידושי הרי"ם) אמר 'רבי גד'ל איז א-מחנך פון מחנכים' (= רבי גד'ל הוא 'המחנך' של 'המחנכים'), והעיד הפני מנחם שהלב שמחה אמר זאת בפני הבית ישראל.
- הפני מנחם אמר ביום השלשים לפטירתו (הדברים נאמרו ביידיש ומתורגמים בתרגום חופשי), 'בתור אחד מהעוסקים במלאכת הקודש, מלאכת החינוך, חש אני ביותר את חסרונו של רבי גד'ל ... אני שזכיתי להכיר [את הדור הקודם] - מרגיש ביותר את חסרונו של מחנך כרבי גד'ל, מחנך מהדור הקודם... כשמחנך כרבי גד'ל הסתלק מן העולם, כמה כוחות חינוך עם כל הלב יחסרו. רבי גד'ל היה מונח בחינוך, כל מהותו נילושה בעניני חינוך. רבי גד'ל עסק תמיד בחיפוש אחר האמת, באבחנת אמת למהות המצב העכשוי. כך בכל הענינים, אולם בעיקר - במה שעסקו כל גדולי הדורות - במלחמת היצר... על רבי גד'ל ז"ל אפשר לומר בפה מלא שהיה הוא הזוהמא ליסטרון[8] של תלמידיו הרבים. תמיד חיפש לנקות את הזוהמא'. [9]
משנתו החינוכית
רבי גד חינך לעמקות מחשבה ושליטת מח על הלב. והוא עצמו שלט על עצמו לחלוטין, כך שדרך החינוך שלו היתה נטולת אמוציות ודואגת רק לחניך בלי שיקולי כבוד יוקרה ומעמד.
כמו כן הוא היה אמן ההסברה, ושנים ארוכות מסר בישיבה שיעורים בספר 'שפת אמת' תוך ביאור דבריו בצורה שכל אחד יוכל להבין. השיעורים מוקלטים וקיימים במאגרים כמו קול הדף ועוד בהיקפים של מאות שעות והם גם המקור לרוב החומר המודפס ממנו כיום.
ספרים ממשנתו
- מורשת גד - חמשה כרכים על התורה ומועדים מתוך שיחותיו, יצא לאור בבני ברק בשנת ה'תש"ס על ידי מכון מורשת גד - מפעלי גבורה שבחסד.
- ממשנתו של רבי גד'ל - משנתו והדרכותיו מסודרים לפי נושאים.
- במחיצת רבי גד'ל - תולדות חייו. (ספר זה מצטרף כחלק שני לספר 'ממשנתו של רבי גד'ל') - ירושלים, ה'תשס"ו.
מכון מורשת גד
לאחר פטירתו בחודש אייר ה'תשנ"ו (מאי 1996) הוקם מכון מורשת גד (ע"ר) אשר מטרתו 'לנהל ולהקים מפעלי ספרות ומחקר תורניים אשר יעסקו בעיבוד, עריכה, והוצאה לפועל של תולדותיו, שיעוריו ושיחותיו של הגה"ח רבי גד אייזנר זצ"ל'[10]. בנוסף להוצאת הספרים, העמותה מחזיקה מספר כוללים, וכן תומכת בישיבה בה כיהן כמשגיח.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סיפור על רבי גד'ל באתר דרשו
- סיפור על רבי גד'ל באתר ערכים
- רבי גד אייזנר באתר אישי ישראל
- ספרו מורשת גד באתר אוצר החכמה המקוון (הצפייה למנויים בלבד)
- מודעות על עלייה לקברו באתר אבלים
- מאות שיעורי רבי גד'ל בתנ"ך ובפרשות השבוע באתר קול הלשון
- החינוך בלודז' בצל השואה -ד"ר חיים שלם / הרב גד גד'ל אייזנר באתר 'זכור - אמונה בימי השואה'.
הערות שוליים
- ↑ ברכת צבי [ביאלא], הקדמה.
- ↑ ברוך לב, במחיצת רב גד'ל, ירושלים ה'תשס"ו עמוד עז-עח.
- ↑ שער עשירי - אהבת ה' א'
- ↑ יוסף דז'יאלובסקי - פגישה עם ר' גודל אייזנר בבוכנוולד באתר גנזך קידוש השם
- ↑ מורנו החסיד רבי גד'ל אייזנר זצ"ל, בני ברק ה'תשמ"ה, עמוד ח.
- ↑ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק א'
- ↑ מועד קטן טז:
- ↑ עיין ב"מ לג.
- ↑ מתוך ההקדמה לספר מורשת גד על בראשית
- ↑ על פי מסמכי הרישום במשרד הפנים.
