הרב חיים צבי מייזליש
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ חסידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| הרב חיים צבי מייזליש | |
| לידה |
ג' בתשרי תש"ל (גיל: 56) ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | בני ברק |
| מקום מגורים | בני ברק |
| תחומי עיסוק | רב קהילה וראש ישיבה |
| חיבוריו | אורות חיים על התורה, מועדים, וסוגיות הש"ס |
| רבותיו | הברך משה מסאטמר, רבי משה אריה פריינד, השבט הלוי, רבי משה הלברשטאם, הרב אהרן טייטלבוים מסאטמר |
| בת זוג | רעכיל דבורה |
| אב | הרב דוד בעריש מייזליש רב "יטב לב" בבורו פארק. |
| אם | חיה |
הרב חיים צבי (הערש) מייזליש הוא מנהיג פלג בקהילת סאטמר בבני ברק ואחיינם של האדמו"רים מסאטמר.
ביוגרפיה
נולד בארצות הברית בג' בתשרי תש"ל לאביו הרב דוד דוב (בעריש) מייזליש אב"ד קהל ייטב לב-סאטמר בבורו פארק, ולאמו חיה, בתו הבכורה של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר, בעל הברך משה. הברית נערכה ביום כיפור, ונקרא על שם אבי סבו, רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט, בעל ה'עצי חיים'[1]. זקינו חיבבו מאוד, והתבטא עליו כי הוא מזכיר לו את אביו שעל שמו הוא נקרא. כמו כן החשיבו כבנו ותמך בו לאורך השנים[דרוש מקור].
למד אצל רבי משה אריה פריינד[2] שקירבו.
בשנת תשמ"ח נשא את רעכיל דבורה, בת האדמו"ר הרב ישראל הגר מוי'זניץ.
לאחר חתונתו למד בכולל חזון איש בבני ברק,
והוסמך להוראה על ידי הרב שמואל וואזנר[דרוש מקור], רבי יצחק יעקב וייס (ה'מנחת יצחק'), רבו רבי משה אריה פריינד וזקנו בעל הברך משה.
בשנת תשנ"ב נתבקש על ידי דודו הרב אהרן טייטלבוים לעבור לגור בירושלים, והוא מינה אותו לעמוד בראשות כולל 'ייטב לב' שנוסד על ידו.
באותה תקופה ישב בבית ההוראה של רבי משה הלברשטאם, ופעמיים בשבוע נסע לבני ברק לשבת בבית ההוראה של הרב וואזנר[דרוש מקור].
בשנת תשנ"ד כאשר ביקר זקינו האדמו"ר בעל ברך משה מסאטמר בישראל התארח בביתו בירושלים.
בשנת תשנ"ה התמנה להיות חבר הנהלת קרן היתומים על שם המהרי"ל דיסקין בירושלים יחד עם האדמו"ר מדושינסקיא והרב נחום רוטשטיין והרב משה שאול קליין.
הנהגתו בעיר בני ברק
בסוף שנת תשנ"ו עם פטירת רבי משה אריה פריינד, מונה על ידי סבו לכהן כראש ישיבת סאטמר בבני ברק ורב בית כנסת סאטמר ברחוב הלפרין לצד רב הקהילה רבי אליהו כץ. בשנת תשס"ח נפגש עם רבי אהרן לייב שטיינמן בפרשית עצורי יפן למרות ההתנגדות של סאטמר לדרכו של הרב שטיינמן.
הפילוג בחסידות סאטמר
כשהחל הפילוג בקהילת סאטמר תמכו רוב אנשי הקהילה בבני ברק בראשותו באדמו"ר רבי אהרן טייטלבום ואילו מיעוט הקהילה כמו גם רב הקהילה רבי אליהו כ"ץ תמכו באחיו האדמו"ר הרב זלמן לייב טייטלבוים. בשנת תשס"ז נערך דין תורה בעניין אצל רבי נפתלי הירצקא פרנקל מרבני העדה החרדית, שלא הוכרע לבסוף. בפועל, שימש הרב מייזליש מאז הפילוג, כמנהיג בפועל של קהילת חסידי "סאטמר מהר"א" בבני ברק. גם הקשר בינו לבין רבי אהרן טייטלבוים התחזק, והוא החל נוסע אליו לחגים כשרבי אהרן מבקר אותו בשמחות. במקביל נמנע ממנו להפגש עם זקינו בעל הברך משה, שתמך באותה העת בבנו הרב זלמן לייב טייטלבוים.
בשנת תשע"ו הגיע האדמו"ר לישראל לביקור, ושבת עם הרב מייזליש ועם חסידיו בשבת פרשת פקודי במירון, שם נערכה שבת שבע ברכות לבנו של הרב מייזליש, הרב אלעזר.
הסכסוך עם הנהלת הקהילה
בשבט תשע"ז נוצר סכסוך בינו לבין מנהלי המוסדות וקהילת סאטמאר בבני ברק, מה שגרם למהומות וסכסוכים בתוך הקהילה. מספר ניסיונות גישור בין הצדדים לא צלחו. במהלך השנים ניסתה אף דודתו הרבנית מסאטמאר (אשת מהר"א) שהיא גם אחות חמיו להתערב לטובתו מספר פעמים אך ללא הועיל. בשנת תשע"ט הגיע בן האדמו"ר, הרב יואל טייטלבוים, רב בית המדרש "בית ברוך" בקריית יואל, להתארח בביתו למרות התנגדות אביו.
בחודש שבט תשע"ח נשא האדמו"ר נאום מיוחד לחסידיו בבני ברק, ובו הודיע שהנהגת הקהילה, בית המדרש ומוסדות החינוך בבני ברק יהיו אך ורק בידי הנהלת הקהילה, ולרב מייזליש נתונה רק הנהגת הישיבה.
בשנת תש"פ החריף הפילוג בינו לבין הנהלת המוסדות, ובהוראת האדמו"ר פוטר מראשות הישיבה[3]. עם זאת מרביתה של קהילת סאטמר בבני ברק תומכת בו[דרוש מקור].
בסיוון תש"פ נסגר בית הכנסת המרכזי בצו משטרתי ל-30 יום לאחר שאירעו בו מספר תקריות אלימות בחג השבועות ובשבת שלאחר מכן. בערב שבת פרשת שלח ביטל בית משפט השלום את הצו, וביום שני שלאחריו הגישה משטרת ישראל ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט כפה על הצדדים למנות מגשרים מטעם שני הצדדים שיפקחו על שמירת הסדר. הצד של הנהלת המוסדות בחרו ביועץ האסטרטגי מנחם גשייד, וצד הרב מייזליש בחר באיש הנדל"ן זלמן לייב ולדמן, מי שמימן את הקמת בניין בית הכנסת ואף חלק מפעילותו במשך השנים. בחסות פעילות המגשרים, פעילות בית הכנסת נמשכה בצורה תקינה.
בתאריך ו' באלול תש"פ נשא האדמו"ר מהר"א מסאטמר נאום חריף נגדו[4]. בו האשים אותו כי הוא עומד בראש המרידה נגדו,. הודיע על הפסקת כהונתו כרב בקהילה וכן על כך שהוא אוסר עליו ועל אנשיו להיכנס לבנייני הקהילה בכל העולם, ואף הורה לאנשי שלומו לחדול מלתמוך בו בכל צורה שהיא. דקות אחר הנאום נאספו מאות מאנשי הרב מייזליש בביתו והגישו לו קוויטל ופדיון כנהוג בעת הכתרת אדמו"ר חדש, ובנוסף הפסיקו חסידיו את תשלומי השכר לימוד לעמותה המפעילה את המוסדות והעבירו את התשלום לעמותה חדשה המנוהלת על ידם.
במהלך כנס של עסקני סאטמר, טען אחד העסקנים שהם הציעו לרב חיים צבי מייזליש פשרה בנושא אך הוא סירב מה שהוביל לנאום החריף של האדמו"ר[5].
ילדיו
- מרגלית, נשואה להרב שלום טייטלבוים רב ודומ"ץ קרית ויואל משה סאטמאר מאנטיסעלא בן הרב אריה לייבוש טייטלבוים דומ"ץ סאטמר וויליאמסבורג.
- הרב יואל, נשוי לליפשא, בת הרב יוסף פאנעט האדמו"ר מדעעש ירושלים.
- הרב משולם זוסיא, ר"מ בישיבת תורה ויראה בורו פארק, נשוי לנחמה, בת הרב ברוך אברהם הלברשטאם מקשאנוב.
- שמעון, נשוי לחיה, בת דודו הרב זלמן לייב מייזליש דומ"ץ סאטמר בורו פארק.
- חנניה יו"ט ליפא, נשוי לנחמה פעריל, בת הרב יצחק דוד הורביץ מראצפערט ברזיל.
- זאב, נשוי למרים איידל דינה, בת הרב סיני הלברשטאם רבה של שיכון ג', בני ברק.
- אלעזר, נשוי לאסתר, בת הרב שמעון שמואל הלברשטאם דומ"ץ דברי משה, ובנו של רבי משה הלברשטאם שכיהן כאב"ד טשאקאווא וחבר בד"ץ העדה החרדית.
- הינדא, נשואה למשולם ישכר באב"ד בן הרב רבי חיים יודא ראש ישיבת 'תורת חסד' לונדון.
- זלמן לייב.
- אהרן.
קישורים חיצוניים
- בית המדרש נסגר: מהומות בשבת בסאטמר, באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2020
- סאטמר וגור לא לוזרים - הם פשוט רחוקים ממגרש הבית באתר בימה
- תגית הרב חיים צבי מייזליש באתר JDN
הערות שוליים
- ↑ הוא היה הנכד הראשון שנקרא על שמו[דרוש מקור].
- ↑ אז ראש ישיבת סאטמר בירושלים
- ↑ שימי שפר, האדמו"ר מסאטמר הורה: תתקשרו לפטר את ראש הישיבה, באתר כיכר השבת, 1 ביוני 2020
- ↑ שימי שפר, הרבי נגד הרב מייזליש: "למי שיש קשר איתו - אין קשר אלי", באתר כיכר השבת, ו' אלול תש"פ
- ↑ שימי שפר, נאומו החריף של הרבי: ראשי הקהל חשפו מאחורי הקלעים, באתר כיכר השבת, י"ב אלול תש"פ