חסידות דושינסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנין חסידות דושינסקי בבני ברק
רבי יוסף צבי דושינסקיא
רבי ישראל משה דושינסקיא

חסידות דושינסקי (בכתב יידי: "דושינסקיא") היא קהילה בעלת מוטיבים של חצר חסידית שמרכזה בירושלים ובראשה עומד כיום רבי יוסף צבי דושינסקי. החסידות היא אחת הקהילות הגדולות של העדה החרדית, נכון לשנת תשפ"ד מונה החסידות 1791 בתי אב[1]. מרכז החסידות הוא ברחוב שמואל הנביא בירושלים.

היסטוריה

את הקהילה ייסד רבי יוסף צבי דושינסקי (המכונה "מהרי"ץ דושינסקי"), שעלה לארץ לאחר פטירתו של רבי יוסף חיים זוננפלד בשנת תרצ"ג (1932), כדי לשמש במקומו כגאב"ד העדה החרדית. הוא הקים את ישיבתו וחצרו בשולי שכונת בית ישראל בירושלים, כהמשך לישיבות שניהל בהונגריה, הישיבה נקראת כיום על שמו "ישיבת בית יוסף צבי".

לאחר פטירתו של המהרי"ץ בי"ד תשרי תש"ט התמנה בנו רבי ישראל משה דושינסקי למנהיג הקהילה ולעמוד בראש הישיבה, בתקופתו התבססה הקהילה סביבו כחצר חסידית. כיהן גם כגאב"ד העדה החרדית.

כיום מנהיג הקהילה הוא בנו של הרב ישראל משה, רבי יוסף צבי דושינסקי, שמונה לתפקיד לאחר פטירתו של אביו בכ"ב אדר ב' תשס"ג.

חצר חסידית

המהרי"ץ עודד את תלמידיו, אף אלו שמוצאם מיהדות אוברלנד, ללבוש לבוש חסידי (שטריימל בשבת וחליפה ארוכה באמצע השבוע). כרבה של חוסט החסידית החל אף לערוך טישים בחגים בתנועת החסידות, וכן היה מקבל לעיתים קוויטל'אך מתלמידיו[2]. בתקופת רבי ישראל משה, פעלו כמה תלמידי אביו, בהנהגת הרב יוסף דוידוביץ'[3] והרב אברהם גולדשטיין, לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה, והחלה להיווצר קהילת אברכים סביב הישיבה, כך הקהילה החלה לקבל מאפיינים של חצר חסידית. במהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, והיא הפכה לישיבה של בני הקהילה בלבד.

בהוראת רבי ישראל אלתר מגור החל רבי ישראל משה לערוך טישים גם בשבתות. בימיו גם אימצו מרבית בני הקהילה את לבוש ה'ווייסע זאקען' עם מכנסיים קצרים (אברקיים) בשבת.

נוסח התפילה של הקהילה נקרא "נוסח מהרי"ץ" ההוא משלב נוסח אשכנז ונוסח ספרד, ומקורו מרבי יוסף צבי דושינסקי.

בשנת תשנ"ו ייסד רבי ישראל משה את 'התאחדות חבורות האברכים', שאיגדה את כל צעירי האברכים בקהילה, ותיקן שהאברכים ייפגשו מדי שבוע בקבוצות, כפי שנהוג בחצרות חסידיות. כמו כן תיקן לימוד יומי במשניות ובמוסר לאברכי החסידות.  

מאפייני החסידות

 העדה החרדית

בדומה לחצרות חסידיות נוספות שמקורן בהונגריה, מתאפיינת גם חסידות דושינסקי בהתבדלות קהילתית, בהתנגדות למדינת ישראל ובהקפדה על דיבור ביידיש. החסידות משתייכת להעדה החרדית ויש לה 5 נציגים המייצגים את החסידות ב"ועד הפועל" של העדה. כמו כן ה"ספרא דדיינא" של בד"ץ העדה החרדית, וכן יו"ר ההנהלה של העדה החרדית משתייכים לחסידות[4].  

כמו שאר אנשי העדה החרדית, מוסדות הקהילה אינם נוטלים תקציבים ממדינת ישראל, המוסדות מתוקצבים בעיקר על ידי נגידי חסידות סאטמר בארצות הברית.  

לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הכותל המערבי, התיר רבי ישראל משה לחסידיו ללכת אל הכותל המערבי, וכן התיר לחסידיו לגור מעבר לקו הירוק[5].   בהוראת אדמו"רי החסידות, החסידים אינם משתתפים בהפגנות הרחוב המאורגנות על ידי קיצוני העדה החרדית, ומשתתפים רק בעצרות המחאה שמתקיימים על פי הוראת הגאב"ד וחברי בד"צ העדה החרדית.   בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בשנות ה'תש"ע תמך האדמו"ר הנוכחי של החסידות בדעתו של ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך להתיר את הבניה במקום, בניגוד לדעת הגאב"ד רבי יצחק טוביה וייס ורובם של חברי בד"צ העדה החרדית. עם תחילת האכלוס של השכונה בשנת תש"פ אף נוסדה קהילה של חסידי דושינסקי בשכונה[6]. על רקע זה תומכת החסידות, החל משנת תשע"ז, בביטאון קהלא קדישא, שהוקם על רקע הקרע בעדה.

לימוד תורה

החסידות מדגישה את לימוד התורה כמוטיב מרכזי בחיי היהודי, כשעיקר הדגש ניתן על לימוד ההלכה. בסדרי הבקיאות בישיבות מוקדש כל הסדר רק ללימוד שולחן ערוך[7], ובאופן דומה מתנהלים גם רוב כוללי האברכים של החסידות. בנוסף מקפידים בחסידות שהאברכים יחזרו על הלכות נדה מהשולחן ערוך בכל ימות השנה. האדמו"ר רבי ישראל משה אף תיקן לחזור שוב על הלכות אלו בימי השובבי"ם, דבר שהתפשט בהמשך גם מחוץ לחסידות.

לצד זה נקבעו שיעורי תורה וסדרי לימוד בערב בבתי המדרש של הקהילה, כשהאדמו"ר הנוכחי אף הקים ארגון 'חלקינו בתורתך' המרכז את השיעורים בכל בתי הכנסת של החסידות.

לבוש החסידות

חלק ניכר מאנשי החסידות נוהגים ללבוש בשבתות וחגים את הלבוש הירושלמי המסורתי הכולל את "קאפטן" ועליו חוגרים גרטל רחב עשוי בד לבן ומעליו לובשים מעיל עליון בצבע חום הנקרא ג'ובה. בימי חול לובשים כובע סמט נמוך קומה. בימים הנוראים חובשים מרבית החסידים כיפה לבנה (ירמולקה) וזקני החסידים חובשים כיפה לבנה מיוחדת הנקראת "הייבעל" אותה הם חובשים גם בליל הסדר בפסח.

שאר בני הקהילה לובשים בשבתות קפוטה חסידית ובימי החול כובע סמט, כשחלקם לובשים את הלבוש הירושלמי המסורתי בהגיעם לירושלים.

מנהגי החסידות

החצר מתאפיינת בשילוב מורשת החתם סופר עם הנהגות חסידיות. בין ההנהגות המסורתיות הנהוגות בחסידות הן: אמירת תפילת יום כיפור קטן בערב ראש חודש; אמירת סליחות לבה"ב וכן בימי חמישי של שבועות השובבי"ם ת"ת; אמירת מערבית בתפילות בלילי יום טוב, אמירת תיקון חצות בימי בין המצרים, כן נוהגים אדמו"רי החסידות לדרוש קודם תקיעת שופר בראש השנה ולפני תפילת כל נדרי ביום כיפור.

בחסידות מקפידים לאכול רק מוצרים שבהשגחת ועד הכשרות של העדה החרדית. מרבית החסידים מקפידים שלא להסיע עגלת ילדים בשבת כהוראת רבי יוסף צבי דושינסקי (הראשון)[8].

קהילות ומוסדות

מרכז החסידות

מרכז החסידות הוא ברחוב שמואל הנביא בירושלים בו נמצא בית המדרש הגדול שנחנך בשנת תשס"א ובו אף קיים שטיבלאך ומקוה טהרה וכן בנייני 'ישיבת בית יוסף צבי' - הישיבה גדולה המרכזית של החסידות שמונה כ-400 תלמידים, הישיבה קטנה שהוקמה בשנת תש"ד והישיבה הגבוהה (לבחורים המבוגרים של החסידות) שהוקמה בשנת תשס"ט על ידי האדמו"ר רבי יוסף צבי. בשנת ה'תשפ"ב נרכש שטח בעיר אלעד עבור 'קרית הישיבה - דושינסקי' בו יבנה קמפוס עבור בנייני הישיבה גדולה, בשנת ה'תשפ"ג החלו בבניית הקמפוס הענק באלעד.

תלמוד התורה של החסידות נפתח בשנת תש"ט ושכן בתחילה במרכז החסידות ברחוב שמואל הנביא, בשנת תשכ"ד הועברה למשכנו הנוכחי בבנייני זופניק בו אף נמצא מרכזה של העדה החרדית. בשנת תשכ"א נפתח בית הספר לבנות החסידות בשם "בנות אסתר" (על שם אשתו של מייסד החסידות המהרי"ץ דושינסקי). בית הספר נמצא במבנה הקודם של הישיבה בשולי שכונת בית ישראל , באותו בנין נמצא גם ביתו של מייסד החסידות המהרי"ץ דושינסקי וכן מאפיית המצות של החסידות.  

קהילות נוספות

בבית שמש קיים ריכוז גדול של החסידות אליה פנו האברכים הצעירים מתחילת שנות ה'תש"נ בעידודו של האדמו"ר רבי ישראל משה, והיא מונה כ-700 משפחות. בבית שמש קיימות 10 בתי כנסיות של החסידות[9] (בכל שכונות העיר) ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה, ישיבה קטנה ובית ספר לבנות החסידות. בשנת תשנ"ז מינה רבי ישראל משה את בנו הרב מרדכי יהודה דושינסקי לשמש כרב הקהילה בבית שמש. 

ריכוז נוסף של החסידות נמצא בבני ברק[10] והיא מונה כ-300 משפחות. הקהילה בבני ברק הוקמה בשנות ה' תש"ל על ידי ראשוני תלמידיו של רבי ישראל משה, הבניין המרכזי של הקהילה היא ברחוב חזון איש ובו נמצא בית הכנסת והתלמוד תורה, בשנים לאחר מכן נפתח בית כנסת נוסף ברחוב כנהמן. בשנת תשנ"א הקים רבי ישראל משה בבני ברק ישיבה קטנה "מנחת יצחק" על שם רבי יצחק יעקב ווייס גאב"ד העדה החרדית, הישיבה ממוקמת ברחוב הושע.   

קהילות נוספות של החסידות קיימות באלעד, אשדוד, ביתר עילית, וצפת. באירופה ישנן קהילות בלונדון ובמנצ'סטר, ובארצות הברית בויליאמסבורג. בשנת תשפ"ב נפתח תלמוד תורה של החסידות בלונדון[11].   

בשנת תשפ"א החלו בבניית "קרית דושינסקי" בשכונה החרדית הר יונה בנוף הגליל[12] . ובשנת תשפ"ד אוכלסו הבנינים הראשונים בשכונה, והוקם בית כנסת של החסידות ומוסדות חינוך תלמוד תורה ובית ספר לבנות החסידות.

בשנת תשע"ו הוקם בחסידות "מרכז הכוללים - תרביצ"א" שמפעילה ומאגדת תחתיה 24 כוללי אברכים בכל ריכוזי החסידות בארץ, זאת בנוסף לכולל הותיק "מכון להוראה ודיינות - תרביצ"א" ברחוב עבודת ישראל בירושלים.  

בסוף תשס"ז הקים האדמו"ר הנוכחי גוף בשם 'מרכז מוסדות דושינסקי', ארגון על המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.  

ארגונים תורניים וארגוני חסד

בחסידות קיים גם שורה של ארגונים תורניים וכן ארגוני חסד.

בין הארגונים התורניים הם 'חלקינו בתורתך' (ארגון לעידוד לימוד תורה), 'חבורות האברכים', 'שקדו ושמרו' (מפעל מבחנים), 'לנו ולבנינו' (לשמירה מפגעי הטכנולוגיה), 'עת דודים' להדרכת חתנים.

בין הארגוני חסד הם 'קופת הקודש' - קופה האישית של האדמו"ר למשפחות נזקקות בחסידות, 'מנוחה ושמחה' - לארגון שמחות בזול, 'צדקת מהרי"ץ', 'איש לרעהו' ו'שהשמחה במעונו' - ארגוני גמ"ח, 'מרומי שדה' ו'שמחינו כתקונו' - לעזרה בעת נישואי הילדים, 'מהרה ישמע' - ארגון שידוכים, 'גפן ישראל' - מענקים ליולדות בבתי החלמה, 'שמחת המועד' - לארגון אש"ל לחסידים ושאר אירועי החצר, 'ועד הדיור' - הפועלת לקידום פרויקים למגורים בעקבות מצוקת הדיור[13], 'מכלכל חיים' - עזרה במציאת מקומות עבודה, 'למען דעת' - עזרה וייעוץ במימוש זכויות.

ישיבת תורת אש

הרב יששכר דוב כץ חתנו של רבי ישראל משה ששימש כרב הקהילה בויליאמסבורג ייסד בשנת תשס"ד ישיבה קטנה "תורת אש - דושינסקי" בבורו פארק על שמו של חמיו וזקינו אדמו"רי דושינסקי, ובהמשך פתח גם ישיבה גדולה, הרב יששכר דוב כיהן כראש הישיבות עד לפטירתו בחודש אלול תשע"ח, כיום משמשים בניו בראשות הישיבות, בנו הרב אליהו כץ פתח גם בית מדרש 'תורת אש - דושינסקי' בבורו פארק.  

בית העלמין שערי צדק

בחודש אדר תשס"ג לאחר פטירתו של רבי ישראל משה, רכשה הקהילה את שטח בית העלמין שערי צדק בירושלים[14], ובית העלמין הוכר על ידי המשרד לשירותי דת[15]. בבית העלמין קבורים אדמו"רי החסידות, לאחר רכישת שטח בית העלמין על ידי החסידות הוקם 'ועד ציון המציונת' המתחזק ומפעיל את בית העלמין.

חסידים מפורסמים

 רבנים

  • רבי נפתלי הירצקא פרנקל - חבר בד"צ העדה החרדית ורב קהילת חוג חתם סופר בירושלים.
  • הרב אברהם יצחק אולמן - חבר בד"צ בעדה החרדית וראש ועד הכשרות מטעמה.
  • הרב חיים יוסף בלוי - רב שיכון פאג"י בירושלים, מרבני ועד השחיטה וועד העירובין של העדה החרדית. בנו של הרב יעקב בלוי.
  • הרב עמרם אופמן - מו"צ בעדה החרדית ומראשי ישיבת המקובלים שער השמים.
  • הרב גבריאל נויפלד - מו"צ בעדה החרדית ומראשי ועד הכשרות מטעמה
  • הרב יום טוב ליפא נייהויז - מו"צ בעדה החרדית ומרבני הקהילה בבית שמש
  • הרב אליעזר נייהוז - מו"צ בעדה החרדית ומרבני הקהילה בירושלים
  • הרב מאיר נויפלד - מו"צ בעדה החרדית, מרבני הקהילה בבית שמש ומדריך חתנים, בנו של הרב גבריאל נויפלד
  • הרב אהרן יהושע ווייס - מו"צ בעדה החרדית ורב ביהמ"ד דושינסקי ברמה ד' 2 בבית שמש, בנו של הרב שמעון ווייס יו"ר ועד השחיטה של העדה החרדית
  • הרב רפאל פרץ דושינסקי - רב בת המדרש השני בבני ברק, בנו של הרב מרדכי יהודה דושינסקי אחיו של האדמו"ר
  • הרב יוסף צבי בינט - מו"צ ומשמש כרב המכשיר במקוואות הטהרה בעיר בני ברק מטעמו של רב העיר רבי חיים יצחק איזייק לנדא, מרבני הקהילה בבני ברק
  • הרב ירמיהו ווייס - מו"צ ומרבני הקהילה בבני ברק
  • הרב יוסף ישראל אייזנבך - מו"צ בעדה החרדית ורב ביהמ"ד דושינסקי ברמה ג' בבית שמש
  • הרב טוביה ליברמן - מו"צ בעדה החרדית, משמש כרב הקהילה בהר יונה.
  • הרב זכריה דוד בלוי, מו"צ בעדה החרדית, בנו של הרב חיים יוסף בלוי.
  • הרב רפאל פרץ לפקוביץ - מו"צ ורב הקהילה באלעד.

אישי ציבור

  • הרב יצחק שלמה בלויא - ספרא דדיינא ומזכיר של העדה החרדית.
  • הרב שמעון ווייס - יו"ר הנהלת העדה החרדית וכן עומד בראש 'ועד השחיטה' של העדה החרדית.
  • הרב פרץ לפקוביץ - מראשי 'ועד השחיטה' של העדה החרדית.

זמרים

  • זאנוויל ויינברגר - זמר
  • ברוך ויזל - זמר
  • יואלי מרקוביץ - קלידן
  • שמעון דוב דוידוביץ - זמר
  • שמולי ניילנדר - גראמער
  • יוסף צבי ניילנדר - חזן ומלחין.
  • שוכי גולדשטיין - זמר.
  • יונתן בלוי - מעבד ומלחין.
  • יואלי וינברגר - זמר.
  • מיכאל וינברגר - זמר.
  • מאיר גולדשטיין - זמר.

ספרי החסידות

ספריו של רבי יוסף צבי דושינסקי:

  • תורת מהרי"ץ, על התורה.
  • דרשות מהרי"ץ, על המועדים.
  • שו"ת מהרי"ץ.
  • חידושי מהרי"ץ.
  • תהילות מהרי"ץ, על תהילים
  • הגדת מהרי"ץ.
  • משנת מהרי"ץ.

תורת מהרי"ם - של רבי ישראל משה דושינסקי.

מלבד ספרי אדמו"רי השושלת הוציאו חצר דושינסקי ספרים נוספים. ביניהם:

  • מנהגי מהרי"ץ
  • ספר היובל - המתאר את ייסוד והשתלשלות הישיבה והמוסדות.
  • באהלי צדיקים.
  • תולדות מהרי"ץ - קורות ימי חייו של רבי יוסף צבי דושינסקי.
  • כבה נר ישראל - תולדות ומראות חייו של רבי ישראל משה דושינסקי.

חוברות ועלונים

  • בית יוסף להבה - העלון השבועי של החסידות.
  • חלקינו בתורתך - עלון שבועי להחדרת קביעות עתים לתורה.
  • דברות קודש - דברי תורה של האדמו"ר.
  • אבני בית היוצר - עלון דו שבועי המתאר את זקני החסידים.
  • דבר ההתאחדות - ירחון של החסידות (עד שנת תשס"ה)
  • בהיכלא
  • ועלו מושיעים - תיאור עלייתו של רבי יוסף צבי דושינסקי לישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נחשף: כמה משפחות מונה חסידות דושינסקיא ברחבי הארץ והעולם?, באתר JDN
  2. ^ התאחדות תלמידי בית יוסף צבי, באהלי צדיקים, תשע"ט, עמ' 219
  3. ^ מנהל מוסדות דושינסקי ומראשי הנהלת העדה החרדית
  4. ^ באריכטן און בילדער פון אלע חצרות הקודש - בלאט 144, ‏30 באוג׳ 2021
  5. ^ לאורך השנים אף נפתחה קהילה של החסידות בביתר עילית
  6. ^ בשכונה מתגוררים 60 משפחות של החסידות.
  7. ^ לעומת המקובל בעולם הישיבותללמוד גמרא בסדרי בקיאות
  8. ^ מנהגי מהרי"ץ, תשע"ד, עמ' ק"כ
  9. ^ כרך גליון צ"ז פר' האזינו, קהלא קדישא – ביטאון קהילות העדה החרדית, עמ' 8
  10. ^ זאב בלוי, ‏תיעוד: האדמו"ר מדושינסקיא שהה בשבת האחרונה בעיר ב"ב, באתר JDN‏, 5 ביולי 2021
  11. ^ מוסד החינוך היחיד באנגליה שלא נתמכת מתקציבים ממשלתיים[דרוש מקור].
  12. ^ חיים שלופוביץ, תולדות אהרן ודושינסקי ירכשו דירות בהר יונה, באתר הפרסום החרדי
  13. ^ בשנת 2021 יזם הארגון את הקמת 'קרית דושינסקיא' בשכונת הר יונה בנוף הגליל.
  14. ^ בטאון "העדה", גליון 1197.
  15. ^ עיתון השבוע בירושלים גליון 325


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0