חסידות רחמסטריווקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראחמיסטריווקא
מרכז החסידות בישראל
מרכז החסידות בישראל
מידע
מקום ייסוד האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית רוטמיסטריווקה
תאריך ייסוד המאה ה־19
מייסד רבי יוחנן טברסקי
מרכזי פעילות ישראלישראל ישראל, ארה"בארה"ב ארה"ב

חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: ראחמיסטריווקא או רחמסטריבקה או רחמסטריווקה), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטריווקה[1]מחוז צ'רקאסי, אוקראינה), היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (מכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.

כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים, ובני ונכד דודו רבי חי יצחק טברסקי מכהנים כאדמו"רים בארצות הברית. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,300 בעלי זכות בחירה[2].

תולדות החסידות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רבי יוחנן טוורסקי (רחמסטריווקא)

רבי יוחנן נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולרבנית פייגא בת רבי דוד לייקעס, תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לרבנית חנה בתו של רבי פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר בעיירה רחמסטריווקה. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו. ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם בעיירה רחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.

חסידות זלטיפולי (רבי דוד מזלטיפולי ומשפחתו)

הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד מזלטיפולי (תקצ"ד - י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי, ורוב חסידי אביו נסעו אליו[דרוש מקור]. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.

שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:

רבי מרדכי מרחמסטריווקה ומשפחתו

בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"פ, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל בחג הפסח ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות בי"ז באייר ה'תר"פ[4]. נטמן באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.

שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:

רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה ומשפחתו

בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'ת"ר (1840) - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, (1936)) כיהן ברחמסטריווקה. נישא לרבנית חוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו. נטמן בהר הזיתים. חתנו היה רבי חיים משה צבי טברסקי מהורניסטייפול (בן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול). בניו שמילאו את מקומו הם :

  • בנו רבי אברהם דב מרחמסטריווקה (ראו להלן).
  • בנו רבי דוד מרחמסטריווקה (ראו להלן).

בנים נוספים:

רבי אברהם דב ורבי דוד מרחמסטריווקה

אחד מהמכתבים המשותפים, ה'תש"א

שנים מבניו של רבי מנחם נחום - רבי אברהם דב ורבי דוד - מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו שולחנות (טישים) משותפים, ובבלאנק המכתבים הרשמי הופיעו שמותיהם יחדיו.

רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקה-ירושלים

בנו של רבי דוד, רבי יוחנן (י"ז באב ה'תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו ה'תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקה. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם, הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות (על שם ספרו של ראש שושלת צ'רנוביל, סב האדמו"ר הראשון), וקומם מחדש את חסידות רחמסטריווקה בישראל. עמל רבות לחנך את חסידיו לתפילה בקול באיטיות ובחמימות.

רבי ישראל מרדכי ורבי חי יצחק מרחמסטריווקה

בניו של רבי יוחנן שמילאו את מקומו הם:

רבי זאב מרחמסטריווקה ומשפחתו

בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב טברסקי (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נשא את בת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נשא בשנית את בתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[8]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק אחרי שנת ה'תר"צ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצא חוברת מתוך ספרו בשם "זוהר אור בהיר".

גלריה

החסידות כיום

בארץ ישראל

כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים. בהוראתו הפסיקה ישיבת מאור עיניים לקבל תקציבים ממדינת ישראל[11][12]. בניגוד לאביו שהיה מורה לחסידיו להשתתף בבחירות, הוא אינו מביע עמדה בנושא, בנימוק שאינו מעוניין להתערב בפוליטיקה. בפועל, רוב אנשי החסידות מצביעים בבחירות[13][14].

לחסידות יש ישיבה גדולה ושתי ישיבות קטנות (בשם 'מאור עיניים'), אחת בירושלים בשכונת מקור ברוך והשניה בביתר עילית.

מרכז מוסדות החסידות ממוקם בשכונת גבעת משה בירושלים, ושוכנים בו בית הכנסת המרכזי, היכל טישים, הישיבה הגדולה, כוללים ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין מגורים סמוך, ושוהה רוב היום בחדרו שבמרכז המוסדות.

ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות ראחמיסטריווקא", בניהול בן דודו של האדמו"ר - הרב יצחק פנחס טברסקי[15]. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ואת מוסדות החינוך והחסד שלה. מכון "מעיין הברכה" מוציא לאור את דברי התורה של האדמו"ר, כולל גיליון שבועי בשם "מילין קדישין". כן יוצאים לאור גליונות נוספים (אחד מהם בשם "דברי אלוקים חיים"), על ידי אנשים פרטיים.

לחסידות בתי כנסת נוספים: חמישה בבית שמש, שלושה בביתר עילית, שניים בבני ברק, בית כנסת במודיעין עילית ובית כנסת באלעד.

בארצות הברית

בעת פטירת רבי חי יצחק מנתה החסידות כ-1000 משפחות ברחבי ארצות הברית, רובם דור ראשון בחסידות. לחסידות תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד, ישיבה קטנה וגדולה עסק התורה בבורו פארק, בית ספר לבנות, וכוללי אברכים.

לאחר פטירתו הוכתרו בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים:

חסידים בולטים

בארץ ישראל

בארצות הברית

  • הרב בנציון פלדמן, משפיע בעיר מאנסי
  • הרב לייבל וויליגר, מראשי ישיבת תורה ודעת
  • רבי יהושע (דז'יגעלע) יקובוביץ' (יאקאבאוויטש).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בין סמילה לשפולה
  2. ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
  3. ^ תמונות קברו:
    ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Ohel of Mordechaj Józef Twerski בוויקישיתוף
  4. ^ דף לזכר מרדכי טברסקי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  5. ^ לווית האדמו"ר מרכמיסטריבקה, הצופה, 9 באוגוסט 1945
  6. ^ בשונה משאר אדמו"רי החסידות שנפטרו בארץ ישראל הקבורים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים, וזאת מפני שליטת ירדן בהר הזיתים.
  7. ^ הילולת האדמו”ר ר’ דוד מראחמיסטריווקא בבית העלמין בסנדריה, באתר קברי צדיקים
  8. ^ חתנו של רבי גדליה אהרן מסוקלובקה.
  9. ^ בהילולת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בישיבת מאור עינים, נראים גם רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ורבי משולם זוסיא טברסקי
  10. ^ בחנוכת הבית למרכז החסידות בירושלים (חשון ה'תשס"ז)
  11. ^ שש - שלוש: החסידים שפרשו מאגודת ישראל - כל הזמן, באתר כל הזמן, ‏25 בנובמבר 2018
  12. ^ דו"ח עמותת ישיבת מאור עיניים לשנת 2008, עמוד 7, באתר גיידסטאר
  13. ^ שש - שלוש: החסידים שפרשו מאגודת ישראל - כל הזמן, באתר כל הזמן, ‏25 בנובמבר 2018.
  14. ^ נתוני הצבעה מועצת הקהילות-אגודת ישראל, המבשר, ח' חשון תשפ"ג.
  15. ^ בן רבי חיים משה טברסקי, בן רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא (השני)
  16. ^ בן רבי זאב בן האדמו"ר רבי יוחנן