חסידות רחמסטריווקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראחמיסטריווקא
מרכז החסידות בישראל
מרכז החסידות בישראל
מידע
מקום ייסוד רוטמיסטרובקה (אנ'), אוקראינהאוקראינה אוקראינה
תאריך ייסוד המאה ה־19
מייסד רבי יוחנן טברסקי
מרכזי פעילות ישראלישראל ישראל, ארה"בארה"ב ארה"ב
רבי יוחנן מרחמסטריווקה (הראשון)

חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: ראחמיסטריווקא או רחמסטריבקה או רחמסטריווקה), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה (אנ')[1]מחוז צ'רקאסי, אוקראינה), היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (מכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.

כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים, ובני ונכד דודו רבי חי יצחק טברסקי מכהנים כאדמו"רים בארצות הברית. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,300 בעלי זכות בחירה[2].

תולדות החסידות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רבי יוחנן טוורסקי (רחמסטריווקא)

רבי יוחנן נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולרבנית פייגא בת רבי דוד לייקעס, תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לרבנית חנה בתו של רבי פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר בעיירה רחמסטריווקה. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו. ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם בעיירה רחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.

חסידות זלטיפולי (רבי דוד מזלטיפולי ומשפחתו)

הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד מזלטיפולי (תקצ"ד - י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי, ורוב חסידי אביו נסעו אליו[דרוש מקור]. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.

רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטיפולי
שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:

רבי מרדכי מרחמסטריווקה ומשפחתו

בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"פ, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל בחג הפסח ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות בי"ז באייר ה'תר"פ[4]. נטמן באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.

שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:

רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה ומשפחתו

רבי מנחם נחום טברסקי, בתקופת מגוריו ברוסיה

בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'ת"ר (1840) - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, (1936)) כיהן ברחמסטריווקה. נישא לרבנית חוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו. נטמן בהר הזיתים. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול (בן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול).

רבי דוד מראחמיסטריווקא (הראשון)

בניו שמילאו את מקומו הם :

  • בנו רבי אברהם דב מרחמסטריווקה (ראו להלן).
  • בנו רבי דוד מרחמסטריווקה (ראו להלן).

בנים נוספים:

רבי אברהם דב ורבי דוד מרחמסטריווקה

רבי יוחנן מרחמסטריווקה (השני) במרכז, בהילולת המאור עינים בישיבת מאור עינים בירושלים. נראים עוד האדמורי"ם ממכנובקה ומטשרנוביל

שנים מבניו של רבי מנחם נחום - רבי אברהם דב ורבי דוד - מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו שולחנות (טישים) משותפים, ובבלאנק המכתבים הרשמי נכתב בכותרת העמוד שמות שניהם יחדיו.

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רבי דוד טברסקי מרחמסטריווקה (הראשון)
רבי ישראל מרדכי

רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקה-ירושלים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא (השני)
בנו של רבי דוד, רבי יוחנן (י"ז באב ה'תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו ה'תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקה. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם, הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות וקומם מחדש את חסידות רחמסטריווקה בישראל, עמל רבות לחנך את חסידיו לתפילה בקול באיטיות ובחמימות.
רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקה בארצות הברית

רבי ישראל מרדכי ורבי חי יצחק מרחמסטריווקה

בניו של רבי יוחנן שמילאו את מקומו הם:

רבי זאב מרחמסטריווקה ומשפחתו

בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב טברסקי (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נשא את בת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נשא בשנית את בתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[6]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק אחרי שנת ה'תר"צ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצא חוברת מתוך ספרו בשם "זוהר אור בהיר".

רבי דוד טברסקי מרחמיסטריווקא, ל"ג בעומר תשע"ז במירון

החסידות כיום

רבי דוד (ימין) ורבי חי יצחק (שמאל) בחנוכת הבית בירושלים, חשון ה'תשס"ז

בארץ ישראל

כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים. הוא מתלמידי רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות בנימוק שאינו רוצה להתערב בעניינים פוליטיים. כמו כן הורה לישיבת מאור עיניים שבנשיאותו להפסיק לקבל כסף מתקציבי המדינה[7].

לחסידות יש ישיבה גדולה ושתי ישיבות קטנות, אחת בירושלים בשכונת מקור ברוך, והשניה בביתר עילית. הישיבות נקראות 'מאור עיניים', על שם ראש שושלת צ'רנוביל, סב האדמו"ר הראשון.

מרכז מוסדות החסידות ממוקם בשכונת גבעת משה בירושלים ושוכנים בו בית הכנסת המרכזי, היכל הטישים, ישיבת מאור עיניים, כוללים ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין סמוך, ושוהה רוב היום בדירתו שבמרכז המוסדות.

ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות ראחמיסטריווקא", בניהול בן דודו של האדמו"ר - הרב יצחק פנחס טברסקי[8]. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ואת מוסדות החינוך והחסד שלה. מכון "מעיין הברכה" מוציא לאור את דברי התורה של האדמורי"ם, ומפרסם גם גיליון שבועי בשם "מילין קדישין". בחסידות קיימת גם הוצאה לאור של תמלול דברי התורה תחת השם 'דברי אלוקים חיים'.

יש לחסידות בתי כנסת נוספים במודיעין עילית, אלעד, אשדוד, חמישה בבית שמש, שניים בבני ברק, ושלושה בביתר עילית.

בארצות הברית

בעת פטירת רבי חי יצחק מנתה החסידות כ-1000 משפחות ברחבי ארצות הברית, רובם דור ראשון בחסידות. לאחר פטירתו הוכתרו בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים:

חסידים בולטים

בארץ ישראל

בארצות הברית

  • הרב בנציון פעלדמאן, משפיע בעיר מאנסי
  • הרב לייבל וויליגער, מראשי ישיבת תורה ודעת
  • רבי יהושע (דזיגעלע) יאקאבאוויטש

קישורים חיצוניים

הערות שוליים