חסידות רחמסטריווקה
.jpg)
חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: ראחמיסטריווקא או רחמסטריבקה או רחמסטריווקה), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה (אנ') (במחוז צ'רקאסי, אוקראינה), היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (מכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.
כיום מכהנים באדמו"רות רבי חי יצחק טברסקי בניו יורק, ואחיינו רבי דוד טברסקי בירושלים. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,300 בעלי זכות בחירה[1].
תולדות החסידות
רבי יוחנן נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולרבנית פייגא בת רבי דוד לייקעס. תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לרבנית חנה בתו של רבי פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר בעיירה רחמסטריווקה. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו. ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם בעיירה רחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.
חסידות זלטיפולי (רבי דוד מזלטיפולי ומשפחתו)
הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד מזלטיפולי (תקצ"ד - י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי, ורוב חסידי אביו נסעו אליו. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.
- בנו וממלא מקומו היה רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי (תרכ"ג - כ"ו באייר ה'תרפ"ט, 1929). רבי מרדכי יוסף היה חתנו של קרובו, רבי אברהם יהושע השיל טברסקי מסקווירא. בזמן מלחמת העולם הראשונה כשהיו פוגרומים באזורו, ברח לקייב ומשם לוורשה שם נפטר[2]. חתניו היו אחיינו רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין, רבי מנחם מנדל מאוטיניא ובזיווג שני רבי שלום יוסף ממילניצא ורבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ.
- שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:
- רבי מנחם נחום טברסקי, מילא את מקום אביו בוורשה. היה חתנו של קרובו רבי יוסף מאיר ממחנובקה. נרצח בשואה ובשעת הוצאתו להורג דיבר על כך שצריכים להיות שמחים בכך שמקדשים שם שמים.
- רבי צבי אריה טברסקי (תר"נ, 1890 - י"ח באב ה'תשכ"ח, 1968). נישא לרבנית חוה, בתו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב והתגורר בצל חותנו עד לפטירתו, כיהן כאדמו"ר מזלטיפולי בווינה, לימים עלה לארץ והתגורר ברחוב מרכז בעלי מלאכה בתל אביב. בשנת תשי"ז, לאחר פטירת אחיינו רבי שלמה מצ'ורטקוב מונה לכהן גם כאדמו"ר מצ'ורטקוב, ונקרא האדמו"ר מזלטיפולי-צ'ורטקוב. חיבר ספר בשם "הטוב והתכלית", והיה מנשיאי ישיבת רוזין בירושלים. נקבר בהר הזיתים. נכדו, הרב חיים מיכאל ביברפלד, מכהן בלונדון כאדמו"ר מזלטיפולי-צ'ורטקוב.
- רבי זאב, חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר מזלטיפולי בקראקא. נרצח בשואה.
רבי מרדכי מרחמסטריווקה ומשפחתו
בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"פ, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל בחג הפסח ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות בי"ז באייר ה'תר"פ[3]. נטמן באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.
שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:
- רבי משה טברסקי מאודסה, חתן רבי דוד מסאווראן ובזיווג שני חתן רבי יחיאל מקרילוביץ (חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז). חתנו היה רבי שלום יוסף טברסקי, האדמו"ר מלויעב שדה לבן.
- רבי פנחס טברסקי מאוסטילא, חתנו של רבי ישכר דב רוקח (הזקן) האדמו"ר מבעלזא. כיהן באוסטילה ובפשמישל. נרצח בשואה. חתנו היה רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא.
רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה ומשפחתו
בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'ת"ר (1840) - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, (1936)) כיהן ברחמסטריווקה. נישא לרבנית חוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו. נטמן בהר הזיתים. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול (בן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול).
בניו שמילאו את מקומו הם :
- בנו רבי אברהם דב מרחמסטריווקה (ראו להלן).
- בנו רבי דוד מרחמסטריווקה (ראו להלן).
בנים נוספים:
- בנו רבי יעקב יוסף מסטניסלב (תר"ל - י"ג באייר ה'תרצ"א). נישא בזיווג ראשון לבתו של רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, בזיווג שני לבתו של רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב ובזיווג שלישי לבתו של רבי מתתיהו קטן מסטניסלב, שילדה לו את בנו יחידו, יוחנן. מילא את מקום חמיו באדמו"רות סטניסלב ובימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. לאחר הצהרת בלפור היה חבר ב"חברת יישוב ארץ ישראל" יחד עם כמה מאדמו"רי בית רוז'ין. לאחר כמה שנים, התמזגה החברה עם סניף המזרחי בווינה ורבי יעקב יוסף מונה לנשיא המזרחי באוסטריה, יחד עם רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורא. התכונן לעלות לארץ ישראל, אך נפטר קודם שהספיק לעשות זאת. נטמן בבית הקברות היהודי בווינה.
- בנו משה. היה חתנו של רבי יצחק מבוהוש.
רבי אברהם דב ורבי דוד מרחמסטריווקה
שנים מבניו של רבי מנחם נחום - רבי אברהם דב ורבי דוד - מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו שולחנות (טישים) משותפים, ובבלאנק המכתבים הרשמי נכתב בכותרת העמוד שמות שניהם יחדיו.
- רבי אברהם דב מרחמסטריווקה (ה'תרכ"ה - כ"ט באב ה'תש"ה 1945), היה חתנו של רבי אפרים מרגליות ממאציב (חתן רבי אברהם ה'מגיד מטריסק'), בעל בתו הרבנית שבע טברסקי. היה בקי בפילוסופיה יהודית. נחשב למאופק ומיעט להתבטא. משפחתו נותרה ברוסיה. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים[4].
- רבי דוד (הראשון) מרחמסטריווקה (ה'תרל"ב 1872 - י"ג בתמוז ה'תש"י 1950). נישא לרבנית שפרה, בת רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקווירא. סגנון הנהגתו היה עממי. נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים, מקום קבורתו נחשב למקום סגולי לישועות ורבים עולים לציונו.
רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקה-ירושלים
- בנו של רבי דוד, רבי יוחנן (י"ז באב ה'תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו ה'תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקה. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם, הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות וקומם מחדש את חסידות רחמסטריווקה בישראל, עמל רבות לחנך את חסידיו לתפילה בקול באיטיות ובחמימות.
רבי ישראל מרדכי ורבי חי יצחק מרחמסטריווקה
- בניו של רבי יוחנן שמילאו את מקומו הם:
- רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקה (ז' בסיוון תרפ"ט, 1929 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 2004) מילא את מקום אביו. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים".
- בנו הגדול רבי דוד טברסקי מרחמסטריווקה. מכהן באדמו"רות רחמסטריווקה על מקום אביו בירושלים (ראו להלן)
רבי זאב מרחמסטריווקה ומשפחתו
בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב טברסקי (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נשא את בת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[5]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק אחרי שנת ה'תר"צ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצא חוברת מתוך ספרו בשם "זוהר אור בהיר".
- אחד מבניו היה האדמו"ר רבי נחום משה אב"ד קובלה, חתן דודו רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק, שנספה בשואה עם משפחתו.
- חתנו, בעל בתו הרבנית מרגלית (מרגליא), היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.
החסידות כיום
כיום מכהנים שני אדמו"רים: רבי דוד טברסקי בירושלים, ודודו, רבי חי יצחק טברסקי, בבורו פארק. שניהם שומרים על קשר הדוק, כפי שהיה בין האדמו"ר הקודם מירושלים, רבי ישראל מרדכי, לאחיו, רבי חי יצחק. האדמו"ר מירושלים מצטט את דודו בדרשותיו וכאשר הגיע דודו לישראל העביר לו את הנהגת הטיש וישב לצידו. כמו כן, באחת השנים הוא נסע אליו במיוחד ליום ראשון של סליחות (בו נהוג בחסידות לנסוע אל האדמו"ר), בהשאירו אחריו את כל עדת חסידיו שבארץ. על בנייני הישיבות בארץ ישראל אף מצוין שהם עומדים "בנשיאות כ"ק מרנן האדמורי"ם שליט"א".
רבי חי יצחק
רבי חי יצחק טברסקי ("ר' איצק'ל", נולד תרצ"א), האדמו"ר מרחמסטריווקה-בורו פארק. למד בישיבת עץ חיים בראשותו של רבי איסר זלמן מלצר בירושלים. רבי אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא קירבו. בשנת ה'תשי"ד נישא לבתו של רבי רבי יעקב יוסף מסקווירא. כיהן כראש מוסדות החינוך דחסידי סקווירא בשיכון סקווירא והיה בעל השפעה בחסידות גם לאחר פטירת חותנו. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשמ"ב עבר לבורו פארק, פתח שם בית מדרש והחל לנהוג באדמו"רות. החסידות בראשותו מונה כ-750 משפחות ברחבי ארצות הברית, רובם דור ראשון בחסידות. לקהילה יש רשת תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד. בשנות ה'תש"ע נפתחה בבורו פארק גם ישיבה קטנה "עסק התורה", ובשנת התשע"ג נפתחה הישיבה הגדולה "עסק התורה". בשנת תשפ"א הוקם בית הקברות - חלקת רחמסטריווקה.
רב הקהילה במונסי הוא אחיו הצעיר של האדמו"ר, רבי אברהם דב טברסקי, בנו הצעיר של האדמו"ר הקודם רבי יוחנן טברסקי וחתן רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי. רב הקהילה בלייקווד הוא הרב ישכר דוב טווערסקי, בן האדמו"ר. ב-ה'תש"פ הותחל בהקמת קריית רחמסטריווקה בשכונת 'אוק ענד וויין' שבפאתי העיר לייקווד, וב-תשפ"א הוכתר בנו הצעיר של האדמו"ר, רבי מנחם נחום טברסקי, לרב הקהילה שם. בשנת תשפ"א היגרו ללינדן שבניו ג'רזי עשרות משפחות מהחסידות, ובני האדמו"ר הרב ישעיה משולם זושא והרב יעקב יוסף, מונו כמשפיעים בקהילה. בוויליאמסבורג משמש הרב חיים יעקב קאהן כמנהיג הקהילה.
רבי דוד
לאחר שרבי ישראל מרדכי נפטר, סירב בנו רבי דוד להתמנות לאדמו"ר, והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו רבי חי יצחק[6]. בסופו של דבר קיבל על עצמו את התפקיד בהוראת דודו. רבי דוד הוא מתלמידי רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות בנימוק שאינו רוצה להתערב בפוליטיקה. כמו כן הורה לישיבת מאור עיניים להפסיק לקבל כסף מתקציב המדינה (ישראל) [7].
מרכז מוסדות החסידות הנמצא בשכונת גבעת משה כולל בית כנסת, ישיבה גדולה ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין הסמוך לבית הכנסת, ושוהה רוב היום בחדרו שבבנין המוסדות. הישיבה הקטנה נמצאת ברחוב דוד ילין בשכונות מקור ברוך-זיכרון משה. בשלהי שנת תשע"ח נפתחה ישיבה קטנה של החסידות גם בביתר עילית. לחסידות כאלף משפחות, חלקם דור ראשון בחסידות.
ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות רחמסטריווקה", בניהול בן דודו של האדמו"ר - הרב יצחק פנחס טברסקי[8]. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ואת מוסדות החינוך והחסד שלה. מכון "מעיין הברכה" מוציא את דברי תורתם של האדמורי"ם, כולל עלון שבועי. בתי כנסת נוספים של החסידות קיימים בבני ברק, במודיעין עילית, ב[אלעד]], חמישה בבית שמש ושלושה בביתר עילית.
חסידים בולטים
- הרב יצחק משה ארלנגר, מחבר ספרים
- הרב דוד טוורסקי[9], רב בית המדרש של החסידות בירושלים
- הרב יעקב וינגרטן, מחבר הביאור "הסידור המפורש" ועוד
- אברהם סלונים, עסקן ציבורי.
- הרב בנציון פעלדמאן, משפיע בעיר מאנסי
- הרב לייבל וויליגער, מראשי ישיבת תורה ודעת
- יהושע (דזיגעלע) יאקאבאוויטש, ישיש מפורסם
קישורים חיצוניים
- שמחת הנישואין בבית האדמו"ר מרחמסטריווקה, באתר בחדרי חרדים, ט"ו באב תשע"א, אוגוסט 2011
הערות שוליים
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ ראו:
- ^ דף לזכר מרדכי טברסקי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ לווית האדמו"ר מרכמיסטריבקה, הצופה, 9 באוגוסט 1945
- ^ חתנו של רבי גדליה אהרן מסוקלובקה.
- ^ מתוך דבריו לפני הקהל בסיום השבעה
- ^ בדו"ח הכספי של עמותת ישיבת רחמסטריווקה לא מופיעות הכנסות ממשרד החינוך וממשרד הדתות בשנת 2008, בניגוד לשנת 2007
- ^ בן רבי חיים משה טברסקי, בן רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא (השני)
- ^ בן רבי זאב בן האדמו"ר רבי יוחנן
