חסידות רחמסטריווקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוחנן מרחמסטריווקה (הראשון)

חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: ראחמיסטריווקא או רחמסטריבקה או רחמסטריווקה), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (המכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.

נכון לשנת תשפ"א מכהנים באדמו"רות רבי חי יצחק טברסקי בניו יורק, ואחיינו רבי דוד טברסקי בירושלים. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,300 בעלי זכות בחירה[1].

תולדות החסידות

רבי יוחנן נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולרבנית פייגא בת רבי דוד לייקעס. תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לרבנית חנה בתו של רבי פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר בעיירה רחמסטריווקה. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו.

ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם בעיירה רחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.

חסידות זלטיפולי (רבי דוד מזלטיפולי ומשפחתו)

הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד מזלטיפולי (-י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי, ורוב חסידי אביו נסעו אליו. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.

שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:

רבי מרדכי מרחמסטריווקה ומשפחתו

בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"פ, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל בחג הפסח ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות בי"ז באייר ה'תר"פ[3]. נטמן באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.

שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:

רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה ומשפחתו

בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'ת"ר (1840) - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, (1936)) כיהן ברחמסטריווקה. נישא לרבנית חוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו. נטמן בהר הזיתים. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול (בן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול).

בניו שמילאו את מקומו הם :

  • בנו רבי אברהם דב מרחמסטריווקה (ראו להלן).
  • בנו רבי דוד מרחמסטריווקה (ראו להלן).

בנים נוספים:

רבי אברהם דב ורבי דוד מרחמסטריווקה

שנים מבניו של רבי מנחם נחום - רבי אברהם דב ורבי דוד - מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו שולחנות (טישים) משותפים, ובבלאנק המכתבים הרשמי נכתב בכותרת העמוד שמות שניהם יחדיו.

רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקה-ירושלים

בנו של רבי דוד, רבי יוחנן (י"ז באב תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקה. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם, הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות וקומם מחדש את חסידות רחמסטריווקה בישראל, עמל רבות לחנך את חסידיו לתפילה בקול באיטיות ובחמימות.

רבי ישראל מרדכי ורבי חי יצחק מרחמסטריווקה

בניו של רבי יוחנן שמילאו את מקומו הם:

רבי זאב מרחמסטריווקה ומשפחתו

בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב וולף (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לרבנית בת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[5]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק אחרי שנת תר"צ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצא חוברת מתוך ספרו בשם "זוהר אור בהיר".

החסידות כיום

כיום מכהנים שני אדמו"רים: רבי דוד טברסקי בירושלים, ודודו, רבי חי יצחק טברסקי, בבורו פארק. שניהם שומרים על קשר הדוק, כפי שהיה בין האדמו"ר הקודם מירושלים, רבי ישראל מרדכי, לאחיו, רבי חי יצחק. האדמו"ר מירושלים מצטט את דודו בדרשותיו וכאשר הגיע דודו לישראל העביר לו את הנהגת הטיש וישב לצידו. כמו כן, באחת השנים הוא נסע אליו במיוחד ליום ראשון של סליחות (בו נהוג בחסידות לנסוע אל האדמו"ר), בהשאירו אחריו את כל עדת חסידיו שבארץ. על בנייני הישיבות בארץ ישראל אף מצוין שהם עומדים "בנשיאות כ"ק מרנן האדמורי"ם שליט"א".

רבי דוד

רבי דוד טברסקי מרחמיסטריווקא, ל"ג בעוצר תשע"ז במירון
האדמורי"ם בחנוכת הבית בירושלים, חשון תשס"ז

לאחר שרבי ישראל מרדכי נפטר, סירב בנו רבי דוד טברסקי להתמנות לאדמו"ר בירושלים והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו[6]. בסופו של דבר קיבל על עצמו את התפקיד בהוראת דודו. רבי דוד הוא מתלמידי רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות בנימוק שאינו רוצה להתערב בפוליטיקה. כמו כן הורה לישיבת מאור עיניים להפסיק לקבל כסף מתקציבי מדינת ישראל[7].

מרכז מוסדות החסידות הנמצא בשכונת גבעת משה כולל בית כנסת, ישיבה גדולה ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין הסמוך לבית הכנסת, ושוהה רוב היום בחדרו שבבנין המוסדות. הישיבה הקטנה נמצאת ברחוב דוד ילין בשכונות מקור ברוך-זיכרון משה. בשלהי שנת תשע"ח נפתחה ישיבה קטנה של החסידות גם בביתר עילית. לחסידות כאלף משפחות, חלקם דור ראשון בחסידות.

ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות רחמסטריווקה", בניהול בן דודו של האדמו"ר. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ואת מוסדות החינוך והחסד שלה. מכון "מעיין הברכה" מוציא את דברי תורתם של האדמורי"ם, כולל עלון שבועי. בתי כנסת נוספים של החסידות קיימים בבני ברק, במודיעין עילית, חמישה בבית שמש ושלושה בביתר עילית.

רבי חי יצחק

רבי חי יצחק טברסקי ("ר' איצק'ל", נולד תרצ"ה), האדמו"ר מרחמסטריווקה-בורו פארק. למד בישיבת עץ חיים בראשותו של רבי איסר זלמן מלצר בירושלים ואחר כך בישיבתו של רבי אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא שקירבו. בשנת תשי"ד נישא לבתו של רבי רבי יעקב יוסף מסקווירא. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא והיה בעל השפעה בחסידות גם לאחר פטירת חותנו. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשמ"ב עבר לבורו פארק, פתח שם בית מדרש והחל לנהוג באדמו"רות. החסידות בראשותו מונה כ-750 משפחות ברחבי ארצות הברית, מחציתם דור ראשון בחסידות. לקהילה יש רשת תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד. בשנות ה'תש"ע נפתחה בבורו פארק גם ישיבה קטנה "עסק התורה", ובשנת התשע"ג נפתחה הישיבה הגדולה "עסק התורה". בשנת תשפ"א הוקם בית הקברות - חלקת רחמסטריווקה.

רב הקהילה במונסי הוא אחיו הצעיר של האדמו"ר, רבי אברהם דב טברסקי, בנו הצעיר של האדמו"ר הקודם רבי יוחנן טברסקי וחתן רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי. בשנת תש"פ החלו להקים את קריית רחמסטריווקה בשכונת 'אוקען וויין' שבפאתי העיר לייקווד, ובשנת תשפ"א הוכתר בנו של האדמו"ר, רבי ישכר דוב טברסקי לרב הקהילה שם[דרושה הבהרה].

חסידים בולטים

  • המקובל הרב יצחק משה ארלנגר, מחבר ספרים
  • הרב דוד טוורסקי, רב בית המדרש של החסידות בירושלים
  • הרב יעקב וינגרטן, מחבר הביאור "הסידור המפורש" ועוד
  • אברהם סלונים, עסקן ציבורי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0