קדאיניאי
 | |
| רחוב בקדאיניאי | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | קובנה |
| מחוז משנה | קדאיניאי |
| חבל ארץ | אוקשטאיטייה |
| תאריך ייסוד | 1590 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 30,214 (2008) |
| קואורדינטות | 55°17′0″N 23°58′0″E / 55.28333°N 23.96667°E |
| www.kedainiai.lt | |
קדאיניאי (בליטאית: Kėdainiai, ביידיש: קיידאן, בפולנית: Kiejdany, ובגרמנית: Kedahnen) היא אחת הערים העתיקות בליטא. העיר ממוקמת כ-51 ק"מ צפונית לקובנה על גדות הנהר נבז'יס, ומהווה בירת מחוז.
תולדות היישוב
העיר מוזכרת לראשונה בשנת 1372, בכרוניקה הליבונית של הרמן פון וורטברג.[דרושה הבהרה]
במאה ה-17 התרחשו בשטח המחוז של קדאיניאי הקרבות העיקריים בין מדינת האיחוד הפולני-ליטאי לבין שוודיה, במלחמה ששררה בין המדינות, ואשר כונתה המבול השוודי (בליטאית: Švedų tvanas). גם ההסכם הזמני בין האיחוד לבין שוודיה נחתם בטירתם של משפחת רדזיוויל בקדאיניאי.
יהודי היישוב
בשנת 1897 נמנו בעיר 3,733 יהודים. בין מלחמות העולם נמנו בה כ-3,000 יהודים, למעלה מרבע מתושביה, ופעלו בה מוסדות תרבות, דת וחינוך יהודיים. פעילות זו, ובפרט הפעילות הציונית, נאסרה עם סיפוח ליטא לברית המועצות ביוני 1940, תוך הגליית עשרות משפחות יהודיות מהעיר לסיביר.
ב-24 ביוני 1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו הטילו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, איסור הליכה על מדרכות ואיסור על קשר עם לא יהודים. לאחר זמן קצר הוצאו להורג כ-100 יהודים מהעיר שהואשמו בקומוניזם. בהמשך, נלקחו יהודי העיר לעבודות כפייה, תוך שבוצעו בהם מעשי שוד, פגיעה בנשים ורצח מתמשכים. ביום ה-23 ביולי 1941 לבדו רצחו הליטאים כ-200 מיהודי העיר.
בהמשך, רוכזו יהודי העיר בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, אליו הובאו גם כ-1,000 מיהודי יישובי הסביבה, ובו נצטוו היהודים לשלם לשלטונות תשלומי כופר גבוהים.
ב-15 באוגוסט 1941 רוכזו יושבי הגטו בבית הכנסת המקומי, וממנו נלקחו לאורוות, בהן הוחזקו 13 יום, ללא הספקת מזון. ב-28 באוגוסט הובלו כל היהודים אל בורות ירי, ונרצחו ביריות על ידי שוטרים ליטאים, בפיקודם של כמה גרמנים. למעלה מ-2,000 איש קבורים בבורות אלה, ואף יהודי לא נותר בעיר מכל הקהילה. רק שני צעירים הצליחו לברוח יום לפני ההוצאה להורג.
יוצאי העיר אשר הגיעו לארץ לפני המלחמה הקימו את "עמותת יוצאי קיידאן בישראל". מזכיר העמותה הוא כיום (2016) אריה (ליוניה) שצ'רבקוב. יום הזיכרון לקהילה שנשמדה נקבע ב-28 באוגוסט. בערבו של יום זה מקיימים חברי העמותה ערב זיכרון באולם של "איגוד יוצאי ליטא בישראל", בתל אביב.
בין האישים ילידי קיידאן נמנים, הרב משה מרגלית, הרב אברהם שלמה זלמן צורף, שניאור זק"ש, משה לייב ליליינבלום, הרב מאיר מיכל רבינוביץ, הרב שמואל רפפורט ואברהם אליהו קפלן.
לקריאה נוספת
- קיידאן: ספר זיכרון, בעריכת יוסף כרוסט, הוצאת ארגון יוצאי קיידאן בישראל, תל אביב, תשל"ז 1977 (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק)
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- קידן (Kėdainiai), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "קדאיניאי", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), קדאיניאי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1070–1071), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] קדאיניאי23613980