רבי ברוך הלברשטאם

רבי ברוך הלברשטאם (תקפ"ט, 1829 – א' באדר תרס"ו, 1906) היה האדמו"ר הראשון מגורליץ, בנו החמישי של רבי חיים מצאנז.

תולדותיו

נולד ברודניק לרבי חיים ולרחל פייגא בתו של רבי ברוך תאומים-פרנקל, ה"ברוך טעם". נישא לפעסיל בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב" מסיגט.

בשנת תרט"ז מונה לרבה של גורליצה. לבקשת אנשי הקהילה מאביו שימנה רב בעל ניסיון, הוא מינה את דודו של רבי ברוך (אחי חותנו) רבי שמואל טייטלבוים, לכהן במקומו, ורבי ברוך קיבל את רבנות רודניק שם כיהן למעלה מ-30 שנים כרב עד שנת תר"נ, שנה לאחר פטירת דודו, אז חזר לכהן בגורליץ.

רבי ברוך החל לכהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ו, תחילה ברודניק ובהמשך בגורליץ. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות גורליץ בנו הרביעי רבי אלישע. רבי אלישע סירב לנהוג באדמו"רות, אך חלק מחסידי צאנז פנו אליו.

דברי תורתו ותולדותיו יצאו בשנת תשנ"ט בברוקלין בספר "דברי ברוך-ברוך שאמר", על ידי הרב ליפא זילברמן (-ובמהדורה נוספת בשנת תשע"ט), ובשנת תשע"ט בבני ברק על ידי צאצאו ברוך הלברשטאם תחת הכותר "עטרת ברוך".

ילדיו

• רבי משה (נפטר בחיי אביו), היה ראב"ד בברדיוב.
• רבי צבי הירש מרודניק.
  • בנו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג.
• רבי שלום מניסקה.
• רבי אלישע מגורליץ.
• רבי סיני מז'מיגראד.
• חנה (בערך תרי"ג - תרצ"ב), אשת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריז'וב.
• יוכבד רבקה, אשת הרב אריה לייביש טייטלבוים, נינו של ה"אריה דבי עילאי", שכיהן ברבנות קראשוב ורודניק.
• רייזיל (נפטרה תרצ"ו), אשת רבי משה אייכנשטיין (בנו של רבי סנדר ליפא האדמו"ר מזידיטשוב), ובשנית אשת רבי פנחס חודורוב נכדו של רבי חיים הגר מקוסוב, ובשלישית אשת האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר ה"שפת אמת".