רבי נסים טולדנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי נסים טולדנו (טולידאנו) (ז' בטבת תרצ"די"ב בסיוון תשע"ב) אשר כיהן כראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

קורותיו

נולד במקנס שבמרוקו, לרב יוסף טולדנו ולמזל-טוב, בתו של רבי רפאל ברוך טולדנו. בהיותו בן תשע התייתם מאמו ועבר להתגורר בבית סבו. הוא נשלח ללמוד בישיבת תורת אמת בלונדון בראשות הרב משה שניידר, שם התקרב לרבו רבי יצחק צבי (זיידל) סמיאטיצקי חתנו של ראש הישיבה, ולאחר מכן עבר לישיבת גייטסהד. בשנת תשי"ב עלה לבדו לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת פוניבז'. בישיבה נודע כ"עילוי"[1] והתקרב במיוחד לראש הישיבה רבי אלעזר מנחם מן שך והיה מתלמידיו הקרובים. סופר כי ערעורו על אחד משיעוריו, הביא את הרב שך בתום ויכוח להודות בצדקת התלמיד ולהפסיק את השיעור[2]. הוא נחשב גם לבן טיפוחיו של הרב יוסף שלמה כהנמן.

נישא לשרה, בת הרב יעקב סודרי, מרבני חיפה. לאחר נישואיו למד כתשע שנים בכולל פוניבז'. בשנת תשכ"ה יסד את ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב עבור תלמידים מעדות המזרח. עמד בראשות הישיבה במשך 47 שנים, והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים וראשי ישיבות בולטים. בין תלמידיו: הרב שלמה עמאר.

בשנות ה-תש"ן התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. היה ממקימי וממכווני דרכו של ארגון מרביצי תורה, המאגד אברכים ותלמידי ישיבות.

נפטר בשבת י"ב בסיוון התשע"ב, והובא למחרת למנוחות בבית החיים של נציבי ישיבת פוניבז', בסמוך לציון סבו הגדול רבי רפאל ברוך טולדנו.

משפחתו

אחיו
ילדיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים