חטיפת נסים טולדנו ורציחתו
| חלק מהאינתיפאדה הראשונה | |
|---|---|
 | |
| תאריך | 13 בדצמבר–15 בדצמבר 1992 |
| מקום | לוד (החטיפה) |
| סוג | חטיפה, רצח |
| מבצע | חמאס |
חטיפת נסים טולדנו ורציחתו התרחשה ב־13 בדצמבר 1992 ובה שוטר משמר הגבול רס"ב נסים טולדנו נחטף על ידי חוליה של ארגון החמאס בעיר מגוריו לוד. הארגון דרש את שחרורו של מנהיג החמאס שייח אחמד יאסין בתמורה לשחרור טולדנו, ולבסוף נרצח טולדנו על ידי חוטפיו.
רקע
ניסים טולדנו בנם של אודט ויהודה, נולד בקריית טבעון, אשר בה גם גדל והתחנך.
הוא סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר התיכון בפנימיית אחוזת ילדים בחיפה במגמת חשמל.
הוא התגייס למשמר הגבול ושירת כלוחם. את שירות הקבע עשה במסגרת בסיס מג"ב בלוד כאיש תחזוקה. בלוד הכיר את רבקה ונישא לה, ונולדו להם בת ובן[1].
בשנת 1989, במהלך האינתיפאדה הראשונה, ארגון החמאס ביצע את פיגועי הטרור הראשונים נגד מטרות ישראליות אשר במסגרתם נחטפו ונרצחו החיילים הישראלים אבי סספורטס ואילן סעדון. בתגובה כוחות צה"ל עצרו את מייסד ארגון החמאס השייח' אחמד יאסין ודנו אותו למאסר עולם על תכנון פיגועי טרור. כתוצאה מכך ארגון החמאס החל לתכנן חטיפה של חייל ישראלי במטרה לשחרר את יאסין בעסקת חילופי שבויים.
החטיפה והרצח
ב-13 בדצמבר 1992 בארבע לפנות בוקר חוליית מחבלים מארגון החמאס חטפה את טולדנו שהיה בן 30 מלוד בעת שיצא מבית הורי אשתו לכיוון הבסיס בו שירת במטה מג"ב בלוד[2]. הוא נחטף ככל הנראה בצומת מרומזר, כ־600 מטר מבסיסו. הכיפה שחבש נמצאה בסמוך לצומת, ומציאתה הצביעה כנראה על מאבק קצר שניהל עם חוטפיו. טולדנו החזיק באקדח, אך החוקרים היו משוכנעים שלא נעשה בו שימוש במקום האירוע[2].
בסביבות עשר בבוקר הופיעו שני רעולי פנים במשרדי הצלב האדום בעיירה אל-בירה ליד רמאללה, הזדהו כאנשי חמאס, ומסרו לפקידה שהייתה במקום מסמך, שהודפס בערבית, שבצידו האחד צילום של תעודת השוטר של טולדנו, ובצידה השני מכתב אולטימטום ובו דרישה לשחרר את השייח׳ אחמד יאסין מהכלא הישראלי עד השעה 21.00, ולא טולדנו יוצא להורג. במסמך נדרש גם לשחרר את יאסין לעיני מצלמות הטלוויזיה הישראלית והצלב האדום, ובנוכחות שגרירי מצרים, צרפת, שוודיה וטורקיה[3]. אנשי כוחות הביטחון הוזעקו למקום, קראו את האיגרת ופתחו במצוד אחר החוטפים ושני רעולי הפנים[2]. ישראל סירבה לנהל משא ומתן עד שלא תקבל הוכחה לכך שטולדנו חי[4].
בהמשך על אף איתותים פומביים של ישראל לגבי נכונותה להידבר עם החוטפים[5], טולדנו לבסוף נרצח. ב-15 בדצמבר 1992, התגלתה גופתו של טולדנו ליד כפר אדומים. ממצאים פתולוגיים הצביעו על כך שטולדנו נרצח בין שעתיים עד שש שעות לאחר שהאולטימטום פג[6]. בנוסף, הממצאים הצביעו על כך שפצעי הדקירה והחניקה לא בוצעו באתר שבו התגלתה הגופה[7].
בעקבות החטיפה והרצח
בתגובה לרצח של טולדנו, במהלך מצוד נרחב שבוצע ברצועת עזה ובגדה המערבית עצרו כוחות צה"ל כ-1,200 מבוקשים פלסטינים (אשר רובם היו פעילי חמאס והג'יהאד האיסלמי, בנוסף ל-22 פעילים שהשתייכו לגדודי עז א-דין אל-קסאם)[8].
על מנת להעמיק את הפגיעה בתשתית של החמאס, ישראל החליטה בצעד חסר תקדים לגרש מתוכם 415 פעילי טרור פלסטינים בולטים ללבנון לתקופה של שנתיים. פעילי הטרור גרושו למרג' א-זוהור, מעבר לרצועת הביטחון שבדרום לבנון[9]. בין הפעילים הפלסטינים הבולטים ביותר שגורשו היו מחמוד א-זהאר, עבד אל-עזיז א-רנתיסי, אסמאעיל הנייה, סעיד סיאם, עז א-דין שיח' ח'ליל, עבדאללה קוואסמה, עזיז דוויק ונאיף רג'וב[10]. פרסום הגירוש הוביל לכך שממשלת לבנון התכוננה לכך מראש ומנעה מהמגורשים להיכנס ללבנון, ובעקבות כך אילצה את המגורשים להישאר ברצועת חיץ שוממה בין לבנון וישראל, שם המגורשים הקימו מחנה אוהלים שמיקד את תשומת לב התקשורת העולמית. בלחץ ארצות הברית, ולחץ בין-לאומי כבד על ישראל (כולל איום מפורש להצביע בעד הטלת סנקציות נגד ישראל במועצת הביטחון)[11], ובעקבות משא ומתן, בתיווך ארצות הברית וגורמים נוספים, שהביא לחתימת "הצהרת העקרונות", הסכם מסגרת שמטרתו הייתה להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הותר לרוב המגורשים לחזור לאחר כשנה[12].
ביוני 1993 כוחות צה"ל הצליחו ללכוד את ארבעת חברי החוליה שחטפה ורצחה את טולדנו: מחמוד מוסא עיסא (בן 25) ומג'יד אבו קטיש (בן 23), תושבי ענאתא, מחמוד עטואן (בן 23) מצור באהר, ומוסא עקארי (בן 22) משועפאט[13][14]. חברי החוליה נשפטו ובאוגוסט 1993 נידונו כל אחד לשלושה מאסרי עולם[15]. ב-18 באוקטובר 2011 אבו קטיש, עטואן ועקארי שוחררו לחופשי וגורשו לטורקיה במסגרת עסקת שליט[16].
ישראל סירבה לשחרר את מחמוד מוסא עיסא בעסקת שליט ובעסקת החטופים השנייה במלחמת חרבות ברזל בינואר 2025[17], אך הוא השתחרר בעסקת החטופים השלישית באוקטובר 2025.[18]
הנצחה
- לזכר טולדנו נכתב ספר תורה, והוקם בית כנסת על שמו במטה משמר הגבול בלוד.
- מדי שנה בחג סוכות נערך טורניר קט-רגל במטה משמר הגבול (מטה מג"ב) לזכרו של טולדנו.
- מספר שנים לאחר הירצחו של טולדנו, אשתו רבקה התגייסה למערכת הביטחון כעובדת שירות בתי הסוהר. בנו של טולדנו, שי, שהיה בן שנתיים כשהוא נרצח, המשיך בדרכו והתגייס למשטרת ישראל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אביבה שאבי ורוני שקד, חמאס: מאמונה באללה לדרך הטרור, הוצאת כתר, 1994, עמודים 11 - 21
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של ניסים טולדנו, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
הערות שוליים
- ↑ מתי כהן, משפחת טולדנו מחכה לאות חיים: אנחנו עדיין אופטימיים, חדשות, 14 בדצמבר 1992
- ^ 2.0 2.1 2.2 אהרן קליין. יורם בינור, מתי כהן, אמנון ברזילי, שוקי לבנון, 4.30, ליד הבסיס בלוד, נחטף שוטו מג"ב נסים טולדנו, חדשות, 14 בדצמבר 1992
- ↑ "על מנגנון הכיבוש הישראלי לבצע את הנדרש עד ל־00:ו2" - זהו הכרוז שהובא לצלב האדום באל־בירה בידי שני רעולי פנים, חדשות, 14 בדצמבר 1992
- ↑ האולטימטום פקע אמש; חשש לח" השוטר החטוף, חדשות, 14 בדצמבר 1992
- ↑ אלכס פישמן, מלחמה טוטאלית במהלך 48 השעות, מן הרגע בו נעלם נסים טולדנו ועד למציאת גופתו, שיגרה ממשלת ישראל לפחות שלושה איתותים פומביים ברורים למדי, לגבי נכונותה להידבר עם החוטפים, חדשות, 16 בדצמבר 1992
- ↑ הערכה: טולדנו נרצח אחרי תום האולטימטום, חדשות, 16 בדצמבר 1992
- ↑ יורם בינור, שוקי לבנון, בדווית גילתה את גופתו שר נסים טולדנו בתעלה בגדה - הערכה ראשונית: טולדנו נרצח שלשום. המחבלים חנקו אותו, שיספו את גרונו ודקרו אותו בחזה, חדשות, 16 בדצמבר 1992
- ↑ אמנון ברזילי, אהרן ברנע, רבין הודיע לממשלה על צעדי חירום נגד החמאס, חדשות, 17 בדצמבר 1992
- ↑ The News - Google News Archive Search
Clyde Haberman, 400 Arabs Ousted by Israel Are Mired in Frozen Limbo, The New York Times, 19 December 1992 - ↑ סלימאן אל־שאפעי, "העמיסו אותי על הרכב כמו עז", חדשות, 20 בדצמבר 1992
- ↑ ישראל במאמץ דיפלומטי נרחב למניעת הטלת סנקציות באו"ם, חדשות, 29 בינואר 1993
רבין עובר לשלב הבא: שכנוע לקראת הדיון במועצת הביטחון, חדשות, 29 בינואר 1993
אמנון יוסף, נדחה שובם של 129 מגורשים, חדשות, 20 באוגוסט 1993 - ↑ מנחם הורוביץ, הפגנות מחאה קידמו את פני המגורשים, חדשות, 10 בספטמבר 1993
- ↑ ISRAEL ARRESTS 4 IN POLICE DEATH, The New York Times, 7 June 1993
- ↑ נלכדו 120 מחבלי חמאס; ביניהם רוצחי רס"ר טולדנו ושני השוטרים בואדי ערה, חדשות, 6 ביוני 1993
- ↑ רותי זוטא, שלושה מאסרי עולם וארבעים שנה מאסר לרוצחי טולדנו, חדשות, 11 באוגוסט 1993
- ↑ יואב זיתון, מבצע בית השואבה - כל הפרטים על שחרור שליט, באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
- ↑ עינב חלבי, "המוח" של האינתיפאדה ומתכנן רצח זאבי: המחבלים שחמאס רוצה לשחרר, באתר ynet, 14 בינואר 2025
- ↑ עמית סגל, מחלוקת לגבי שחרור האסירים: הממשלה מאשרת במשאל טלפוני דחוף את החלפת המחבלים שצפויים להשתחרר, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2025
חטיפת נסים טולדנו ורציחתו42017354Q4351045