מועצת גדולי התורה של דגל התורה
| פעילות | הנהגה רוחנית של מפלגת דגל התורה |
|---|---|
| מייסדים | רבי אלעזר מנחם שך |
| נוצר מתוך | מועצת גדולי התורה |
מועצת גדולי התורה של דגל התורה היא הסמכות הרוחנית של מפלגת דגל התורה. הגוף נוסד על ידי הרב שך בתשמ"ט כשפרש מאגודת ישראל והקים את דגל התורה.
תולדות המועצת
בשנת תשמ"ט הוביל הרב שך את פרישת הציבור הליטאי מאגודת ישראל על ידי הקמת מפלגת דגל התורה. הקמת המפלגה הייתה חלק ממהלך כולל של הקמת מוסדות ליטאיים עצמאיים שראשיתם בהקמת העיתון יתד נאמן בשנת 1985 (יחד עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי שנפטר חודש לאחר מכן) ובד"ץ שארית ישראל בשנת 1988.
במסגרת הפרישה מאגודת ישראל, פרשו רוב חברי מועצת גדולי התורה הליטאיים מאגודת ישראל, והקימו גוף דומה שנועד להוות את הסמכות הרוחנית של המפלגה. החברים הפורשים הם:
- הרב שך שעמד בראש המועצת הליטאית
- רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון.
- רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים.
- רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב.
- רבי נסים קרליץ גאב"ד בד"ץ בני ברק.
- האדמו"ר מבעלז (בהמשך עבר למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל).
מלבד חברי המועצת שפרשו מאגודת ישראל, צורפו גם:
- רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן ראש ישיבת גאון יעקב, פוניבז' לצעירים, וראש כולל פוניבז'.
- רבי מיכל יהודה ליפקוביץ ראש ישיבת פוניבז' לצעירים.
- רבי מרדכי מן ראש ישיבת בית הלל.
- רבי צבי מרקוביץ ראש ישיבת קרלין.
- רבי חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור.
- רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר.
- רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר.[1]
- רבי אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון.
- רבי שמחה קפלן, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית.
גם רבי יוסף שלום אלישיב ורבי חיים קניבסקי צורפו למועצה באופן סמלי אך כמעט לא השתתפו בישיבותיה, למעט מקרים מיוחדים[2].
בתקופת הרב אלישיב
במהלך שנות ה-90 הידרדר מצבו הבריאותי של הרב שך ודעכה פעילותו. בסוף ימיו ולאחר פטירתו נחשב הרב אלישיב כיורשו של הרב שך בהנהגת המפלגה. לצד מנהיגותו של הרב אלישיב נחשב הרב שטינמן בציבור כשני בחשיבותו.
בשנת תשס"ג צורפו למועצת:
- רבי גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז'.
- רבי שמואל אוירבך ראש ישיבת מעלות התורה.
- רבי ברוך רוזנברג ראש ישיבת סלבודקה.
- רבי נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר[3].
- רבי נסים טולדנו ראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב.
- רבי יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ.
- הרב יהודה עדס ראש ישיבת קול יעקב.
- הרב מאיר צבי ברגמן ראש ישיבת רשב"י וחתנו של הרב שך.
בראשות ישיבות המועצת בתקופה זו ישב הרב שטיינמן, מכיון שהרב אלישיב מיעט להשתתף בישיבות המועצה. ב-2009 מינה הרב אלישיב את מנחם כרמל כנציג השלישי ברשימת יהדות התורה, בניגוד לעמדת הרב שטינמן שהעדיף את יעקב גוטרמן. עם זאת, גם במערכת בחירות זו השתתף הרב שטינמן בכינוסי הבחירות וחתם על "קול קורא" התומך במפלגה.
בראשות הרב שטיינמן
לאחר פטירת הרב אלישיב הפך הרב שטינמן למנהיגו של רוב המגזר הליטאי וזכה לתמיכת כמעט כל חברי מועצת גדולי התורה, וכן של חברי הכנסת של "דגל התורה". הפלג השני, המחשיב עצמו כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב, קיבל את הנהגתו של הרב אוירבך. רבי שמואל אוירבך פרש מהמועצת ומהמפלגה בכלל כשהוא מקים את מפלגת בני תורה. לאחר פטירתו הקימו רבני הפלג הירושלמי את מועצת גדולי עולם התורה כתחליף למועצת גדולי התורה.
בכ"ה באב תשע"ב, בצילו של הפילוג בדגל התורה, כינס רבי אהרן יהודה לייב שטינמן את מועצת גדולי התורה. בהשתתפות של חברי מועצת גדולי התורה מלבד רבי שמואל אוירבך שלא השתתף בכינוס זה. בהחלטות המועצת נכתב כי יש להתייצב בלשכת הגיוס, דבר שעמד במרכזו של הפילוג בציבור הליטאי מאוחר יותר. לכינוס זה שלח רבי חיים קנייבסקי מכתב[4]. בכ' בכסלו ה'תשע"ג התכנסה המועצת שוב לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה בכינוס זה הוכרז שוב כי יש להתייצב בלשכת הגיוס והוכרז על יעקב אשר כמועמד מטעם דגל התורה[5] בכינוס זה לא השתתף הרב יהודה עדס, ובהמשך פרש הרב עדס מהמועצה בפרט ומדגל התורה בכלל, רשמית בשל סיבות בריאותיות[6], עם זאת, הוא ממשיך לחתום על מכתבים יחד עם מועצת גדולי התורה.[7]
בכינוס זה התווספו למועצת מלבד החברים הוותיקים:
- הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'.
- הרב יצחק זילברשטיין רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק.
- רבי אריה פינקל ראש ישיבת מיר מודיעין עילית.
- רבי דב יפה מנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו - כפר חסידים.
- רבי ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל.
- הרב משה הלל הירש ראש ישיבת סלבודקה.
- הרב משה יהודה שלזינגר ראש ישיבת קול תורה.
- הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון.
בכ"ז שבט תשע"ג, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה, השתתפה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהיתה הישיבה הראשונה שלה אחרי עשר שנים. שתי המועצות פרסמו החלטה נגד כל שינוי בסטטוס קוו בנושא גיוס בני ישיבות[8]. בכ"ד באדר א' תשע"ד התכנסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בשיתוף עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומועצת חכמי התורה ובהשתתפות רבי שמואל אוירבך שפרש ממועצגה"ת מוקדם יותר. בכינוס הוכרז על קיום עצרת המיליון ופורסם מכתב נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי[9]
בט"ז באלול אלול תשע"ז התכנסו שלושת המועצות שוב, סביב שאלת חילולי השבת המתרבים בתמיכת הממשלה[10].
בראשות הרב אדלשטיין
מאז פטירת רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן נחשבו הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין כגדולי הדור אך בראשות המועצת עמד רבי גרשון אדלשטיין, כאשר חלק מהמועצות כונסו בבית דגל התורה וחלק בבית הרב קניבסקי. אחרי פטירת הרב שטיינמן החל הרב דב לנדו להשתתף בחלק מהישיבות[דרוש מקור], ואחרי פטירת הרב קניבסקי התכנסה המועצת פעמיים בבית הרב אדלשטיין.
בי"ב באדר א' התכנסה המועצת לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, לראשונה בבית רבי חיים קנייבסקי.
בי"ח כסלו תשפ"א התקיימה ישיבה של המועצת בבית רבי חיים קניבסקי, בה צורפו שמונה חברים חדשים למועצת[11]:
- הרב צבי דרבקין והרב יצחק הקר, ראשי ישיבת גרודנא באר יעקב.
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות.
- הרב אריה לוי ראש ישיבת שכר שכיר בנתיבות.
- רבי ברוך ויסבקר ראש ישיבת בית מתתיהו.
- הרב אביעזר פילץ ראש ישיבת תושיה - תפרח.
- הרב שרגא נח שטינמן ראש ישיבות ארחות תורה, בנו של רבי אהרן לייב וחתנו של רבי חיים קנייבסקי.
- הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר.
מבנה המועצת
כיום מונה המועצת 13 חברים, ללא נשיא. הרב דוב לנדו, ממנהיגי הציבור הליטאי לאחר פטירת הרב אדלשטיין, אינו חבר במועצת באופן רשמי.
נשיא המועצת
בראש המועצת עמדו בעבר הרב שך, הרב שטיינמן, והרב אדלשטיין[12].
כיום לאחר פטירת הרב אדלשטיין אין למועצת נשיא באופן רשמי, ואף לא התכנסה מאז.
מזכירים
בעת הקמת המועצת כיהן כמזכיר רבי אפרים צמל (משגיח בישיבת אור שמח). מסוף שנות ה-תש"ן מכהן בתפקיד אברהם רובינשטיין ראש עיריית בני ברק.
פעילות המועצת
במצע יהדות התורה נכתב כי "המוסד העליון של הרשימה המאוחדת[13] הוא: "מועצת גדולי התורה", לה היא כפופה בכל ענייניה."[14] המועצת דנה בעניינים שעל סדר יומה של היהדות החרדית ומכריעה לחברי הכנסת של המפלגה כיצד לנהוג בדילמות פוליטיות מהותיות כגון בנושאי דת ומדינה ועוד. בסוף כל מועצת מתפרסמות "החלטות המועצת".
המועצת מתכנסת בקביעות לפני כל בחירות ארציות ובחירות מוניציפליות ומכריזה על החובה לתמוך בדגל התורה ובמועמדים השונים שדגל התורה תומכת בהם.
חברי המועצת מכונים ביתד נאמן בתואר "הגאון הגדול".
חברי המועצת
.jpg)
.jpg)
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
.jpg)
הערות שוליים
- ↑ צורף רשמית אך מעולם לא נכח בישיבות המועצה
- ↑ ישראל כהן, היסטוריה ב'דגל': הגר"ח קנייבסקי ישתתף ב'מועצת', באתר כיכר השבת, 02.10.13; ירוחם שמואלביץ, הסתיימה ישיבת מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', באתר לדעת, כ"ח תשרי תשע"ד
- ↑ התמנה בגיל צעיר במיוחד, 56.
- ↑ אלי בן דוד, החלה אסיפת מועצת גדולי התורה בבית מרן ראש הישיבה, באתר JDN, 13 באוגוסט 2012
- ↑ אלי בן דוד, כינוס הצדיקים: כך נראתה ישיבת ה'מועצת' בבית מרן ראש הישיבה, באתר JDN, 4 בדצמבר 2012
- ↑ ראש הישיבה: אני נאלץ לפרוש מההנהגה.
- ↑ ביתד נאמן הרב עדס נחשב כחבר מועצה
- ↑ מועצת גדולי התורה: "לא להתגייס לצבא בכל אופן שהוא" באתר לדעת
- ↑ יעקב אבוביץ המנהיגים מאשימים: "ממשלת נתניהו גוזרת על עקירת התורה" באתר JDN
- ↑ יעקב אבוביץ היום בירושלים: כינוס משותף למועצות גדולי וחכמי התורה באתר JDN
- ↑ יעקב מלמד, דלאחר שנים ובאופן חריג: מינויים חדשים במועצת גדולי התורה – אלו הם השמות, באתר JDN
- ↑ באתר קול חי, באתר בימה
- ↑ דגל התורה ואגודת ישראל יחד, כל אחת כפופה למועצת גדולי התורה שלה
- ↑ יהדות התורה - מצע