מועצת גדולי התורה של דגל התורה
| הישיבה הראשונה בביתו של הרב שך | |
| פעילות | הסמכות הרוחנית של מפלגת דגל התורה ושל הציבור הליטאי |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מייסדים | הרב שך |
| מזכיר כללי | אברהם רובינשטיין |
מועצת גדולי התורה של דגל התורה (מכונה המועצת) היא הסמכות הרוחנית של מפלגת דגל התורה. הגוף נוסד על ידי הרב שך בתשמ"ט כשפרש מאגודת ישראל והקים את דגל התורה ונחשב לסמכות הרוחנית העליונה של המפלגה, ושל הפלג הליטאי המרכזי באופן כללי.
תולדות המועצת
בשנת תשמ"ט הוביל הרב שך את פרישת הציבור הליטאי מאגודת ישראל על ידי הקמת מפלגת דגל התורה. הקמת המפלגה היתה חלק ממהלך כולל של הקמת מוסדות ליטאיים עצמאיים שראשיתם בהקמת העיתון יתד נאמן בשנת 1985 (יחד עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי שנפטר חודש לאחר מכן) ובד"ץ שארית ישראל בשנת 1988.
במסגרת הפרישה מאגודת ישראל, פרשו רוב חברי מועצת גדולי התורה הליטאיים מאגודת ישראל, והקימו גוף דומה שנועד להוות את הסמכות הרוחנית של המפלגה. החברים הפורשים הם:
- הרב שך שעמד בראש המועצת הליטאית
- הרב שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון.
- הרב אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים.
- הרב משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב.
- הרב נסים קרליץ גאב"ד בד"ץ בני ברק.
- האדמו"ר מבעלז (בהמשך חזר למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל).
מלבד חברי המועצת שפרשו מאגודת ישראל, צורפו גם:
- הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן ראש ישיבת גאון יעקב, פוניבז' לצעירים וראש כולל פוניבז'
- הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ראש ישיבת פוניבז' לצעירים.
- הרב מרדכי מן ראש ישיבת בית הלל.
- הרב צבי מרקוביץ ראש ישיבת קרלין.
- הרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור.
- הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר.
- הרב בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר.
- והרב אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון.
- והרב שמחה קפלן, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית.
גם הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קניבסקי צורפו למועצה באופן סמלי אך כמעט לא השתתפו בישיבותיה, למעט מקרים מיוחדים[1].
בזמן הרב אלישיב
במהלך שנות ה-90 הידרדר מצבו הבריאותי של הרב שך ודעכה פעילותו. בסוף ימיו ולאחר פטירתו נחשב הרב אלישיב כיורשו של הרב שך בהנהגת המפלגה. לצד מנהיגותו של הרב אלישיב נחשב הרב שטינמן בציבור כשני בחשיבותו.
בשנת תשס"ג צורפו למועצת:
- הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז'.
- הרב שמואל אוירבך ראש ישיבת מעלות התורה.
- הרב מאיר צבי ברגמן ראש ישיבת רשב"י וחתנו של הרב שך.
- הרב נסים טולדנו ראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב.
- הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר[2].
- הרב ברוך רוזנברג ראש ישיבת סלבודקה
- הרב יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ.
בראשות ישיבות המועצת בתקופה זו ישב הרב שטיינמן, מכיון שהרב אלישיב מיעט להשתתף בישיבות המועצה. ב-2009 מינה הרב אלישיב את מנחם כרמל כנציג השלישי ברשימת יהדות התורה, בניגוד לעמדת הרב שטינמן שהעדיף את יעקב גוטרמן. עם זאת, גם במערכת בחירות זו השתתף הרב שטינמן בכינוסי הבחירות וחתם על "קול קורא" התומך במפלגה.
בראשות הרב שטיינמן
לאחר פטירת הרב אלישיב הפך הרב שטינמן למנהיגו של רוב המגזר הליטאי וזכה לתמיכת כמעט כל חברי מועצת גדולי התורה, וכן של חברי הכנסת של "דגל התורה". הפלג השני, המחשיב עצמו כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב, קיבל את הנהגתו של הרב אוירבך. רבי שמואל אוירבך פרש מהמועצת ומהמפלגה בכלל כשהוא מקים את מפלגת בני תורה. לאחר פטירתו הקימו רבני הפלג הירושלמי את מועצת גדולי עולם התורה כתחליף למועצת גדולי התורה.
בכ"ה באב תשע"ב, בצלו של הפילוג בדגל התורה, כינס הרב אהרן יהודה לייב שטינמן את מועצת גדולי התורה. רבי שמואל אוירבך שהיה חבר במועצת מוקדם יותר לא השתתף בכינוס זה. בהחלטות המועצת נכתב כי יש להתייצב בלשכת הגיוס, דבר שעמד במרכזו של הפילוג בציבור הליטאי מאוחר יותר. לכינוס זה שלח הרב חיים קנייבסקי מכתבשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: אלי בן דוד וגם 2=החלה אסיפת מועצת גדולי התורה בבית מרן ראש הישיבה באתר JDN.. בכ' בכסלו תשע"ג התכנסה המועצת שוב לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה בכינוס זה הוכרז שוב כי יש להתייצב בלשכת הגיוס והוכרז על יעקב אשר כמועמד מטעם דגל התורהשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: אלי בן דוד וגם 2=כינוס הצדיקים: כך נראתה ישיבת ה'מועצת' בבית מרן ראש הישיבה באתר JDN. בכינוס זה לא השתתף הרב יהודה עדס, ובהמשך פרש הרב עדס מהמועצה בפרט ומדגל התורה בכלל, רשמית בשל סיבות בריאותיות[3]. ורק אחרי פטירת רבי שמואל אוירבך החל לחזור למפלגה.
בכינוס זה התווספו למועצת מלבד החברים הוותיקים:
- הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'.
- הרב יצחק זילברשטיין רב שכונת רמת אלחנן.
- הרב אריה פינקל ראש ישיבת מיר מודיעין עילית.
- הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל.
- הרב משה יהודה שלזינגר ראש ישיבת קול תורה.
- הרב יהודה עדס ראש ישיבת קול יעקב.
- הרב דב יפה מנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו - כפר חסידים.
- הרב משה הלל הירש ראש ישיבת סלבודקה.
- הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון.
בכ"ז שבט תשע"ג, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה, השתתפה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהיתה הישיבה הראשונה שלה אחרי עשר שנים. שני המועצות פרסמו החלטה נגד כל שינוי בסטטוס קוו בנושא גיוס בני ישיבות[4]. בכ"ד באדר א' תשע"ד התכנסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בשיתוף עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומועצת חכמי התורה ובהשתתפות רבי שמואל אוירבך שפרש ממועצגה"ת מוקדם יותר. בכינוס הוכרז על קיום עצרת המיליון ופורסם מכתב נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי[5]
בט"ז באלול אלול תשע"ז התכנסו שלושת המועצות שוב, סביב שאלת חילולי השבת המתרבים בתמיכת הממשלה[6].
בראשות הרב אדלשטיין
מאז פטירת רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן נחשבו הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין כגדולי הדור אך בראשות המועצת עמד הרב גרשון אדלשטיין, כאשר חלק מהמועצות כונסו בבית דגל התורה וחלק בבית הרב קנייבסקי. אחרי פטירת הרב שטיינמן החל הרב דב לנדו להשתתף בחלק מהישיבות[דרוש מקור].
בי"ב באדר א' התכנסה המועצת לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, לראשונה בבית הרב חיים קנייבסקי.
בי"ח כסלו תשפ"א התקיימה ישיבה של המועצת בה צורפו שמונה חברים חדשים למועצת[7]:
- הרב יצחק הקר והרב צבי דרבקין, ראשי ישיבת גרודנא באר יעקב.
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות.
- הרב אריה לוי ראש ישיבת שכר שכיר בנתיבות.
- הרב ברוך ויסבקר ראש ישיבת בית מתתיהו.
- הרב אביעזר פילץ ראש ישיבת תושיה - תפרח.
- הרב שרגא נח שטיינמן ראש ישיבות אורחות תורה, בנו של רבי אהרן לייב וחתנו של רבי חיים קנייבסקי.
- הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר.
בחודש שבט תשפ"א לאחר שנמצא החיסון לנגיף הקורונה, יצאו חברי מועצת גדולי התורה במכתב שקורא לכולם להתחסן[8] המכתב פורסם ביתד נאמן.
.jpg)
מבנה המועצת
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
נשיא המועצת
בראש המועצת עמדו בעבר הרב שך, הרב שטיינמן, ולאחר מכן נשיא המועצת היה רבי גרשון אדלשטיין, על אף שבמשך תקופה הישיבות התקיימו בביתו של הרב חיים קניבסקי[9], ומאז פטירת הרב אדלשטיין, עדיין לא התמנה נשיא למועצת.
מזכירים
בעת הקמת המועצת כיהן כמזכיר הרב אפרים צמל (משגיח בישיבת אור שמח). מסוף שנות ה-תש"ן מכהן בתפקיד אברהם רובינשטיין ראש עיריית בני ברק.
פעילות המועצת
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
במצע יהדות התורה נכתב כי "המוסר העליון של הרשימה המאוחדת[10] הוא: "מועצת גדולי התורה", לה היא כפופה בכל ענייניה."[11] המועצת דנה בעניינים שעל סדר יומה של היהדות החרדית ומכריעה לחברי הכנסת של המפלגה כיצד לנהוג בדילמות פוליטיות מהותיות כגון בנושאי דת ומדינה ועוד. בסוף כל מועצת מתפרסמות "החלטות המועצת".
כמו כן המועצת מתכנסת בקביעות לפני כל בחירות ארציות ובחירות מוניציפליות ומכריזה על החובה לתמוך בדגל התורה ובמועמדים השונים שדגל התורה תומכת בהם.
חברי המועצה מכונים ביתד נאמן בתואר "הגאון הגדול".
הערות שוליים
- ^ ישראל כהן, היסטוריה ב'דגל': הגר"ח קנייבסקי ישתתף ב'מועצת', באתר כיכר השבת, 02.10.13; ירוחם שמואלביץ, הסתיימה ישיבת מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', באתר לדעת, כ"ח תשרי תשע"ד
- ^ התמנה בגיל צעיר במיוחד, 56.
- ^ ראש הישיבה: אני נאלץ לפרוש מההנהגה.
- ^ מועצת גדולי התורה: "לא להתגייס לצבא בכל אופן שהוא" באתר לדעת
- ^ יעקב אבוביץ המנהיגים מאשימים: "ממשלת נתניהו גוזרת על עקירת התורה" באתר JDN
- ^ יעקב אבוביץ היום בירושלים: כינוס משותף למועצות גדולי וחכמי התורה באתר JDN
- ^ יעקב מלמד, דלאחר שנים ובאופן חריג: מינויים חדשים במועצת גדולי התורה – אלו הם השמות, באתר JDN
- ^ חברי המועצת במכתב
- ^ באתר קול חי, באתר בימה
- ^ דגל התורה ואגודת ישראל יחד, כל אחת כפופה למועצת גדולי התורה שלה
- ^ יהדות התורה - מצע