אלת המסטיק
 אלת המסטיק
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| סוג: | אלה |
| מין: | אלת המסטיק |
| שם מדעי | |
 Pistacia lentiscus
| |
אלת המסטיק (שם מדעי: Pistacia lentiscus) היא שיח, ירוק עד מהסוג של עצי האלה, נפוץ במיוחד בחורשים באזורים ים תיכוניים נמוכים. כיום הוא גדל בעיקר בדרום-מערב האי היווני כיוס באזור הנקרא מסטיקוחוריה (כפרי המסטיק ביוונית) וממנו מייצאים את שרף אלת המסטיק הנקרא "מסטיקא" המשמש כיום לצורכי מזון ותעשייה ובעבר שימש בעיקר לצורכי רפואה. גידולים נוספים ישנם בטורקיה וסוריה מהם מכינים גלידות.
מאפיינים
הצמח גדל באזור אגן הים התיכון למרגלות הרים ממזרח ומערב, בעיקר עד גובה 300 מטר, הוא מלווה את החרוב ומאכלס מספר רב של קרקעות וסלעים. גובהו של השיח כ-0.5 עד 2 מטר.
העלים והצמח מכילים שרף ריחני הנוטף לאחר פציעה. הפירות נאכלים על ידי ציפורים, המפיצות את הזרעים למרחק. לבני-אדם הם גורמים לשלשול.
שימושים
בימי קדם היו מכינים מהשרף חומר לעיסה (מכאן מקור השם "מסטיק" שהוא ביוונית "מסטיכה", Μαστιχα וגם בפיניקית משמעו "לעיסה" או "ללעוס", באנגלית "Mastic" או "Mastix").
ברפואה
כיום משמש החומר מקור לסם מרפא לתעשיית התרופות העוזר לנשים הרות, חיזוק הרחם והסדרת המחזור החודשי; מסייע לעצירת דימום מחזור הווסת, עצירת פצעים בגוף, מונע זיהומים בבטן; עוזר נגד הצטננות בחורף, וחומר חיטוי נגד חיידקים, לחניטה של מתים, לייצור משחות שיניים וסתימת חורים זמנית בשיניים.
בבישול
שרף אלת המסטיק משמש גם בתור תבלין ובתור חומר קשירה או חומר מייצב להכנת ממתקים או קינוחים מזרחיים כגון רחת לוקום או גלידה מסטיק. מתאים להכנת פודינג או סחלב (משקה) וגם להסמכה של ריבה ועוגה, ומשמש גם בתור תחליף לקורנפלור וג'לטין. החומר יכול להחליף את החומר הנקרא אבקת C.M.C המשמש לייצוב גלידות. חיקוי סינתטי של החומר ללעיסה משמש כמרכיב מרכזי במסטיק.
בתעשייה
ישנם עוד שימושים רבים ונוספים לשרף אלת המסטיק לתעשייה בתור ציפוי לחומרים שקופים כגון זכוכית, ופלסטיק ולייצור של ציפוי ורנית ודבק, ולצורכי קוסמטיקה לייצור בושם, שמנים וקרמים לגוף. בבתי מרקחת ובתי טבע השרף של עץ אלת המסטיק ביחד עם שרף עץ הלבונה נקראים בשם "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני". גזע העץ משמש לתעשייה קלה של רהיטים.
בארץ ישראל
החוקר יוסף ברסלבי: "לדברי הגאוגרף פליניוס הזקן, שחי בסוף ימי הבית השני (מת 79 אחר ספיה"נ), נחשב המסטיק הארצישראלי כחומר הלעיסה הטוב ביותר בזמנו, ואף יהודי ארץ-ישראל בתקופת המשנה היו משתמשים בו לרפואה, או להרחקת ריח רע מן הפה, ככתוב בתוספתא שבת י"ב ח' : "אין לועסין מסטיכי בשבת. אימתי? - בזמן שמתכון לרפואה, אם מפני ריח הפה מותר". בשל ריחו הטוב ובשל עזרתו לנקיון השנים ילעסוהו אנשי המזרח עד היום הזה, ואף בתעשיית אבקה או משחה לשנים ישתמשו בו, כי הוא מחזק את החניכיים. ריחו הנעים של שרף האלה גובר ומתפשט, כשהוא נתון על גבי גחלים לוחשות, על כן נוהגים להוסיפו על אבקות קטורת, ואולי משום כך הירבו להקטיר תחת האלה ריח ניחוח בתקופת התנ"ך".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אלת המסטיק - מאמר מדעי באתר Botanical.com
- מסטיקא באתר encyclopedia of spice
