טופולוגיה חלשה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־11:40, 3 במרץ 2017 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טופולוגיה חלשה היא טופולוגיה שבה ה"מרחק" או ה"סביבות" מוגדרות באמצעות קבוצה של פונקציות רציפות על המרחב. נהוג להשתמש במונח זה כאשר מגדירים טופולוגיה שכזו על מרחב מטרי (ובפרט, מרחב בנך) שעליו קיימת כבר הטופולוגיה המטרית/הנורמית - שהיא טופולוגיה חזקה יותר.

הגדרה פורמלית

יהי X מרחב נורמי ותהי  FC(X) משפחה של פונקציות רציפות על X.

הטופולוגיה החלשה  w(F) המתאימה ל-F היא הטופולוגיה החלשה ביותר (כלומר: עם אוסף הקבוצות הפתוחות הקטן ביותר האפשרי) שביחס אליה כל הפונקציות של F הן רציפות. את הטופולוגיה החלשה אפשר לתאר באמצעות הבסיס הבא:

 U(x0,A,ε)={xX  |  fA : |f(x0)f(x)|<ε}

כאשר עוברים על כל הנקודות  x0X, על כל משפחת פונקציות סופית  AF ועל כל ε>0. כלומר,

 𝔹={U(x0,A,ε)|AF,ε>0,x0X} הוא בסיס לטופולוגיה החלשה המתאימה ל-F.

תכונות

ראו גם