מחוזות יוון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:12, 14 באוגוסט 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ההר הקדוש" ב־"ההר ה"קדוש"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחוזות יוון, או פריפריות יווןיוונית: περιφέρειες), הוא השם שניתן למחוזות מנהליים המהווים את הרמה הראשונה של החלוקה המינהלית של יוון. קיימים 13 מחוזות שונים, כאשר 9 מהם מתפרסים בצפון ומרכז יוון, בחצי האי הבלקני ובחצי האי פלופונסוס, 2 על איי הים האגאי, אחד על כרתים ואחד על האיים היוניים.

Click to Shrink Back
אטיקהאטיקהמרכז יווןמרכז מקדוניהמחוז כרתיםמזרח מקדוניה ותראקיהמחוז כרתיםאפירוסהאיים היונייםמזרח מקדוניה ותראקיהצפון הים האגאיצפון הים האגאיפלופונסוסדרום הים האגאידרום הים האגאיתסליהמערב יווןמערב מקדוניההר אתוס (אוטונומי)
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מחוזות יוון. למידע על מחוז, לחצו עליו


המחוזות הם:

שם Seat שטח (קמ"ד) אוכלוסיה (2011) מיקום
1 אטיקה אתונה 3,808 3,827,600
2 מרכז יוון למיה 15,549 547,400
3 מרכז מקדוניה סלוניקי 18,811 1,880,000
4 כרתים הרקליון 8,336 623,100
5 מזרח מקדוניה ותראקיה קומוטיני 14,157 608,200
6 אפירוס יואנינה 9,203 336,900
7 האיים היוניים קורפו 2,307 207,900
8 צפון הים האגאי מיטילנה 3,836 199,200
9 פלופונסוס טריפולי 15,490 577,900
10 דרום הים האגאי ארמופוליס 5,286 309,000
11 תסליה לאריסה 14,037 732,800
12 מערב יוון פטרס 11,350 680,000
13 מערב מקדוניה קוזני 9,451 283,700

בנוסף למחוזות, קיים מחוז אוטונומי, הר אתוס, או "ההר ה"קדוש"", שמהווה מדינת נזירים תחת ריבונות יוונית. מחוז אוטונומי זה נמצא בחצי האי המזרחי ביותר מבין שלושת חצי האיים של כלקידיקי.

יחידות אזוריות

החל מתאריך ה-1 בינואר 2011, 13 המחוזות מחולקים ל-74 יחידות אזוריות (περιφερειακές ενότητες):

מזרח מקדוניה ותראקיה:

1. אברוס
2. רודופי
3. קסנתי
4. דרמה
5. קוולה
6. תסוס

מרכז מקדוניה:

7. סרה
8. קיליקיס
9. סלוניקי
10. כלקידיקי
11. פלה
12. אימאתיה
13. פיאריה

מערב מקדוניה:

14. פלורינה
15. קוזני
16. קסטוריה
17. גרוונה

אפירוס:

18. יואנינה
19. תספוריטקון
20. פרוזה
21. ארטה

תסליה:

22. טריקלה
23. קרדיצה
24. לאריסה
25. מגנסיה
26. האיים הספורדיים

מרכז יוון:

27. אביה
28. בויאוטיה
29. פתיאוטיס
30. אבריטניה
31. פוקיס

מערב יוון:

32. אטוליה-אקארנאניה
33. אכאיה
34. אליס

פלופונסוס:

35. קורינתוס
36. ארקאדיה
37. ארגוליס
38. לאקוניה
39. מסיניאה

האיים היוניים:

40. קורפו
41. לפקדה
42. קפלוניה
43. איתקה
44. זקינתוס

כרתים:

45. חניה
46. רתימנון
47.אירקליון
48. לסיטי

צפון הים האגאי:

49. למנוס
50. לסבוס
51. כיוס
52. איקריה
53. סאמוס

דרום הים האגאי:

54. אנדרוס
55. סירוס
56. קיאה-קיתנוס
57. טינוס
58. מלוס
59. מיקונוס
60. נקסוס
61. פארוס
62. תירה
63. קלימנוס
64. קרפאתוס
65. קוס
66. רודוס

אטיקה:

67. האיים
68. מערב אטיקה
69. מזרח אטיקה
70. פיראוס
71. צפון אתונה
72. מערב אתונה
73. מרכז אתונה
74. דרום אתונה

הר אתוס:

75. הר אתוס

מחוזות משנה

עד לשנת 2011 החלוקה המנהלית המשנית של יוון הייתה ל-51 מחוזות משנה מנהליים (νομός, "נומוס" ביחיד; νομοί, "נומי" ברבים). במסגרת רפורמת קליקרטיס, בוטלה החלוקה הישנה למחוזות משנה שהוחלפו ביחידות אזוריות. רוב היחידות האזוריות החדשות זהות בתחום שיפוטם למחוזות המשנה הישנים. השינוי העיקרי היה במסגרת המחוזות של אטיקה ושל דרום הים האגאי, שבהם הרפורמה יצרה 18 יחידות מנהלתיות חדשות. מחוזות המשנה הישנים היו:

מזרח מקדוניה ותראקיה:

1. אברוס
2. רודופי
3. קסנתי
4. דרמה
5. קוולה

מרכז מקדוניה:

6. סרה
7. קיליקיס
8. סלוניקי
9. כלקידיקי
10. פלה
11. אימאתיה
12. פיאריה

מערב מקדוניה:

13. פלורינה
14. קוזני
15. קסטוריה
16. גרוונה

אפירוס:

17. יואנינה
18. תספוריטקון
19. פרוזה
20. ארטה

תסליה:

21. טריקלה
22. קרדיצה
23. לאריסה
24. מגנסיה

מרכז יוון:

25. אביה
26. בויאוטיה
27. פתיאוטיס
28. אבריטניה
29. פוקיס

מערב יוון:

30. אטוליה-אקארנאניה
31. אכאיה
32. אליס

פלופונסוס:

33. קורינתוס
34. ארקאדיה
35. ארגוליס
36. לאקוניה
37. מסיניאה

האיים היוניים:

38. קורפו
39. לפקדה
40. קפלוניה
41. זקינתוס

כרתים:

42. חניה
43. רתימנון
44.אירקליון
45. לסיטי

צפון הים האגאי:

46. לסבוס
47. כיוס
48. סאמוס

דרום הים האגאי:

49. האיים הקיקילאדיים
50. האיים הדודקאנסיים

אטיקה:

51. אטיקה[1]

הר אתוס:

52. הר אתוס

הערות שוליים

  1. אטיקה היווה "נומוס על", שמתחתיו הייתה חלוקה נוספת לארבע יחידות משנה: פיראוס, אתונה, מערב אתיקה ומזרח אתיקה.