פרובינציות פולין
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ההסבר על בעלי התפקידים מבולגן וחוזר על עצמו.
| |
מבחינה אדמיניסטרטיבית פולין מחולקת ל-16 פרובינציות (בפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה). חלוקה זו נכנסה לתוקף החל מה-1 בינואר 1999 עם כניסתה לתוקף של הרפורמה במנהל האזרחי. חלוקה זו החליפה את החלוקה הקודמת, שנוצרה ב-1 ביולי 1975, בה חולקה פולין ל-49 פרובינציות. שטחן של הפרובינציות נע בין כ-9,500 קמ"ר (אופולה) ל-35,000 קמ"ר (מזוביה), ואוכלוסייתן נעה בין כמיליון (אופולה גם כן) ללמעלה מחמישה מיליון (מזוביה גם כן). שם הפרובינציה נקבע בדרך כלל על פי שם היסטורי של האזור, כאשר לכל פרובינציה יש עיר בירה, בדרך כלל העיר הגדולה, שבה ממוקמים מוסדות הממשל המקומיים.[1]
לצד תפקידי פיקוח ובקרה, לפרובינציות ישנן גם סמכויות מינהל מסוימות בנושאי פנים. בראש כל פרובינציה עומד מושל (wojewoda, וויווד) הממונה על ידי ראש ממשלת פולין.
בנוסף קיים תפקיד המרשל (Marszałek Województwa) שהוא ראש הממשלה ברמת הפרובינציה. המרשל נבחר על ידי הפרלמנט המקומי ברוב מוחלט של קולות. בהמשך המועצה האזורית בוחרת סגן מרשל וחברי מועצה אחרים רק לבקשת המרשל ברוב פשוט של קולות בהצבעה חשאית. המרשל מנהל את ענייני האקטואליה ומייצג אותם בחוץ. ניתן לבחור את המרשל, סגן מרשל ובעלי תפקידים אחרים גם אם הם לא חברי הפרלמנט המקומי. הרשות המבצעת של הממשל העצמי היא המקבילה של ממשלה ארצית ברמת הפרובינציה. המועצה מורכבת מחמישה חברים, כולל את מרשל (כיו"ר), סגן מרשל או 2 סגנים (סגן יו"ר) וחברים אחרים. גזבר הרשות משתתף בעבודת המועצה בתפקיד מייעץ. המועצה היא גוף קולקטיבי, החלטות מתקבלות ברוב קולות רגיל בנוכחות לפחות מחצית מהרכב הוועד המנהל בהצבעה גלויה, אלא אם כן החוק קובע הצבעה חשאית. במקרה של מספר שווה של קולות, מרשל הרשות מכריע את ההצבעה.
הרשות המחוקקת (sejmik województwa), הנבחרת בידי התושבים ובראשה עומד יושב הראש. גודל הרשות משתנה לפי כמות האוכלוסייה, ונע בין 30 ל-51 חברים.
הפרובינציה מתחלקת למחוזות (powiat - powiaty) והללו למועצות אזוריות (gmina - gminy).
הפרובינציות
| סמל | פרובינציה | ראש הממשלה (מרלש) | מושל (וויווד) | סימון | שטח בקמ"ר | אוכלוסייה (2022)[2] | צפיפות לקמ"ר | אחוז עירוניים | תמ"ג לנפש באירו לשנת 2021[דרוש מקור] | עיר בירה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
mazowieckie |
אדם סטרוזיק
(מפלגת העם הפולנית PSL) |
קונסטנטי רדזיוויל (מפלגת חוק וצדק) | 56,500 | ||||||
 |
śląskie |
יקוב חלסטובסקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
ירוסלב וייצ'ורק
(מפלגת חוק וצדק) |
46,000 | ||||||
 |
wielkopolskie |
מראק ווז'ניאק
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
לוקש
מיקולאיצ'יק (מפלגת חוק וצדק) |
49,500 | ||||||
 |
małopolskie |
וויטולד קוזלובסקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
פיוטר צ'וויק
(מפלגת חוק וצדק) |
45,000 | ||||||
 |
dolnośląskie |
צזארי פז'בלסקי
(פעילי ממשל מקומי שאינם מפלגתיים BS) |
ירוסלב אוברמסקי
(מפלגת חוק וצדק) |
52,000 | ||||||
 |
łódzkie |
גז'גוז' שרייבר
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
טוביאש בוכנסקי
(מפלגת חוק וצדק) |
38,900 | ||||||
 |
pomorskie |
מייצ'סלב שטרוק
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
דריוש דרליך
(מפלגת חוק וצדק)
|
47,200 | ||||||
 |
lubelskie |
ירוסלב סטביארסקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
לך שפרבסקה
(מפלגת חוק וצדק) |
29,800 | ||||||
 |
podkarpackie |
ולדיסלב אורטיל
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
אווה לניארט
(מפלגת חוק וצדק) |
31,500 | ||||||
 |
kujawsko-pomorskie |
פיוטר צאובצקי
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
מיקולאי בוגדנוביץ'
(מפלגת חוק וצדק) |
41,500 | ||||||
 |
zachodniopomorskie |
אולגרד גבלביץ'
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
טומאש הינץ
(מפלגת חוק וצדק) |
41,200 | ||||||
 |
warmińsko-mazurskie |
גוסטב בז'ז'ין
(מפלגת העם הפולנית PSL) |
ארתור חוייצקי
(מפלגת חוק וצדק) |
27,200 | ||||||
 |
świętokrzyskie |
אנדז'יי בנטקובסקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
זביגנייב קוניוש
(מפלגת חוק וצדק) |
30,000 | ||||||
 |
podlaskie |
ארתור קושיצקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
בוהדן פשקובסקי
(מפלגת חוק וצדק) |
31,200 | ||||||
 |
lubuskie |
אלז'יאבתה (אליזבת)
פולק (מפלגת המצע האזרחי PO) |
ולדיסלב דאיצ'אק
(מפלגת חוק וצדק) |
37,000 | ||||||
 |
opolskie |
אנדז'יי בולה
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
אדריאן צ'ובאק
(מפלגת חוק וצדק) |
40,200 | ||||||
 |
Polska |
מתאוש מורבייצקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
46,500 |
היסטוריה
בימי הביניים ובראשית העת החדשה
החל מהמאה ה-14, חולקה המדינה הפולנית למספר ווייוודות. במהלך קיומו של האיחוד הפולני-ליטאי הייתה פולין מחולקת ל-22 ווייוודות, כאשר 11 מהם היו כפופות ליחידת העל "פולין קטן" (Małopolska) ו-11 נוספות ל"פולין גדול" (Wielkopolska). עם התפרקותה הסופית של פולין בשנת 1795, נטמעה פולין במדינות הסובבות אותה: האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. החל משנת 1815, הוגדרה הנחלה הרוסית בפולין כפולין הקונגרסאית, ולהכלה נהנו הפולנים באזור זה מאוטונומיה מסוימת תחת האימפריה הרוסית. במסגרת זאת שנה לאחר מכן ב-1816 תיקנו הרוסים בפולין שלטון מקומי, וזו חולקה לשמונה ווייוודות. חלוקה זו הייתה בתוקף עד ל-1837, אז שונתה החלוקה ומעתה נקראו הווייוודות "גוברנייה" (Guberniya). ב-1844 מספר הגוברניות קטן לחמישה בלבד. לאחר כישלון מרד ינואר בשנת 1863, רפורמה נוספת נעשתה ומספר הגוברניות הוכפל לעשרה.
בעת החדשה המאוחרת
עם כינון הרפובליקה הפולנית השנייה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, חולקה המדינה ל-16 ווייוודות (לא כולל ורשה שקיבלה מעמד מיוחד כעיר נפרדת, ושלזיה שקיבלה מעמד אוטונומי. השיטה כונתה 15+1+1 בגלל שני המחוזות הנפרדים). חלוקה זו נשארה בתוקף עד 1939, אז נכבשה פולין על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות. עם תום מלחמת העולם השנייה (1945) זכתה פולין העצמאות מחודשת, והוקמה בה הרפובליקה העממית הפולנית, אשר זו הייתה נתונה למרות סובייטית. עם כינון המדינה מחדש חולקה פולין ל-14 ווייוודות ושתי ערים שזכו למעמד מיוחד והוגדרו כערים חופשיות - ורשה ולודז'. בשנת 1957 זכו גם שלוש ערים נוספות - ורוצלב, קרקוב ופוזנן - במעמד של עיר חופשית, ואלו הופרדו מהווייוודות להן השתייכו קודם לכן. כמו כן נוספו עוד שתי ווייוודות חדשות
ב-1975 רפורמה במנהל האזרחי של הרפובליקה חילקה את המדינה מחדש ל-49 ווייוודות קטנות, כשסמכויותיהם של ראשי הפרובינציות מוגבלות יותר, וללא חלוקה לשלוש דרגות (במקום חלוקה למחוזות ולרשויות מקומיות, חולקו הווייוודות רק לקומונות). חלוקה זו בוטלה לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית, ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1999, כאשר מאז חלוקתה המנהלית של פולין לא השתנתה.
הפרובינציות של פולין בין 1975–1999, בשלהי הרפובליקה העממית הפולנית ובראשית הרפובליקה הפולנית השלישית
הפרובינציות של פולין בין 1957–1975, בראשית הרפובליקה העממית הפולנית
הפרובינציות של פולין בין 1921–1939, ברפובליקה הפולנית השנייה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
| חלוקה מינהלית של מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
|
