פרובינציות פולין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבחינה אדמיניסטרטיבית פולין מחולקת ל-16 פרובינציותפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה). חלוקה זו נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1999 עם כניסתה לתוקף של הרפורמה במנהל האזרחי. חלוקה זו החליפה את החלוקה הקודמת, שנוצרה ב-1 ביולי 1975, בה חולקה פולין ל-49 פרובינציות. שטחן של הפרובינציות נע בין כ-9,500 קמ"ר (אופולה) ל-35,000 קמ"ר (מזוביה), ואוכלוסייתן נעה בין כמיליון (אופולה) ללמעלה מחמישה מיליון (מזוביה). שם הפרובינציה נקבע בדרך כלל על פי שם היסטורי של האזור, כאשר לכל פרובינציה יש עיר בירה, בדרך כלל העיר הגדולה, בה ממוקמים מוסדות הממשל המקומיים.[1]

שלטון מקומי

לצד תפקידי פיקוח ובקרה, לפרובינציות ישנן גם סמכויות מינהל מסוימות בנושאי פנים. בראש כל פרובינציה עומד מושל (Wojewoda, וויווד) הממונה על ידי ראש ממשלת פולין.

בנוסף קיים תפקיד המרשל (Marszałek Województwa), שהוא ראש הממשלה הפרובינציאלי. המרשל נבחר על ידי הסיימיק (הפרלמנט המקומי) ברוב מוחלט של קולות. בהמשך בוחר הסיימיק סגן מרשל וחברי מועצה אחרים המוצעים על ידי המרשל בהצבעה חשאית. המרשל מנהל את ענייני הפרובינציה ומייצג אותה מחוצה לה. המרשל, סגנו ובעלי תפקידים אחרים יכולים להיבחר גם אם הם לא חברי הסיימיק.

הרשות המבצעת של הפרובינציה היא המקבילה של הממשלה הארצית. המועצה הפרובינציאלית מורכבת מחמישה חברים, ביניהם המרשל (כיושב ראש), סגניו (אחד או שניים) וחברים אחרים. גזבר הרשות משתתף בעבודת המועצה בתפקיד מייעץ. המועצה היא גוף קולקטיבי, והחלטות מתקבלות בו ברוב קולות רגיל בנוכחות לפחות מחצית מהרכב. במקרה של שוויון בקולות מכריע המרשל את ההצבעה.

הסיימיק, הרשות המחוקקת (Sejmik Województwa), נבחר בידי התושבים ובראשה עומד יושב הראש. גודל הסיימיק משתנה לפי גודל האוכלוסייה, ונע בין 30 ל-51 חברים.

הפרובינציה מתחלקת למחוזות (Powiat, Powiaty) ואלו מחולקים לגמינות (Gmina, Gminy).

הפרובינציות

סמל פרובינציה ראש הממשלה (מרשל) מושל (וויווד) סימון שטח בקמ"ר אוכלוסייה (2022)[2] צפיפות לקמ"ר אחוז עירוניים תמ"ג לנפש באירו, 2021[דרוש מקור] עיר בירה
POL województwo opolskie COA.svg אופולה
opolskie
אנדז'יי בולה

(המצע האזרחי)

אדריאן צ'ובאק

(חוק וצדק)

OP 9,412 966,000 104 52.1% 40,200 אופולה
POL województwo warmińsko-mazurskie COA.svg ורמיה-מזוריה
warmińsko-mazurskie
גוסטב בז'ז'ין

(מפלגת העם הפולנית)

ארתור חוייצקי

(חוק וצדק)

WM 24,173 1,423,000 59 59.2% 27,200 אולשטין
POL województwo lubuskie COA.svg לובוש
lubuskie
אליזבת פולק

(המצע האזרחי)

ולדיסלב דאיצ'אק

(חוק וצדק)

LB 13,988 995,000 72 63.1% 37,000 גוז'וב ויילקופולסקי,[3] ז'לונה גורה[4]
POL województwo lubelskie COA.svg לובלין
lubelskie
ירוסלב סטביארסקי

(חוק וצדק)

לך שפרבסקה

(חוק וצדק)

LU 25,122 2,104,000 83 46.3% 29,800 לובלין
POL województwo łódzkie COA.svg לודז'
łódzkie
גז'גוז' שרייבר

(חוק וצדק)

טוביאש בוכנסקי

(חוק וצדק)

LD 18,219 2,443,000 134 63.3% 38,900 לודז'
POL województwo mazowieckie COA.svg מזוביה
mazowieckie
אדם סטרוזיק

(מפלגת העם הפולנית)

קונסטנטי רדזיוויל (חוק וצדק) MA 35,558 5,432,000 153 64.2% 56,500 ורשה
POL województwo podlaskie COA.svg פודלסיה
podlaskie
ארתור קושיצקי

(חוק וצדק)

בוהדן פשקובסקי

(חוק וצדק)

PD 20,187 1,182,000 58 60.4% 31,200 ביאליסטוק
POL województwo podkarpackie COA.svg פודקרפצקיה
podkarpackie
ולדיסלב אורטיל

(חוק וצדק)

אווה לניארט

(מפלגת חוק וצדק)

PK 17,846 2,098,000 119 41.4% 31,500 ז'שוב
POL województwo wielkopolskie COA.svg פולין גדול
wielkopolskie
מראק ווז'ניאק

(המצע האזרחי)

לוקש מיקולאיצ'יק

(חוק וצדק)

WP 29,826 3,486,000 117 55.2% 49,500 פוזנן
POL województwo małopolskie COA.svg פולין קטן
małopolskie
וויטולד קוזלובסקי

(חוק וצדק)

פיוטר צ'וויק

(חוק וצדק)

MP 15,183 3,399,000 225 48.7% 45,000 קרקוב
POL województwo pomorskie COA.svg פומרניה
pomorskie
מייצ'סלב שטרוק

(המצע האזרחי)

דריוש דרליך

(חוק וצדק)

PM 18,310 2,355,000 128 65.0% 47,200 גדנסק
POL województwo zachodniopomorskie COA.svg פומרניה המערבית
zachodniopomorskie
אולגרד גבלביץ'

(המצע האזרחי)

טומאש הינץ

(חוק וצדק)

ZP 22,892 1,694,000 74 68.7% 41,200 שצ'צ'ין
POL województwo kujawsko-pomorskie COA.svg קויאוויה-פומרניה
kujawsko-pomorskie
פיוטר צאובצקי

(המצע האזרחי)

מיקולאי בוגדנוביץ'

(חוק וצדק)

KP 17,969 2,056,000 115 59.3% 41,500 בידגושץ',[3] טורון[4]
POL województwo świętokrzyskie COA.svg שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה
świętokrzyskie
אנדז'יי בנטקובסקי

(חוק וצדק)

זביגנייב קוניוש

(חוק וצדק)

SK 11,711 1,216,000 105 44.7% 30,000 קיילצה
POL województwo śląskie COA.svg שלזיה
śląskie
יקוב חלסטובסקי

(חוק וצדק)

ירוסלב וייצ'ורק

(חוק וצדק)

SL 12,333 4,501,000 364 77.3% 46,000 קטוביץ
POL województwo dolnośląskie COA.svg שלזיה תחתית
dolnośląskie
צזארי פז'בלסקי

(עצמאי)

ירוסלב אוברמסקי

(חוק וצדק)

DS 19,947 2,903,000 145 69.3% 52,000 ורוצלב
Herb Polski.svg פולין
Polska
דונלד טוסק

(המצע האזרחי)

אנדז'יי דודה

(חוק וצדק, נשיא)

PL 312,679 38,179,800 123 60.4% 46,500 ורשה

היסטוריה

בימי הביניים ובראשית העת החדשה

החל מהמאה ה-14, חולקה המדינה הפולנית למספר ווייוודות. במהלך קיומו של האיחוד הפולני-ליטאי הייתה פולין מחולקת ל-22 ווייוודות, כאשר 11 מהן היו כפופות ליחידת העל "פולין קטן" (Małopolska) ו-11 נוספות ל"פולין גדול" (Wielkopolska). עם התפרקותה הסופית של פולין בשנת 1795 נטמעה פולין במדינות הסובבות אותה: האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. החל משנת 1815 הוגדרה הנחלה הרוסית בפולין כפולין הקונגרסאית, והפולנים באזור זה נהנו מאוטונומיה מסוימת תחת האימפריה הרוסית. שנה לאחר מכן תיקנו הרוסים בפולין שלטון מקומי, וזו חולקה לשמונה ווייוודות. חלוקה זו הייתה בתוקף עד ל-1837, אז שונתה החלוקה והווייוודות נקראו "גוברנייה" (Guberniya). ב-1844 קטן מספר הגוברניות לחמש בלבד. לאחר כישלון מרד ינואר בשנת 1863 נעשתה רפורמה נוספת ומספר הגוברניות הוכפל לעשרה.

בעת החדשה המאוחרת

עם כינון הרפובליקה הפולנית השנייה לאחר מלחמת העולם הראשונה חולקה המדינה ל-16 ווייוודות (לא כולל ורשה, שקיבלה מעמד מיוחד כעיר נפרדת, ושלזיה שקיבלה מעמד אוטונומי. השיטה כונתה 15+1+1 בגלל שני המחוזות הנפרדים). חלוקה זו נשארה בתוקף עד 1939, אז נכבשה פולין על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות. עם תום מלחמת העולם השנייה ב-1945 זכתה פולין בעצמאות מחודשת, והוקמה בה הרפובליקה העממית הפולנית, אשר הייתה נתונה למרות סובייטית. עם כינון המדינה מחדש חולקה פולין ל-14 ווייוודות ושתי ערים שזכו למעמד מיוחד והוגדרו כערים חופשיות - ורשה ולודז'. בשנת 1957 זכו גם שלוש ערים נוספות - ורוצלב, קרקוב ופוזנן - במעמד של עיר חופשית, ואלו הופרדו מהווייוודות להן השתייכו קודם לכן. כמו כן נוספו עוד שתי ווייוודות חדשות.

ב-1975 רפורמה במנהל האזרחי של הרפובליקה חילקה את המדינה מחדש ל-49 ווייוודות קטנות, כשסמכויותיהם של ראשי הפרובינציות קטנו והחלוקה צומצמה (במקום חלוקה למחוזות ולרשויות מקומיות, חולקו הווייוודות רק לקומונות). חלוקה זו בוטלה לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1999, כאשר מאז חלוקתה המנהלית של פולין לא השתנתה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרובינציות פולין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ למעט קויאוויה-פומרניה ולובוש להן שתי ערי בירה, כשבאחת יושב המושל ובשנייה המועצה.
  2. ^ [1]
  3. ^ 3.0 3.1 מקום מושבו של ראש הפרובינציה
  4. ^ 4.0 4.1 מקום מושבה של מועצת המחוז
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0