יחסי אזרבייג'ן–ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:27, 30 באוגוסט 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ביטחוניים" ב־"בטחוניים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אזרבייג'ןישראל
אזרבייג'ןאזרבייג'ן ישראלישראל
אזרבייג'ן ישראל
שטחקילומטר רבוע)
86,600 22,072
אוכלוסייה
10,408,133 10,137,533
תמ"ג (במיליוני דולרים)
74,316 540,380
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,140 53,305
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

לאזרבייג'ן וישראל שיתוף פעולה מאז 1992. אזרבייג'ן היא אחת מהמדינות הבודדות בעולם בעלות רוב מוסלמי שמקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל.

לישראל שגרירות בבאקו בירת אזרבייג'ן מאז 1993. אזרבייג'ן, למרות מספר הבטחות שנתנה במהלך השנים, בחרה שלא לפתוח שגרירות בישראל.

היסטוריה

סדרת בולים שהוציאה אזרבייג'ן לרגל 3000 שנה לירושלים

ב-8 באוקטובר 1991 הכריזה אזרבייג'ן על עצמאותה מברית המועצות. זמן קצר לאחר מכן, ב-25 בדצמבר 1991, הכירה ישראל רשמית בעצמאות אזרבייג'ן. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו רשמית באפריל 1992.[1]

כתוצאה ממלחמת נגורנו-קרבאך, שהסתיימה בהפסקת אש בתיווך רוסי במאי 1994, כ-13.4% משטח אזרבייג'ן נשאר תחת שליטה בלתי-מוכרת, אך דה-פקטו תחת שלטון עצמאי. ממטרות יחסי החוץ של אזרבייג'ן, ובהם היחסים מול ישראל, להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה במלחמה זו. אם המשא ומתן המדיני לא יצלח, אזרבייג'ן לא פוסלת חזרה לשימוש בכוח, ומתכננת להשתמש ביחסיה עם ישראל לשם כך.[1]

צה"ל טען שהוא היה אחד הספקים העיקריים של כלי טיס, תותחים, טנקים ונשק נגד חיל רגלים לאזרבייג'ן.[2] ההערכה היא כי בין שתי המדינות נחתמו עסקאות נשק בשווי 4 מיליארד דולר.[3]

בשנת 2009 ביקר נשיא מדינת ישראל שמעון פרס באזרבייג'ן והודיע כי החברה הישראלית אירונאוטיקס תקים מפעל בבאקו.[4]

בשנת 2010, הוציא נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב צו האוסר על הוצאת אשרות ביקור אוטומטיות בשדות התעופה הבינלאומיים של המדינה; מכאן ואילך, על זרים להגיש בקשה לוויזה בקונסוליית אזרבייג'ן הקרובה ביותר למקום מגוריהם. ישראל וטורקיה הן שתי המדינות היחידות שאזרחיהן לא הושפעו מן החוק החדש.[5]

בשנת 2015 יצאה משלחת של חברי כנסת ובראשם חבר הכנסת אביגדור ליברמן לפקח כמשקיפים על הבחירות באזרבייג'ן.[6]

יחסי המדינות הושפעו בשנת 2016 ממעצרו של אלכסנדר לפשין, תושב חיפה ובעל בלוג, אשר תמך בעצמאות חבל נגורנו קרבאך. האזרח הישראלי נעצר בבלארוס לאחר שביקר בחבל הארץ, ביקר את הממשל האזרבייז'ני בבלוג שלו וכתוצאה מכך הוצא נגדו צו מעצר בגין בגידה.[7] אזרבייז'ן העבירה בקשת הסגרה.[8] ב-11 בספטמבר 2017 חנן נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב את לפשין.

יחסים בטחוניים

בעקבות פגישה שאירעה באוקטובר 2001 עם שגריר ישראל איתן נאה, נשיא אזרבייג'ן דאז חיידר אלייב הצהיר כי לשתי המדינות עמדות זהות במאבק נגד הטרור הבינלאומי. מודיעין ישראלי מסייע לאיסוף מודיעין על מה שהם רואים כארגונים קיצוניים באזורם[דרוש מקור].

בשנת 2008 סוכל ניסיון להפציץ את שגרירות ישראל בבאקו, הממוקמת בבניין רב-קומות יחד עם השגרירות התאילנדית והשגרירות היפנית. שני חברי חזבאללה הועמדו לדין על המעשה במאי 2009.[9] הפיגוע תוכנן כתגובה להתנקשות בחייו של עימאד מורנייה, שבה האשימו מספר ארגונים את ישראל. לפי מספר דיווחי חדשות הייתה גם איראן מעורבת בניסיון הפיגוע.[10]

בשנת 2012 חתמו ישראל ואזרבייג'ן על עסקת נשק, בה נמכרו לאזרבייג'ן מזל"טים, מערכות נ"מ ומערכות נגד טילים בשווי 1.6 מיליארד דולרים.[11]

חלק מהאנליסטים מעריכים כי ישראל ואזרבייג'ן הן מן המדינות היחידות הרואות באיראן איום קיומי.[1] אזרבייג'ן חוששת מהשפעה איראנית אסלאמית, אך איראן חוששת גם היא מאזרבייג'ן, מפני שכ-13 מיליון איראנים הם אזרים מבחינה אתנית. מאידך גיסא, לאזרבייג'ן קשרים הדוקים עם טורקיה, ולאחר החרפת יחסי טורקיה-ישראל ב-2006 עלולות להיות לכך השלכות על יחסיה של אזרבייג'ן עם ישראל.[12]

בחודש פברואר 2012, איראן נזפה באזרבייג'ן בשל חשד שסייעה לפעילות אנטי-איראנית של המוסד.[13] באותו החודש, עצרה אזרבייג'ן חוליית טרור שהייתה קשורה לאיראן ולחזבאללה.[14] כמה שבועות לאחר מכן, עצרו האזרבייג'נים עשרים ושניים בני אדם שהיו קשורים, לפי החשד, לתוכנית איראנית נגד יעדים באזרבייג'ן, ביניהם השגרירות הישראלית והאמריקאית.[15] במרץ אותה שנה, גורמי מודיעין ודיפלומטים אמריקאים הביעו חששות מכך שישראל קיבלה רשות להשתמש במספר בסיסים צבאיים באזרבייג'ן לביצוע תקיפות אוויריות שישמשו לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית.[16]

אזרבייג'ן מבקשת ליצור יחסים קרובים יותר עם המערב, כולל ישראל. עם זאת, מספר גורמים מעכבים קרבה גדולה יותר. אחת מהן היא השפעתה הגדולה של רוסיה על אזרבייג'ן. סיבה נוספת היא הקושי לעמוד בלחץ מצד העולם המוסלמי. לחץ זה הוא הסיבה לכך שאזרבייג'ן טרם פתחה שגרירות בישראל ומדוע היא מצביעה נגד דעותיה של ישראל בפורומים בינלאומיים.[17]

ב-13 בדצמבר 2016 ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נסע לסדרת ביקורים באזור הקווקז והגיע לאזרבייג'ן. במהלך הביקורים הוא שוחח עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב על שיתוף הפעולה הביטחוני של ישראל עם אזרבייג'ן, על עסקאות ביטחוניות ועל מצבה של הקהילה היהודית באזרבייג'ן. במסגרת הביקור נחתמו הסכמי שיתוף פעולה מסחרי, בהם אמנה למניעת כפל מס.[18][19]

יחסי מסחר

בתחילת שנות ה-90 החלו חברות ישראליות לחדור אל שוקי אזרבייג'ן.[20] דוגמה אחת היא ספקית התקשורת בזק. באמצעות הצעת חוזה סחר בשנת 1994, בזק קנתה חלק גדול ממערכת הפעלת הטלפון באזרבייג'ן.[21] בזק מתקינה קווי טלפון ומפעילה רשתות אזוריות ברחבי המדינה. חברה אחרת, בקל, החלה את דרכה בתחילת 1994 כמיזם משותף בין משרד התקשורת של אזרבייג'ן ו-GTIB הישראלית,[22] כמפעילת הטלפון הסלולרי הראשון באזרבייג'ן. עשרות חברות ישראליות פועלות בתחום האנרגיה באזרבייג'ן. לדוגמה, מודקון מערכות בע"מ, ספקית של היי-טק לתעשיות הנפט והגז שמקורה בישראל, פתחה סניף באזרבייג'ן.

בין השנים 2000 ל-2005, ישראל עלתה מהמקום העשירי בשותפות הסחר של אזרבייג'ן למקום החמישי. על פי נתוני האו"ם, הייצוא השנתי מאזרבייג'ן לישראל עלה בין השנים 1997 ל-2004 מכ-2 מיליון דולרים ל-323 מיליון, מקור העלייה בעליית מחירו של הנפט.[20] מקורה של שישית מאספקת הנפט של ישראל באזרבייג'ן.[23]

נכון ל-2015, מאזן הסחר בין ישראל לאזרבייג'ן עומד על 129 מיליון דולר – 127 מיליון דולר בייצוא לאזרבייג'ן, ו-2.4 מיליון דולר בייבוא.[24]

סחר באנרגיה

בנאום ב-2007 דיבר שגריר ישראל באזרבייג'ן, ארתור לנק, על סחר רציף בין אזרבייג'ן לישראל בתחום האנרגיה. הוא ציין, כי עד להקמת צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן בשנת 2006, ישראל הייתה צרכן מרכזי וחשוב של ייצוא נפט מאזרבייג'ן, וכי קרבתה של ג'ייהאן לישראל מציעה הזדמנויות להשתתפות ישראלית רבה יותר בחלק זה של הכלכלה, ובכך ליצור תחומים נוספים בהם יכול להתקיים שיתוף פעולה. הוא הדגיש כי דרך הצינור בין אשקלון לאילת, ישראל יכולה להוות שותף אסטרטגי לשיווק נפט לאסיה. מאמצים ישראליים לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, אנרגיה סולארית במיוחד, הוזכרו אף הם. ישראל דורשת אפשרויות של ייבוא גז מאזור הים הכספי.[25]

יהדות אזרבייג'ן

באזרבייג'ן חיים, נכון ל-2008, כ-12,000 יהודי הרים, המתגוררים בעיקר בבאקו ובקובה.[23] יהודים חיים באזרבייג'ן קרוב ל-2,500 שנה; לטענתם, הם צאצאי יהודי בבל שהוגלו לאחר חורבן בית ראשון. מעל 4,300 יהודים אשכנזים מתגוררים באזרבייג'ן, רובם בבאקו. בית הספר הראשון של הסוכנות בברית המועצות נפתח ב-1982 בבאקו, אז בירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

  • סקירה של יחסי אזרבייג'ן - ישראל, מברק מ-2009 באתר ויקיליקס (באנגלית)
  • עמיר רפפורט, הברית עם אזרבייג'ן תעזור לישראל מול איראן?, באתר nrg‏, 11 בספטמבר 2014
  • אתר למנויים בלבד יאיר אורון, איך קשורה ישראל ללחימה בנגורנו קרבאך, באתר הארץ, 17 במרץ 2015
  • יוסי מלמן, ‏תור הזהב: יחסי ישראל אזרבייג'ן עולים מדרגה, באתר "פורבס ישראל", 16 בדצמבר 2016
  • בילי פרנקל, אזרבייג'ן, הזדמנות במזרח: אזרבייג'ן קוראת לישראלים, באתר ynet, ‏10/05/2015
  • History of Azeri-Israeli Relations, azerireport.com
  • Murinson, Alexander (באוקטובר 2014). "The Ties Between Israel and Azerbaijan" (PDF). Mideast Security and Policy Studies No. 110. Begin–Sadat Center for Strategic Studies. אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 גליה לינדנשטראוס, ישראל-אזרבייג'ן: יחסים מיוחדים אל מול מגבלות
  2. Good Relations between Azerbaijan and Israel: A Model for Other Muslim States in Eurasia?
  3. Barbara Opall-Rome, "Israel Bolsters Strategic Ties with Azerbaijan", September 10, 2014.
  4. אזרבייג'אן: אירונאוטיקס ושיכון ובינוי בדרך לחוזים גדולים, באתר גלובס
  5. НОВЫЙ УКАЗ О ПОЛУЧЕНИИ ВИЗ НЕ КОСНЕТСЯ ГРАЖДАН ТУРЦИИ И ИЗРАИЛЯ. Vesti.az.‏ 9 בנובמבר 2010.
  6. איתמר אייכנר, ליברמן יצא לפקח על הבחירות באזרבייג'ן, באתר ynet, 1 בנובמבר 2015
  7. איתמר אייכנר, בלוגר ישראלי נעצר בחו"ל: אזרבייג'ן דורשת להסגירו, באתר ynet, 18 בדצמבר 2016
  8. אתר למנויים בלבד ברק רביד, אזרבייג'אן לישראל: לא ניסוג מבקשת ההסגרה של הבלוגר הישראלי שעצור בבלרוס, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2016
  9. ynet, כך סוכל הפיגוע בשגרירות ישראל באזרבייג'ן, באתר ynet, 31 במאי 2009
  10. Sebastian Rotella, Azerbaijan seen as new front in Mideast conflict, May 30, 2009, Los Angeles Times
  11. שי לוי, ‏השת"פים המפתיעים של צה"ל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 בינואר 2014‏
  12. Tim Judah, Israel's front-line in the South Caucasus, February 6, 2012, The Jewish Chronicle
  13. דודי כהן, איראן נזפה באזרבייג'ן: משתפים פעולה עם המוסד, באתר ynet, 12 בפברואר 2012
  14. מערכת וואלה! חדשות‏, אזרבייג'ן: נעצרה חוליית טרור הקשורה לאירן וחיזבאללה, באתר וואלה‏, 21 בפברואר 2012
  15. מערכת וואלה! חדשות‏, אזרבייג'ן: "22 תכננו פיגוע נגד שגרירות ישראל", באתר וואלה‏, 14 במרץ 2012
  16. חדשות nana10, בדרך לתקיפה? "לישראל גישה לבסיסי חיל אוויר באזרבייג'ן", באתר של "רשת 13", 29 במרץ 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  17. Gallia Lindenstrauss, Israel-Azerbaijan: Despite the Constraints, a Special Relationship, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  18. שי ניר, "מערכת יחסים משגשגת" באתר דבר ראשון, 14 בדצמבר 2016
  19. אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין הרפובליקה של אזארביג'ן בדבר מניעת כפל מס ומניעת התחמקות ממיסים בזיקה למיסים על הכנסה
  20. ^ 20.0 20.1 Ilya Bourtman, Israel and Azerbaijan's Furtive Embrace, Middle East Quarterly 13 (3): 44–57
  21. Mark Perry, Israel's Secret Staging Ground, Foreign Policy
  22. אתר החברה
  23. ^ 23.0 23.1 Gabriel Lerner, Azeri Jews: Centuries of coexistence in Azerbaijan, באתר jewish journal, ‏January 10, 2008
  24. באתר הייצוא הישראלי
  25. http://dtxk.azeriland.com/en/node/815

תבנית:יחסי החוץ של אזרבייג'ן תבנית:יחסי החוץ של ישראל

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0