סכנין (יישוב עתיק)
סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין[1].
ייתכן כי יוסף בן מתתיהו מזכיר במלחמות היהודים את סכנין בצורה סיגוף, כאחת מ-19 הערים אשר ביצר לקראת המרד הגדול ברומי[2]. תושביה נחשבו מהקנאים.
בספרות חז"ל היישוב נזכר רבות, בצורות "סכני", "סיכניא", "סיכנין", "סוכני" ו"סכנין". מן העיר יצאו חכמים, תנאים ואמוראים. גדול התנאים שיצא מהיישוב הוא חנינא בן תרדיון[3], וגדול האמוראים הוא יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשים[4]. בספר הזוהר מסופר על הינוקא מכפר סכנין, שהיה כינויו של ילד קדוש ממנו למדו חכמים לקח[5][6][6].
בקעת סכנין נחשבה לאחת הבקעות הפוריות בארץ ישראל[7]. עושר יבולי היישוב והבקעה מתואר במדרש חז"ל על כך שתאני המקום נטפו דבש: ”אמר ר' שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר ר' יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש”[8].
בתחומי העיר סח'נין מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "נבי א-סאדיק". בימי הביניים היה הקבר אבן שואבת לעלייה לרגל. אף היום יש העולים לרגל לקבר.
לקריאה נוספת
- סיכנין, זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמודים 5470–5471.
- רבקה שפק ליסק, סכנין הייתה יישוב יהודי עד המאה ה-7 לספירה, באתר e-mago.
- אליעזר בן דמה באתר "דעת".
הערות שוליים
- ↑ מדריך ישראל, כרך גליל תחתון וארץ כנרות, 1978, הערך סיכנין
- ↑ מלחמות היהודים, ספר ב', פרק כ', תת-פרק ו'
- ↑ תוספתא, תענית, א, י.
- ↑ סחנין באתר בית יגאל אלון
- ↑ זוהר פרשת בלק, קפ"ו, א'
- ^ 6.0 6.1 חלק ג', קפ"ח, ב'
- ↑ תוספתא, נידה, ג, ה, תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ' עמוד א', ספרי דברים האזינו ל"ב.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ג'.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סכנין (יישוב עתיק)26108311