עמרם לוק
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 | |||||
| לידה |
19 באוגוסט 1932 י"ז באב ה'תרצ"ב טנג'יר, מרוקו  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 בנובמבר 2012 (בגיל 80) כ"ב בחשוון תשע"ב בית שמש, ישראל  | ||||
| |||||
עמרם לוק (19 באוגוסט 1932, י"ז באב ה'תרצ"ב – 7 בנובמבר 2012, כ"ב בחשוון תשע"ב) היה ראש מועצת בית שמש בשנים 1967–1979.
ביוגרפיה
עמרם לוק נולד בטנג'יר שבמרוקו. הוריו, רחל לבית אלמליח וניסים, קראו לו על שם עמרם בן דיוואן.
בתחילת שנות ה-50 היה פעיל בתנועת הנוער הציוני בטנג'יר. סיים את לימודיו התיכוניים בגמנסיה צרפתית. למד שנתיים פילוסופיה וספרות אולם הפנה את פעמיו למנהל הצבורי. עבד במשך תקופה קצרה כסגן מנהל סוכנות לספנות בינלאומית ושימש במשך חמש שנים כמזכיר כללי של חברת ייבוא-ייצוא בבעלות ליאון בנגואליד, נשיא הקהילה היהודית בטנג'יר.
לוק שימש כשחקן ובמאי בתאטרון היהודי בעיר. נטל חלק פעיל בחיים התרבותיים והחברתיים בקרב 3 הקהילות היהודיות, הצרפתיות והספרדיות בעירו במסגרת תחנת הרדיו "קול טנג'יר" ובמסגרת התאטרון היהודי בטנג'יר שהעלה הצגות באופן קבוע באותן שנים.
לאחר שביקר בארץ כתייר ב-1954, חזר לטנג'יר והחל בפעולות בעלות אופי ציוני בקרב הנוער היהודי. בשל השינויים המדיניים אשר חלו במרוקו ובסטטוס הבינלאומי של טנג'יר החליטה משפחתו לעלות ארצה. עמרם סרב לקבל על עצמו תפקיד בכיר בחברה כלכלית בקראקאס שבונצואלה ועלה לישראל עם משפחתו באוגוסט 1956, לאחר שהות של חודשיים במחנה עולים במרסיי, כשהוא בן 24.
לוק עלה לארץ ישראל בשנת בשנת 1956 באניה נגבה והגיע עם משפחתו למעברת הרטוב.
בעת הגעתו ארצה הופנה עמרם לוק ישירות למעברת הרטוב בבית שמש, שם התגורר עם משפחתו כשנה. על אף פניה מיוחדת מהקונסוליה הישראלית בגיברלטר אל הסוכנות היהודית בדרישה להעבירו לריכוז עירוני, התעקש עמרם לוק להשתקע במקום.
למרות שבידיו הייתה הזמנה אישית ממנהל תאטרון הקמרי בתל אביב, ויתר גם על קריירת משחק ובחר בבניית הארץ כפועל בחקלאות בניין ובעבודת סיקול סלעים לשם סלילת כביש ירושלים-תל אביב. בשל גלי העליה הרבים לבית שמש באותה שנה וההתקהלויות הרבות, לרבות הפגנות ליד משרדי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית במקום, לא הצליח לקבל אישור נציג הסוכנות ללימודי השפה באולפן ולפיכך נאלץ ללמוד את השפה בכוחות עצמו. לאחר מספר חודשים, משנת 1957 עד לשנת 1959 שימש כמורה ללימודי השפה העברית, כעובד בנק הפועלים בע"מ וכפקיד ראשי ומנהל חשבונות במפעל לסריגה בע"מ מטעם תיעוש לאזורי הפתוח.
פעילות ציבורית
בשנת 1958 הקים רשימה עצמאית שהתמודדה למועצת העיר בית שמש.
בשנת 1959 מונה לסגן ראש מועצת בית שמש, כשהופקדו לידיו סמכויות לנהול מחלקת החינוך והתרבות, ראשות שירותי מגן דוד אדום ואגוד ערים לכבאות.
בשנת 1962 הצטרף למפלגת העבודה וייצג אותה בבחירות למועצת עיירת בית שמש, ובאותה שנה נשא לאשה את ניקול לבית נקש.
כמועמד מטעם "המערך" לראשות המועצה בבחירות של 1965, ועל אף שרשימתו צברה מספר קולות גדול יותר יחסית מכל רשימה מפלגתית אחרת, נאלץ לשבת עם חברי מפלגתו באופוזיציה מוניציפלית במשך כשנתיים. לאחר פיזורה של המועצה על ידי משרד הפנים ומנוי מועצה ממונה לניהול תקין של ענייני העיר, נבחר עמרם לוק, מיד עם חזרתו משירות מילואים במלחמת ששת הימים, ליו"ר המועצה באוגוסט 1967, כשהרכב הנהלת הרשות מושתת על קואליציה רחבה ויציבה.
בין השנים 1967–1979 כיהן כראש מועצת בית שמש.
בשנת 1983 הקים והוביל את אגף שיקום שכונות במפלגת העבודה.
בשנים 1990–1993 שימש כראש שליחי הסוכנות היהודית בדרום אמריקה.
עקרי פעילות בבית שמש
הקמת מפעל "טורבומקה", מנועי בית שמש, אשר החל בשנת 1969 בייצור ושדרוג מנועי סילון. המפעל פעיל עד היום, הורחבו גבולות העיירה, הוקמה שכונת גבעת שרת, שכונות חדשות של בנה-ביתך, שכונת הגפן, סופח אזור התעשייה הצפוני, נפתח סניף בנק הפועלים הראשון, הוקמו בתי הספר "שייבר" ו"פירסט", הספרייה העירונית, בריכת השחייה העירונית, מועדון קשישים, מועדון לחיילים משוחררים, קונסרבטוריון, תיאטרון קהילתי ומבנים רבים נוספים. לוק הוביל את בית שמש ממעברה לעיירה ובנה את התשתית החברתית, התרבותית והכלכלית של העיירה הצומחת לעיר.
משפחה
נשא את ניקול לאשה בשנת 1962. רוב משפחתו המורחבת, על ששת ילדיו, עדיין מתגוררת באיזור בית שמש.
עמרם לוק נפטר בבית בו התגורר בבית שמש בשנת 2012, בגיל 80, ונקבר בבית העלמין בבית שמש.
הנצחתו
בחודש נובמבר 2019 הוכרזה כיכר על שם עמרם לוק בכניסה לעיר בית שמש.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] עמרם לוק27340850