אסתר
ערך זה עוסק באישיות מהתנ"ך, גיבורת מגילת אסתר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
אֶסְתֵּר או אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה היא העומדת במרכז סיפור מגילת אסתר ונס ההצלה של חג הפורים. היא נעשית אשתו של אחשוורוש, לאחר ושתי. חז"ל אומרים, שהיא גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל[דרוש מקור].
סיפור המגילה
אסתר בת אביחיל משבט בנימין, שנקראה גם הדסה,[1] גודלה על ידי מרדכי שהיה בן-דודה[4], לאחר שהוריה מתו. כאשר חיפש המלך אחשוורוש אישה במקום ושתי, נלקחה גם אסתר אל בית המלך ונבחרה להיות המלכה בגלל שנשאה חן וחסד לפניו. חז"ל אומרים שלקיחה זו של אסתר הייתה "מלמעלה" ולא מרצונה. אסתר הסתירה, לבקשת מרדכי, את זהותה ואת היותה יהודיה.
כאשר המן קיבל רשות מהמלך להשמיד את היהודים, נתבקשה אסתר על ידי מרדכי לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים. אסתר בתחילה חוששת לגורלה, אך לאחר מכן היא מתעשתת ומחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן את עצמה בעבור עמה. באמצעות סדרת פעולות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה. חז"ל מספרים שהיא גם תבעה לאחר מכן מאנשי כנסת הגדולה שייקבע החג ותיקבע המגילה לדורות, ולאחר דין ודברים הם קיבלו את מבוקשה.
לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן, שלחה אסתר בקשה אל מרדכי דרך התך, אחד מסריסי המלך: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן" (אסתר, ד', ט"ז). יש המקשרים את תענית אסתר, הנהוגה ביג באדר (ערב חג הפורים), על אף שהתענית המקורית התקיימה בכלל בפסח. עם זאת, יש הטוענים כי תענית זו אינה זכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא זכר לתענית היהודים בי"ג באדר, ביום שנקמו באויביהם, שכן נהגו בתקופה זאת, שבעת מלחמה על כל העם להיות בצום.
השם הפרסי של הגיבורה, "אסתר", לקוח משמה של האלה הבבלית אִשתר או מן המילה הפרסית star[5][6]; שמה היהודי של אסתר הוא "הדסה" כשמו של השיח הדס[7][8].
בט"ז ניסן, היום השני של פסח, שבו נתלה המן, נהוג בחלק מקהילות החסידים לעשות סעודה הנקראת סעודת אסתר.
במדרש
- מרדכי היהודי לפי חלק מהמדרשים היה בן-דודה של אסתר שאימץ אותה כבת לאחר מות אביה ואמה.
- בגמרא דרשו את הפסוק "וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת"[9]: "תנא משום רבי מאיר, אל תקרי לבת אלא לבית". כלומר, שאסתר הייתה אשתו של מרדכי. [10]. ועל הפסוק "וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ"[11] אמרו: "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה, אמר רבי ירמיה שהיתה מראה דם נדה לחכמים. כאשר היתה באמנה, אתו אמר רבה בר לימא (משמיה דרב), שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי"[12]. ועל דרך זו פירשו, שרק משעה שהלכה אסתר לאחשורוש ברצון היא נאסרה על מרדכי[13].
- הצו שקבע חיפוש אחר אישה חדשה למלך חייב כל נערה שנבחרה על ידי הפקידים להתפקד בארמון המלך ולא דינה ודין משפחתה היה מוות.
- לפי הפירושים הבחירה עצמה של אחשוורוש באסתר הייתה עצמה בגדר נס גם משום שאסתר הייתה בעלת גוון עור ירוק, שפירושו עור צהוב-שחום, וכן בת כ-70[14], בנוסף לכך שהבחירה אפשרה מאוחר יותר את נס הצלת ישראל מהשמדה.
מקורות חיצוניים
נעשו מספר ניסיונות לזהות את הדמויות במקורות חיצוניים למקרא. יש המזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר עם חשיארש הראשון (כסרכסס ביוונית). הרודוטוס מזכיר את אמיסטריס, אשתו של חשיארש, -ויש שמצאו בזה דמיון-מה לאסתר[15]. לעומתם, מקורות שונים, בעיקר יהודיים, מזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר, דווקא עם בנו של חשיארש הראשון, ארתחששתא הראשון - כך למשל תרגום השבעים ויוסף בן מתתיהו וגם חז"ל[16]. הדבר גם מתיישב עם המסופר בספר עזרא, פרק ז', בנוגע לסכום כסף עצום שנתן ארתחששתא הראשון לעזרא, לשיקום בית המקדש.
לפי מספר מקורות לאסתר היה בן מאחשוורוש. יש המזהים אותו עם המלך כורש שהצהיר על מתן הרשות ליהודים לבנות את בית המקדש. יש שאומרים שכורש היה בנו של אחשוורוש ובנה של אסתר, הוא ארתחששתא הראשון. גרסה שלישית הינה כאמור, שארתחששתא הראשון הוא אחשוורוש של מגילת אסתר ולפי זה בנו דריווש השני הוא בנה של אסתר. זיהויים אלה אינם מתיישבים מבחינה כרונולוגית, נושא זה כרוך בבעיות הכרונולוגיות של התקופה הפרסית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, פרק י"ב - "אסתר - שליחות בהרמון"
- אדל ברלין, אסתר: מקרא לישראל, ירושלים, מאגנס, 2001.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אסתר |
- מגילת אסתר, באתר מקראות גדולות הכתר
- מגילת אסתר, באתר "תורת אמת"
- מגילת אסתר, באתר ויקיטקסט
- מגילת אסתר, באתר מכון ממרא
- תבנית:Imdb title
- אלי ברדנשטיין, ככה ייעשה לקבר שאיראן חפצה ביקרו, באתר nrg, 11 בדצמבר 2008
הערות שוליים
- ^ ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ, כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה. וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.” (אסתר , ב,ז)
- ^ פרק ב' פסוק ז'
- ^ http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/purim/zib.html
- ^ ההתייחסות למרדכי כאל דודה של אסתר מקורה בתרגום שני על מגילת אסתר[2][3]. התלמוד הבבלי מציין שמרדכי היה בן אחי האב. בנוסף סבור התלמוד הבבלי שכוונת הפסוק "לקחה מרדכי לו לבת", היא שלקח אותה לו לאשה
- ^ כוכב, תרגום שני על מגילת אסתר ב' ז'
- ^ כמו גם של מרדכי-האליל מרדוך שמות אלו הוענקו להם על ידי אחשוורוש מפאת רום מעמדם[דרוש מקור]
- ^ מגילת אסתר פרק ב' פסוק ז'
- ^ ואילו שמו של מרדכי הוא "פתחיה" תלמוד בבלי מסכת מנחות דף ס"ה עמוד א
- ^ אסתר ב ז
- ^ מגילה יג א
- ^ אסתר שם כ
- ^ מגילה שם ב
- ^ שם טו א. ראה גם סנהדרין עד ב
- ^ בראשית רבה לט יג
- ^ כתבי הרודוטוס ז,61; שם 114; ט,109-112. הרודוטוס מייחס למלכה זו מעשי אכזריות שונים, ולכן יש שזיהו אותה עם ושתי, אך כיוון שמדובר בשמועות גרידא - ייתכן שמדובר בשמועות רעות שהפיצו שונאי המלכה
- ^ מדרש ויקרא רבה, פרשה י"ג, פיסקה ה'
| שבע נביאות | |
|---|---|
|
