המרכז הבינתחומי הרצליה
המרכז הבינתחומי הרצליה הוא מכללה אקדמית שאינה מתוקצבת,[1][2] והוא שוכן בהרצליה ומקיים לימודים לתואר בוגר (ראשון), תואר מוסמך (שני) במספר תחומים ותואר שלישי (דוקטור) במשפטים.
המרכז נוסד בשנת 1994 על ידי פרופ' אוריאל רייכמן, ששימש כנשיא המרכז מאז הקמתו ועד לראשית שנת 2006, שבה פרש עם הצטרפותו למפלגת "קדימה" והתמודדותו לכנסת. בתחילת פברואר 2006 החליף אותו פרופ' אמנון רובינשטיין ובחודש מרץ 2007 חזר רייכמן לכהן כנשיא המרכז, לאחר שפרש מהכנסת.
בשנת הלימודים תשע"ד למדו במרכז הבינתחומי כ-6,500 סטודנטים (מהם כ-1,500 בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-84 מדינות ברחבי העולם), לתוארי בוגר ומוסמך.
ב-20 במרץ 2018 אישרו שר החינוך ויו"ר המל"ג למרכז הבינתחומי להעניק תואר שלישי (דוקטור), בתחום המשפטים בלבד, הליך שהיה שמור לאוניברסיטאות המחקר הציבוריות.[1] כמו כן, אושרה הצעה שבעתיד המכללה תהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.[3]
היסטוריה
על הקמת המרכז הבינתחומי הרצליה הוכרז ב-11 במאי 1994 במעמד שר השיכון ושר המשפטים, בשנת ה-70 לייסודה של העיר הרצליה.[4] קמפוס הבינתחומי הוקם בשטח ששימש קודם לכן את בית הספר להגנה אווירית של צה"ל, וחלק ממבנייניו עדיין משמשים את המרכז האקדמי. לצד מבנים אלו, הוקמו בקמפוס מבנים חדשים, חלקם בתכנונה של עדה כרמי-מלמד, שזכתה בפרס רכטר לשנת 2005 על תכנונם. המרכז אינו מקבל סיוע ישיר ממערכת התקצוב הממשלתית,[5] אולם הקרקע עליה נמצא המוסד ניתנה לו למעשה בלא תשלום על ידי המדינה. תקציב המרכז מבוסס בעיקר על שכר הלימוד ועל תרומות מהארץ ומחו"ל.
מאז שנת 2000 מארגן המרכז הבינתחומי מדי שנה את כנס הרצליה, או בשמו הרשמי "כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי". בכנס בולטים בהשתתפותם בכירי הממשל, מערכת הביטחון בישראל וראשי המשק. הכנס זוכה להד רב באמצעי התקשורת. ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בחר בכנס הרצליה כבמה לשתי הצהרות מדיניות חשובות שלו: בשנת 2002 הכריז על תמיכתו במפת הדרכים ובשנת 2003 הציג את תוכנית ההתנתקות.
בדצמבר 2011 אושר למרכז להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי יהיו במרכז לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמרכז מבקש להעניק לו תואר פרופסור.
מבנה המרכז
יחידות אקדמיות:
- בית ספר הארי רדזינר למשפטים
- בית ספר אריסון למנהל עסקים
- בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב - הוא בית הספר למדעי המחשב שנוסד בשנת 1995 והוסמך על ידי המל"ג להעניק תואר B.Sc ותואר M.Sc במדעי המחשב. אף על פי שהמרכז הבינתחומי אינו מוכר כאוניברסיטה, במסגרת בית הספר למדעי המחשב מתנהל מחקר אקדמאי בתחומים שונים, ביניהם אופטימיזציה בהקצאת משאבים, תורת המשחקים האלגוריתמית, ראייה ממוחשבת, הרכבת פרוטוקולים קריפטוגרפים ועוד. הדיקן המייסד של בית הספר הוא פרופ' שמעון שוקן והדיקן המכהן הוא פרופ' אריאל שמיר .
- בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה
- בית ספר סמי עופר לתקשורת
- בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה
- בית ספר טיומקין לכלכלה
- בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן
- בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי
- בית ספר אדלסון ליזמות
מכוני מחקר:
- המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) (העורך מדי שנה את "כנס הרצליה")[6]
- המכון למדיניות נגד טרור (ICT) - בראשו ד"ר בועז גנור ושבתי שביט, לשעבר ראש "המוסד", משמש בתפקיד יו"ר הוועד המנהל. המכון פועל לפיתוח מדיניות ציבורית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה. מאז הקמתו התמקד המכון בפעילות בכמה מישורים: מחקר אקדמי–יישומי, כנסים וימי עיון, ייעוץ למקבלי החלטות, פעילות הסברתית–חינוכית, פורומים לדיון ול"סיעור מוחות" ובניית מאגרי מידע והפעלתם.[7]
- מרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון ולניהול סיכונים
- מרכז ריץ' ללימוד וחקר השווקים הפיננסיים
- המרכז ללימודים אירופיים
- מרכז גלוריה (GLORIA) ליחב"ל ולמזרח התיכון
- המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP)
- מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשה
- המרכז לתקשורת מודעת על שם שרי אריסון
- מכון גזית - גלוב לחקר נדל"ן
- מכון דניאל פרל לעיתונות בינלאומית
- המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB)
- המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL)
- מרכז מיטיב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית
- היחידה למחקר יישומי במדעי המוח
- היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב
- מרכז סגול לחקר מוח ותודעה
- המכון לגיל ינקות ע"ש זיאמה ארקין
- מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דוברת
- מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה
המוזיאון לתקשורת
המוזיאון לתקשורת נמצא בבית ספר סמי עופר לתקשורת. המוזיאון מציג את התפתחות מיזמי התקשורת בארץ ובעולם מתחילת המאה ה-20 בשטח התקשורת הכתובה והאלקטרונית.[8] ממצא מיוחד הוא מכבש דפוס שתרם משה מונטיפיורי לישראל ב"ק בשנת 1842, המכונה "משאת משה ויהודית".
תוכניות מיוחדות
סטודנטים מחו"ל
בית הספר הבינלאומי מציע תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני באנגלית. ב-2015 למדו בבית הספר כ-1,700 סטודנטים מ-86 מדינות ברחבי העולם.
תוכנית קרן אור
תוכנית "קרן אור" היא מסלול לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב ובמנהל עסקים. התוכנית מיועדת לצעירים בעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, אשר נסיבות כלכליות וחברתיות לא איפשרו להם להשיג את ציוני הבגרות והפסיכומטרי המאפשרים להשתלב באקדמיה. התוכנית מעניקה מדי שנה 40 מלגות לתואר ראשון בשני מסלולי לימודים: מנהל עסקים ומדעי המחשב. הסטודנטים בתוכנית נהנים ממימון של 90% משכר הלימוד ומתמיכה אקדמית מלאה במסלול מדורג, הכולל מכינות, שיעורי תגבור וחונכות אישית.
התוכנית מיועדת למעוטי יכולת כלכלית, אשר עברו שירות צבאי או שירות לאומי מלא. הקבלה לתוכנית מתבצעת על ידי תהליך מיון שאינו מתבסס על ציוני פסיכומטרי או בגרות, אלא בודק את הפוטנציאל האקדמי של כל מועמד. המיון האקדמי בנוי על סדנת מיון של חמישה ימים במהלכם מתבקשים המועמדים להגיש תרגילים ולהיבחן על החומר הנלמד. התוכנית הוקמה בשנת 2001 על ידי בוגר בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. מאז גדלה התוכנית והתפתחה ובשנת 2009 היו לה כ-70 בוגרים שהשתלבו במשק.
תוכנית זל (Zell) ליזמות
תוכנית זל ליזמות מיועדת לסטודנטים אשר נמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם. התוכנית נלמדת בשפה האנגלית ומקנה לסטודנטים ידע תאורטי ומעשי בהקמה וניהול של חברות יזמיות, החל משלב הרעיון ועד לחברה. לצד הקמת מיזם, לומדים הסטודנטים קורסים וסדנאות בתחומים שונים, המותאמים במיוחד למיזמים עסקיים וכן סדנת יזמות המורכבת מהרצאות ומפגשים עם יזמים ומשקיעים וזוכים לייעוצם והכוונתם.[9]
תוכנית רבין למנהיגות
מטרת תוכנית רבין למנהיגות היא להכשיר סטודנטים למנהיגות ערכית במגזר החברתי בישראל, מתוך מטרה לקדם את ישראל להשגת היעד של חברת מופת. התוכנית מקנה לסטודנטים לתואר ראשון, מכל בתי הספר במרכז הבינתחומי הרצליה, כלים תאורטיים והתנסות מעשית בהנהגה והנעה של פעילות חברתית.
הסטודנטים המשתתפים בתוכנית נבחרים בסיום שנת הלימודים השנייה שלהם במרכז הבינתחומי (בבית ספר למשפטים התוכנית פתוחה גם לסטודנטים שסיימו שנה ג'), ולאחר מכן עוברים ביחד תוכנית של שני סמסטרים (שני סמסטרים בשנה ג'/ד' וסדנא בת כמה ימים בסמסטר קיץ) בנושא מנהיגות, במקביל להמשך לימודיהם הרגילים.
תוכנית ארגוב
תוכנית ארגוב על שמו של שלמה ארגוב, נועדה להקניית ידע, כישורי תקשורת, שפה וכלים, במטרה להכשיר סטודנטים לדוברים לא רשמיים של ישראל, וזאת במטרה לסייע בשיפור מעמדה של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית ובחיזוק תדמיתה החיובית בעיני העולם. הסטודנטים שנבחרים לתוכנית נפגשים עם דיפלומטים בכירים ועם מומחים מתחום התקשורת, משתתפים בסדנאות הדנות באזורים אסטרטגיים שונים בעולם, ולומדים קורסים כגון: משפט בינלאומי, דיפלומטיה כלכלית, פתרון סכסוכים, מדיניות נגד טרור, ישראל והתפוצות ועוד. שיאה של התוכנית בנסיעת לימודים הכוללת סיור במוסדות ממשל ובזירות עסקים, ביקור בארגונים בינלאומיים ובאוניברסיטאות באירופה וארצות הברית.
פורמט.TV
פורמט. TV היא תוכנית ליזמות עסקית בעולם התקשורת והטלוויזיה. מטרת התוכנית היא למידת הפן היזמי בעולם הטלוויזיה והקניית כלים ויכולות לפיתוח ויצירת פורמטים טלוויזיוניים חדשים. התוכנית כוללת סקירה של מושגי היסוד, תיאור ושיטות יישום של שלבי ההפקה השונים בדגש על עלויות הפקה ובניית תקציב, קניין רוחני, תורת הפרזנטציה ושוק הפורמטים בעולם. כמו כן הצגה ויישום השלבים השונים בכתיבת פורמט החל בכתיבת הרעיון תוך הפיכתו לסינופסיס המתאר את קווי המתאר המשמעותיים בפורמט. תוכנית זו הוקמה ומנוהלת על ידי סטודנטים.
תוכנית "גרינביז"
תוכנית ליזמות ירוקה. מטרת התוכנית היא הגשמת חזון עסקי להקמת מיזם/פרויקט בר-קיימא, משלב התכנון ועד שלב ההוצאה לפועל, תוך הקניית כלים עסקיים וניהוליים אשר ישרתו את הסטודנטים בעתיד- בניית אסטרטגיה עסקית ותוכנית עסקית, בניית מצגת משקיעים, תהליך קבלת החלטות ועוד.
מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה
מכון מחקר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים, אשר מתמקד בחקר הממשק שבין משפט, מדע וחברה, ובפרט בהשלכות המשפטיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהתקדמות הטכנולוגיה. למכון צבי מיתר שני מישורי פעילות עיקריים: זה המחקרי-אקדמי, במסגרתו מפרסם המכון מאמרים מדעיים ומשפטיים ומקיים סימפוזיונים וכנסים בנושאים שעל הפרק, וזה המהותי-מעשי, שבו פועל המכון להעלאת המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של טכנולוגיות חדשות באמצעות קידום הצעות חוק, חיבור ניירות עמדה, והצטרפות להליכים כידיד בית-המשפט.
הרדיו הבינתחומי 106.2FM
הרדיו הבינתחומי 106.2FM פועל במסגרת הרדיו החינוכי ומשדר מאולפני בית הספר לתקשורת. התחנה מתופעלת על ידי סטודנטים מכל בתי הספר, בוגרים ואנשי סגל, בשיתוף ובהדרכת אנשי מקצוע מעולם התקשורת. הסטודנטים פועלים בכל תחומי השידור - הם משדרים, מפיקים, עורכים, אחראים על הצד הטכני והמוזיקלי. הרדיו הבינתחומי משדרבעיקר תוכניות מלל במגוון נושאים. בסופי שבוע משודרות תוכניות באנגלית בשיתוף סטודנטים מבית הספר הבינלאומי.
בנוסף בשנת 2012 הוקם הרדיו הבינלאומי-IDC International Radio, אשר מפיק ומשדר תכנים באנגלית בתחומים מגוונים כמו מוזיקה, תרבות, חדשות, חדשנות וספורט, מעיניהם של סטודנטים מהעולם אשר חווים את ישראל בפעם הראשונה.
שכר לימוד ומלגות
שכר הלימוד במוסד אינו מסובסד והוא הגבוה מבין מוסדות הלימוד הישראלים. נכון לשנת 2016, שכ"ל השנתי עומד על 39,500 ש"ח. המרכז הבינתחומי מצהיר כי שם לו למטרה לקלוט לשורותיו סטודנטים אשר עומדים בתנאי הקבלה האקדמיים, אך מתקשים לשלם את שכר הלימוד בגלל מצוקה כלכלית. אחד מכל שישה סטודנטים בבינתחומי נהנה מסיוע כלכלי. בין השאר מציע המרכז הבינתחומי מלגות סיוע, מלגות לבעלי פוטנציאל מנהיגות ויזמות מוכח ורקע למען הקהילה, ומלגות מצוינות למועמדים עם הישגים יוצאי דופן.
תרומה לקהילה
למעלה מ-30 פרויקטים חברתיים לסיוע לקהילה פועלים במרכז הבינתחומי הרצליה, חלקם קמו ביוזמה של סטודנטים, בשיתוף פעולה עם הנהלת המרכז.[10]
אגודת הסטודנטים
אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה היא עמותה שנוסדה בשנת 1997, והיא הגוף המייצג של הסטודנטים במרכז.[11] האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. האגודה היא א-מפלגתית, ונציגיה נבחרים מדי שנה בבחירות חשאיות, על פי מסלולי הלימוד. יושב ראש האגודה וסגנו נבחרים על ידי כלל הסטודנטים בקמפוס, בבחירות אישיות וחשאיות. כל סטודנט הלומד במרכז הבינתחומי זכאי להיות חבר באגודת הסטודנטים. החברות כרוכה בתשלום. חברות באגודת הסטודנטים מקנה לסטודנט את הזכות ליהנות מכל שירותי האגודה, וכן את הזכות לבחור ולהיבחר למוסדותיה. עיקר תקציבה של האגודה מגיע מתשלום דמי חבר שנתיים של הסטודנטים החברים בה. לאגודת הסטודנטים חברה כלכלית, הנמצאת בבעלותה המלאה, בשם ר.ה.ב. - רווחת הסטודנטים במרכז. החברה הוקמה בשנת 2008, במטרה להוסיף נדבך של מקצועיות ויעילות להתנהלות הכלכלית של אגודה הסטודנטים, תוך שיפור איכות השירותים והאירועים שמובילה האגודה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הבינתחומי הרצליה- תומר ולמר, איפה סטודנטים מרוצים? אוניברסיטאות בתחתית, באתר ynet, 16 באוקטובר 2012
הערות שוליים
- ^ פירוט המוסדות להשכלה גבוהה בישראל באתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ דטל, ליאור (2018-03-20). "היסטוריה: אושרה הקמת האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל". TheMarker. נבדק ב-2018-03-20.
- ^ הכרזה על הקמת המרכז, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
- ^
טלי חרותי-סובר, רייכמן: "לא לקחנו שקל מהמדינה כי לא רצינו שפקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות", באתר הארץ, 20 במאי 2013
- ^ אתר כנס הרצליה והמכון למדיניות ואסטרטגיה
- ^ אתר המכון למדיניות נגד טרור (ICT)
- ^ המוזיאון לתקשורת במרכז הבינתחומי
- ^ רועי גולדנברג, 5 אקזיטים של כ-120 מיליון דולר: תכירו את תוכנית Zell ליזמות, באתר גלובס, 9 בינואר 2013
- ^ תרומה לקהילה, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
- ^ אתר אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה
