הצופה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:01, 10 ביוני 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "מעריב" ב־"מעריב")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו העיתון
Hatzofe-logo01.jpg

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

היסטוריה

העיתון נוסד בכ"ו באב תרצ"ז (3 באוגוסט 1937) על ידי הרב מאיר בר-אילן כביטאונה של תנועת המזרחי. בראשית דרכו הוא הופיע שלוש פעמים בשבוע בירושלים, ובתאריך י"ג בטבת תרצ"ח (17 בדצמבר 1937) החל להופיע מדי יום ביומו ובמקביל מערכת העיתון עברה לתל אביב. במשך ימי השבוע העתון נמכר למנויים בלבד, ומהדורת סוף השבוע נמכרה גם בדוכנים. מערכת העיתון ישבה בתל אביב, ברחוב המסגר.

בשנים תש"ז (1947)- תשכ"ד (1964), יצא מדי שבוע עיתון הילדים של "הצפה", "הצופה לילדים",

במשך שנים רבות היה ביטאונה של המפד"ל, ובמאי 2003 נמכר לאנשי העסקים שלמה בן צבי ורון לאודר. מאז שרר ערפל סביב עתידו, עקב תוכניות של בן צבי למזגו עם השבועון מקור ראשון, ולהפכו למוסף שבועי בתוך מקור ראשון. ב-25 באפריל 2007 מוזג העיתון היומי עם "מקור ראשון". עיתון סוף השבוע המשיך להופיע עד ה-26 בדצמבר 2008 ואז נסגר סופית. 11 מעובדיו פוטרו ו-18 עברו למקור ראשון.

העיתון זקף לזכותו מספר הישגים עיתונאיים כמו חשיפת פרשת העמותות של אהוד ברק, וההבטחות לכאורה שנתן בזמנו הנשיא עזר ויצמן לשחרר עצירים בטחוניים. העיתון פרסם מאמרים על תאוריות הקשר על רצח רבין, והוביל את המאבק הציבורי להעמדתו לדין של אבישי רביב.

בשנת 2013 הועלו גיליונות העיתון בין השנים 1937-1957 במלואם לאתר עיתונות יהודית היסטורית.

עיתון סוף השבוע

העיתון כלל בתחילה רק 'מעטפת' חדשותית, מגזין שבועי, 'השבוע', ויומן חדשותי שבו נכלל גם מוסף ספרות. לאחר רכישת העיתון בידי שלמה בן-צבי ב-2003 נעשה ניסיון לעשות שינוי בעיתון אולם מחאת הקוראים הביאה לביטול רוב השינויים, למעט הכללת המוסף 'דיוקן' (מבית מקור ראשון) בגיליון יום שישי. חלקי העיתון בתקופה שלפני סגירתו היו:

  • מעטפת חדשותית - ידיעות חדשותיות, מאמר המערכת, מדורי כלכלה, מדע, ספורט ומודעות וכן טור על הנעשה במזרח התיכון.
  • השבוע - מוסף שבועי ובו כתבות, ראיונות וטורים אישיים. עורכת המוסף הייתה לימור גריזים-מגן.
  • המוסף - מוסף אקטואליה שבועי שנערך על ידי לירון נגלר-כהן (שעורכת גם את אותיות) הכולל טורים קבועים בנושאי פוליטיקה ומאמרים פובליציסטיים שונים וכן את מדור הספרות וההגות 'ספרים וסופרים' (בעריכת חיותה דויטש). מדור הספרות וההגות הוא במה לדיונים חשובים בציונות הדתית. מעל דפיו התנהל הוויכוח על שיטת הרבדים, על תנ"ך בגובה העיניים ועוד. כן כלל המוסף את טורו הוותיק של העיתונאי מאיר עוזיאל - "שיפודים" שעבר אליו ממעריב לאחר פרישתו של עוזיאל מהעיתון. המדור המפורסם ביותר בטור זה היה 'פינת השלולית'.

עורכי העיתון

קישורים חיצוניים