יונת הסלע

יונת הסלע
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	יונאים
משפחה:	יוניים
סוג:	יונה
מין:	יונת הסלע
שם מדעי
	Columba Livia
תחום תפוצה

יונת הסלע (שם מדעי: Columba Livia) היא מין ממשפחת היוניים. מצוי בה תת-המין יונת הבית שחיה בערים.

תיאור המין

צבעה של יונת הסלע אפור-כחלחל, כתם הצוואר בעל ברק ירוק וסגול. הבטן אפורה. הזנב כחול-אפור ובקצהו פס שחור רחב. סוככות^[1] הכנף התחתונות בהירות. צבעי הנקבה עמומים מעט מצבעי הזכר ולנוצותיה ברק מתכתי קל. קשתית העין כתומה, המקור אפור-שחור והדונגית לבנבנה. הרגליים אדומות. אורך הגוף 30-35 ס"מ, מוטת כנפיים 62-68 ס"מ.

מחזור החיים

תוחלת החיים הממוצעת של יונה היא כ-5 שנים. היונים לרוב מקיימות מערכות יחסים מונוגמיות, זוג יונים המורכב מזכר ונקבה ימשיכו לחיות ביחד לתקופות ארוכות. יונה לרוב תטיל עד שתי ביצים בקן אחד והדגירה עליהן תארוך בין 17 ל-19 ימים. מרגע בקיעת הביצה הגוזלים מוכנים לעוף לאחר 4-5 שבועות.

תפוצה ומקום חיות

מקננת במערות ובצוקים תלולים ולעיתים גם בסביבות מגורי האדם: אדני חלונות, מרפסות, מסתורי כביסה, גגות ועוד. תפוצתה הטבעית בעולם מוגבלת למערב ולדרום אירופה, לצפון אפריקה עד לדרום אסיה. בארץ מצויה בעיקר ממזרח לפרשת המים מנחל עיון בצפון ועד לאזור אילת. יציבה בישראל. לעיתים קרובות להקותיה מעורבות ביוני בית שהתפראו.

יונת הסלע היא הציפור הנפוצה ביותר בישראל נכון לשנת 2015, בשנת 2014 יונת הסלע הייתה במקום החמישי בתפוצתה וב-2015 הגדילה משמעותית את תפוצתה.^[2]

בתרבות

יונת הסלע חיה בתוך יישובי האדם כבר אלפי שנים. לפי מקורות היסטוריים, היונה בויתה כנראה לפני יותר מ-3000 שנה במסופוטמיה ומצרים^[3]. ברחבי ארץ ישראל ניתן למצוא מתקני קולומבריום רבים החל מהתקופה ההלניסטית, בעיקר בשפלת יהודה (ראו מתקנים לגידול יונים בארץ ישראל). לשלשת היונה שימשה בעבר ועודה משמשת לדישון ובשרה יועד, בין השאר, כקרבן כמצוין בספר ויקרא (ה', ז').

ציונים בתנ"ך

בתנ"ך מוזכרת היונה 32 פעמים. בסיפור בו שלח אותה נח לבדוק אם פסק המבול (בראשית, ח', ח'-י"ב). כמו כן בהקשר של הקרבת קרבנות בויקרא, א', י"ד; ובישעיה, ל"ח, י"ד; בבקשה להיות בעל כנף לנדוד למרחק (תהילים, נ"ה, ז') וכן ככינוי חיבה לאהובה: "רעיתי יונתי תמתי" (שיר השירים, ה', ב'); ובהקשר זה גם מופיע מקום קינונה "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה" (שיר השירים, ב', י"ד).