נחל אשכול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־14:23, 16 ביוני 2019 מאת דוב פרח (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נחל אשכול הוא נחל המוזכר בתורה, בספר במדבר ובספר דברים, בסיפור שנים עשר המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען:

וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם. וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם; וּמִן-הָרִמֹּנִים, וּמִן-הַתְּאֵנִים. לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

במדבר, י"ג, כ"ג-כ"ה

זיהויו של נחל אשכול שנוי במחלוקת. רבי יהוסף שוורץ, בעל "תבואות הארץ", סבור כי נחל אשכול הוא נחל שורק והוא כותב: "למערב חברון ואדי אזראר, ולפי דעתי הוא נחל אשכול (במדבר י"ג כ"ג) והוא נחל שורק הנזכר בשמשון (שופטים ט"ז ד') (ומצאתי בתנחומא פרשת שלח לך שנחל אשכול נקרא כן על שם אשכול בעל-ברית אברהם (בראשית י"ד י"ג) שלקחו האשכול ממקומו עד כאן, הנה מוכח שבמחוז חברון הנחל"[1]. למרות זאת, במפה ששירטט מצוי נחל אשכול צפונית לחברון במיקום של נחל תלם.

אשתורי הפרחי, בספרו "כפתור ופרח", כותב: "ונחל אשכול לצפון ההר, ששם היה חברון ומערת האבות הקדושים"[2] בהערה לפסקה זו נאמר: "נחל קרוב לחברון. יש כמה ואדיות סביב חברון, ואין הסכמה איזה מהן נקרא בפי המרגלים נחל אשכול".

אברהם משה לונץ, בספרו "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה", סבור כי "נחל אשכול הוא הנחל אשר העיר חברון עומדת בו". אבל הוא מוסיף: "אך התרים (התיירים) האחרונים הראו בראיית נכוחות כי יותר נכון לקבוע את מקומו אצל מקום הנקרא: תֻלֵילַתְּ אלענב (תלי הענבים) הסמוך לבאר שבע."

לפי מדרש במדבר רבה, נחל אשכול נקרא אמנם באופן פשוט על שמו אשכול, רעו של אברהם, אך למעשה הוא נקרא על שם המאורע שהתרחש בנחל מאות שנים אחר כך, לקראת כניסתם של בני ישראל לארץ ישראל, כמתואר בספר במדבר.

" למקום ההוא קרא נחל אשכול" זש"ה "מגיד מראשית אחרית" שהכל צפוי היה לפני הקב"ה אשכול אוהבו של אברהם היה ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידין ישראל לכרות ממקומו".[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהוסף שוורץ, תבואות הארץ
  2. ^ ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, הוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הר"ר חיים קהן ז"ל, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, תשנ"ז עמ' ע"ג
  3. ^ במדבר רבה, פרשה ט"ז, פסקה ט"ז
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0