נציבות שירות המדינה
נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המינהל ומשאבי האנוש.
תפקידי הנציבות
נציבות שירות המדינה היא היחידה הממשלתית האמונה על כח האדם במוסדות ממשלתיים. הנציבות הוקמה בשנת 1950 במסגרת משרד האוצר וכיום היא פועלת במשרד ראש הממשלה ומופקדת מטעמו על מגוון תחומי אחריות מינהלתיים, בהם:
- עריכת מכרזים ובחינות למיון המועמדים לשירות המדינה.
- מינוי, קידום, הכשרת והדרכת עובדים.
- אישור פיטורים של עובדי מדינה.
- אישור מבנה ואת חלוקת הסמכויות של היחידות במשרדי הממשלה.
- ניסוח תקנונים מנהליים לשירות המדינה וכן אכיפתם בקרב עובדי המדינה.
- שיפור השירות לציבור.
- עידוד להגברת פריון העבודה במשרדי הממשלה.
- טיפול ברווחת עובדי המדינה, הכולל הוצאתם של עובדי המדינה לגמלאות.
הסמכויות של נציבות שירות המדינה נקבעו בחוקים שונים ובתקנות שירות המדינה (תקשי"ר). בין יחידות המשנה של הנציבות נכללות: יחידת בחינות ומכרזים, יחידת תכנון ובקרה, בית הדין למשמעת, יחידת קידום ושילוב נשים ואחרות.
נציב שירות המדינה
בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה ולידו פועלת "ועדת שירות המדינה". נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום מכרז[1]. החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה ממשלת ישראל העשרים ושמונה את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות ועדת איתור וכאלו הדורשות ועדת מינויים. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה יכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה[2]
רשימת נציבי שירות המדינה:
- זאב שרף (1950–1952)
- יצחק מלמד (1952–1953, 1959–1961)
- דוד רוזוליו (1954–1959)
- ראובן שרי (1962–1968)
- יעקב ניצן (1968–1977)
- אברהם פרידמן (1977–1979)
- איתן יעקובסון (1980–1981)
- אליעזר הכסטר (1981–1983)
- אברהם נתן (1983–1986)
- עמנואל שרון (1986–1987)
- מאיר גבאי (1987–1993)
- יצחק גל-נור (1994–1996)
- שמואל הולנדר (1996–2010)
- משה דיין (2011–2017)
- אהוד פראוור (2017-2018)
- דניאל הרשקוביץ מכהן מאז 2018
רפורמה במדיניות הגיוס והמיון התעסוקתי
על פי החלטת ממשלה 3993 מנובמבר 2011, על הנציבות הוטל ליישם רפורמה בתחום ההון האנושי בשירות המדינה.[3] הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "עמוד השדרה הניהולי" בשירות המדינה. עקב כך, במהלך חודש ספטמבר 2012 החלה הקמת מטה יישום הרפורמה. לשם ביצוע הרפורמה נציבות שירות המדינה ביקש ביצוע מפגשים עם אנשי אקדמיה, כינוסים וקבוצת עבודה בהן השתתפו עובדים בכירים ממשרדי הממשלה השונים, בנוסף מבקשת להנגיש מידע דרך האינטרנט לשרים וחברי כנסת לצורך ייעול תהליכים. ביצוע מחקר מקיף עם אנשי מקצוע הכולל בין היתר השוואה עם מדינות זרות בעלות אופי גיוס דומה. בחינת כלים מתקדמים בפן הטכנולוגי בתחום הגיוס והמיון. הבניית מערך לרפורמה המורכב ממספר חוליות מפתח הנקשרות זו בזו ומהוות חלק במכלול השינוי הצפוי.[4]
ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה. תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ויימשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2016. לסיכום מערכת הגיוס האלקטרונית ובתוך כך מערכת קדם המיון והמיון, מובילים לחדשנות טכנולוגית בשירות המדינה, ובד בבד מאפשרים להביא לידי מימוש ערכים רבים ובראשם מכוונות לקוח ויעילות מקצועית. שינוי זה, בראש ובראשונה נועד לשפר את מערך הגיוס והמיון ולקצר את משך זמן הגיוס. לצד זאת מזכים בערך מוסף, ובכפוף למגמה ההולכת וגדלה לשמירה על איכות הסביבה, מערכת זו חוסכת בכמות הניירת העצומה ומיישמת מדיניות ירוקה.
חוזים בשירות המדינה
אגף משאבי האנוש של נציבות שירות המדינה עובר ומפקח על כלל תיקי קליטות העובדים ביחידות משאבי האנוש של היחידות הממשלתיות ויחידות הסמך.[5] בתוך כך על חוזי ההעסקה ותקני ההעסקה (שכל עובד נקלט על התקן הנכון והמשרה אליו הוא משויך, הצהרה על אי-העסקת קרובי משפחה), אישור אזרחות ישראלית או תושב קבע בעל היתר עבודה בישראל, סיווג פעילות מפלגתית, הצהרה בדבר העדר רישום פלילי, ויתור על סודיות רפואית, הצהרת סודיות ומניעת ניגוד עניינים (היתר למעסיק גישה להיסטוריה הרפואית של העובד, לצלם ולהקליט את העובד בזמן העבודה, כמו להשתמש בנתונים הביומטריים ונתוני הגלישה של העובד), אישור תואר או אישור הסמכה/תעודה מקצועית רלוונטית, הצהרה על ניסיון ווותק - בצירוף אישורי העסקה הכוללים חלקיות משרה, תיאור משרה/תפקיד, ותקופות העסקה מדויקות חתומים על ידי המעסיק. במידה והדבר נדרש גם: אישור בקשה על עבודה נוספת/פרטית ותיאום מס מול ביטוח לאומי, שאלון אישי לצורכי קביעת התאמה ביטחונית לרמות סיווג ביטחוני, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות בעניינים שבצניעות, הצהרה אודות העדר שימוש בסמים ואלכוהול, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין מתקפות סייבר, אישור השתייכות לקבוצות מועדפות כמו: נכים (אישור נכות מביטוח לאומי), ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, אתיופים וחרדים. כשלאחרונים תקנים קבועים וייעודיים בשירות המדינה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נציבות שירות המדינה- אסף שפירא, "מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה והפיקוח עליהם", פרלמנט: גיליון 69, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2011.
- עדכון מס' 1 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [1]
- עדכון מס' 2 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [2]
- עדכון מס' 3 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [3]
- החלטת ממשלה מספר 431 - אימוץ דוח ועדת הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה [4]
- דוח ועדת הרפורמה בניהול ההון האנושי בשיות המדינה [5]
- דוח מעקב חיצוני משבח את התקדמות הרפורמה בנציבות שירות המדינה - מאמר בדה מרקר = דו"ח מעקב חיצוני משבח את התקדמות הרפורמה בנציבות שירות המדינה =
- מצגת לכנסת - שנתיים לרפורמה בשירות המדינה; מתוך פרסום באתר נציבות שירות המדינה http://www.csc.gov.il/Units/Reform/Documents/reformPresentationKnesset.pdf
- הרפורמה בשירות המדינה: 20 גופים ממשלתיים ינהלו את כוח האדם שלהם - מאמר בדה מרקר http://www.themarker.com/news/1.2794548
- יצחק קליין ואביטל בן-שלמה, משילות ומינויים בישראל, פורום קהלת, סיון תשעה - יוני 2015.
הערות שוליים
- ^ חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, סעיף 6, אתר נציבות שירות המדינה
- ^ בג"ץ 2699/11, סעיף 4
- ^ טלי חרותי-סובר, הרפורמה שמנסה לפרק את מועדון החברים של עובדי שירות המדינה, באתר הארץ, 07.04.2014
- ^ יישום רפורמה בגיוס ומיון תעסוקתי בשירות המדינה, 30 באוגוסט, 2012.
- ^ אילת קדוש, אהרן אליסף חסדאי, נוהל קליטת עובד בשירות המדינה, אוקטובר 2015
