ממשלת ישראל העשרים ושמונה

ממשלת ישראל העשרים ושמונה
ממשלת ישראל ה-28 בראשות אהוד ברק בבית נשיא המדינה עזר ויצמן. יושבים מימין לשמאל: אהוד ברק ועזר ויצמן. עומדים מימין לשמאל: נתן שרנסקי, אליהו סוויסה, יצחק כהן, יוסי ביילין, אברהם בייגה שוחט, יצחק מרדכי, בנימין בן-אליעזר, יוסי שריד, דוד לוי, דליה איציק, חיים רמון, שמעון פרס, אליהו ישי, שלמה בן-עמי, שלמה בניזרי ורן כהן
מידע כללי
תחילת כהונה	6 ביולי 1999
סוף כהונה	7 במרץ 2001
ראש ממשלה	אהוד ברק
מספר שרים	25
מפלגה שולטת	ישראל אחת
סיעות הקבינט	ישראל אחת, ש"ס, מרצ, ישראל בעלייה, מפלגת המרכז, מפד"ל
→ ממשלת ישראל העשרים ושבע - ממשלת ישראל העשרים ותשע ←

כנסות וממשלות ישראל

מועצת המדינה הזמנית הממשלה הזמנית הכנסת הראשונה הממשלה הראשונה הממשלה השנייה הכנסת השנייה הממשלה השלישית הממשלה הרביעית הממשלה החמישית הממשלה השישית הכנסת השלישית הממשלה השביעית הממשלה השמינית הכנסת הרביעית הממשלה התשיעית הכנסת החמישית הממשלה העשירית הממשלה האחת עשרה הממשלה השתים עשרה הכנסת השישית הממשלה השלוש עשרה הממשלה הארבע עשרה הכנסת השביעית הממשלה החמש עשרה הכנסת השמינית הממשלה השש עשרה הממשלה השבע עשרה הכנסת התשיעית הממשלה השמונה עשרה הכנסת העשירית הממשלה התשע עשרה הממשלה העשרים הכנסת האחת עשרה הממשלה העשרים ואחת הממשלה העשרים ושתיים הכנסת השתים עשרה הממשלה העשרים ושלוש הממשלה העשרים וארבע הכנסת השלוש עשרה הממשלה העשרים וחמש הממשלה העשרים ושש הכנסת הארבע עשרה הממשלה העשרים ושבע הכנסת החמש עשרה הממשלה העשרים ושמונה הממשלה העשרים ותשע הכנסת השש עשרה הממשלה השלושים הכנסת השבע עשרה הממשלה השלושים ואחת הכנסת השמונה עשרה הממשלה השלושים ושתיים הכנסת התשע עשרה הממשלה השלושים ושלוש הכנסת העשרים הממשלה השלושים וארבע הכנסת העשרים ואחת הכנסת העשרים ושתיים הכנסת העשרים ושלוש הממשלה השלושים וחמש

פורטל - הממשל בישראל

ממשלת ישראל ה-28 בראשות אהוד ברק בפגישה באולם מליאת הממשלה במשרד ראש הממשלה

הממשלה ה-28 היא ממשלה שהורכבה על ידי אהוד ברק ראש ישראל אחת, וכיהנה מ-6 ביולי 1999 ועד 7 במרץ 2001, בזמן כהונתה של הכנסת החמש עשרה.

תוצאות הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה

רשימה	ראש הרשימה	מנדטים	מספר קולות	אחוז מהקולות	מושב	הערות
ישראל אחת	אהוד ברק	26	670,484	20.2%	קואליציה	רשימה משותפת למפלגות העבודה, גשר, ומימד
הליכוד	בנימין נתניהו	19	468,103	14.1%	אופוזיציה
ש"ס	אלי ישי	17	430,676	13%	קואליציה
מרצ	יוסי שריד	10	253,525	7.6%	קואליציה
ישראל בעלייה	נתן שרנסקי	6	171,705	5.1%	קואליציה
שינוי	יוסף לפיד	6	167,748	5.0%	אופוזיציה
מפלגת המרכז	יצחק מרדכי	6	165,622	5.0%	קואליציה
מפד"ל	יצחק לוי	5	140,307	4.2%	קואליציה
יהדות התורה	מאיר פרוש	5	125,741	3.7%	קואליציה	רשימה משותפת למפלגות אגודת ישראל ודגל התורה
רע"ם	עבד אל-מאלכ דהאמשה	5	114,810	3.4%	אופוזיציה
האיחוד הלאומי	בני בגין	4	100,181	3.0%	אופוזיציה	רשימה משותפת למפלגות חרות, תקומה, ומולדת
ישראל ביתנו	אביגדור ליברמן	4	86,153	2.6%	אופוזיציה
חד"ש	מוחמד ברכה	3	87,022	2.6%	אופוזיציה
עם אחד	עמיר פרץ	2	66,143	1.9%	אופוזיציה
בל"ד	עזמי בשארה	2	66,103	1.9%	אופוזיציה

מועמד	מספר קולות	אחוז מהקולות
אהוד ברק	1,791,020	56.08%
בנימין נתניהו	1,402,474	43.92%

הקמת הממשלה

הבחירות לכנסת ה-15, בשנת 1999 כללו גם בחירות אישיות לראשות הממשלה בנוסף לבחירות לכנסת. בבחירות האישיות ניצח ברק ברוב גדול ונבחר להקים את הממשלה העשרים ושמונה. עם זאת, בעקבות שיטת 2 הפתקים, ניזוקו שתי המפלגות הגדולות, ישראל אחת והליכוד, אשר זכו יחד ל-45 מנדטים בלבד, בניגוד לכ-65-80 מנדטים בכנסות הקודמות לה. מצב זה יצר תלות מוגזמת של מפלגת השלטון במפלגות הקטנות, ואילץ את ברק להקים קואליציית שמאל-דתיים בעייתית, עובדה שגרמה לקשיים רבים בהתנהלות הממשלה, והביאה בהמשך לנפילתה. לאחר הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001 בוטלה שיטת הבחירה הישירה.

ציוני דרך ומדיניות

אירועים מרכזיים

האירועים מסודרים בסדר כרונולוגי.

• ועידת שפרדסטאון - ועידת פסגה שנערכה בעיר שפרדסטאון במערב וירג'יניה שבארצות הברית. הוועידה נפתחה ב-3 בינואר 2000. אהוד ברק עמד בראש המשלחת הישראלית, שר החוץ הסורי פארוק א-שרע בראש המשלחת הסורית וכן השתתפו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ומזכירת המדינה האמריקנית מדליין אולברייט. השיחות הגיעו למבוי סתום, וב-11 בינואר נפסקו בכוונה לחדשן במועד מאוחר יותר. הוועדה נכשלה עקב דרישת הסורים לנסיגת ישראל לגבול טרום מלחמת ששת הימים, שהיה מספק להם גישה ישירה למי הכנרת, בעוד ישראל דרשה לבסס את ההסכם על הגבול הבינלאומי ברמת הגולן, הממוקם כמה מאות מטרים ממזרח.
• נסיגת צה"ל מלבנון - ראש הממשלה ברק הבטיח במערכת הבחירות שלו שבתוך שנה מיום היבחרו יצא צה"ל מרצועת הביטחון. למרות שישראל הייתה מעוניינת שהיציאה מלבנון תהיה תוך כדי הסכם עם סוריה ולבנון, השיחות עם סוריה נכשלו, והיה ברור כי נסתמו הדרכים לשלום עם לבנון. ברק החליט לקחת את הסיכון ולהמשיך בתוכניתו להוצאת צה"ל, גם ללא הסדר, וזאת למרות דאגת הדרג הצבאי מהמצב שיווצר לאחר מכן. התאריך המיועד לנסיגה היה 6 ביולי 2000, אך לבסוף נסוג צה"ל ב-24 במאי 2000, שישה שבועות לפני המתוכנן, עקב התפוררות צד"ל, שרבים מאנשיו הבינו כי ישראל נסוגה והעדיפו לברוח לישראל מאשר להסתכן בלבנון.
• ועידת קמפ דייוויד - ועידה שכינס נשיא ארצות הברית קלינטון במחנה נופש הנשיאותי. הוועידה כונסה ביולי 2000. בראש המשלחת הישראלית עמד ראש הממשלה אהוד ברק, בראש המשלחת הפלסטינית עמד יאסר ערפאת יו"ר הרשות הפלסטינית, ונשיא ארצות הברית קלינטון ייצג את ארצות הברית. ראש הממשלה ברק הציע לוותר על למעלה מ-90% מהגדה המערבית, למסור את שכונות מזרח ירושלים לריבונות פלסטינית, להקים משטר מיוחד בעיר העתיקה, ואף לפתרון בינלאומי בשאלת זכות השיבה, שבמסגרתו יורשו חלק מהפליטים להיכנס לישראל. הפלסטינים דחו את כל הצעות ישראל, ובסוף הוועידה האשים ברק את ערפאת בטרפוד המגעים המדיניים, בסירוב לכל הצעה ובכך שלא הציע הצעות נגדיות להצעות ברק וקלינטון. גרסת ברק גובתה על ידי קלינטון והנסיך הסעודי בנדר.
• האינתיפאדה השנייה - מהומות וגל טרור שעוררו הפלסטינים לאחר ועידת קמפ-דייוויד. העילה הפלסטינית הרשמית למהומות הייתה עליית אריאל שרון להר הבית. היו שטענו שהמהומות תוכננו מראש כאמצעי לסחוט ויתורים בישראל. המהומות והטרור יצאו מכלל שליטה בעקבות פרשת מוחמד א-דורה והלינץ' ברמאללה.
• מהומות אוקטובר 2000 - מהומות אלימות שעוררו ערביי ישראל בגליל ובמשולש במקביל לפריצת האינתיפאדה בשטחים, לאור היחס המפלה לטענתם מצד ישראל, וכישלון המגעים המדיניים עם הפלסטינים. במהומות נהרגו 12 ערבים ישראלים ופלסטיני תושב שטחים אחד וגם יהודי ישראלי אחד. בעקבות המהומות איבד ברק את תמיכתו בקרב הציבור הערבי. בנוסף לזאת, הוקמה ועדת אור שחקרה את המהומות.
• חטיפת שלושת החיילים וחטיפת אלחנן טננבוים - ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו שלושה חיילי צה"ל - בני אברהם, עדי אביטן ועומר סוועד מגבול ישראל-לבנון. בהמשך נחטף קצין המילואים אלחנן טננבאום.
• ועידת טאבה - ועידה שכינס נשיא מצרים חוסני מובארכ בטאבה בינואר 2001, בניסיון להציל את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. כמו קודמתה, גם ועידה זו הסתיימה ללא תוצאות.
• בועת ההיי טק העולמית ומצב ההיי טק בישראל, גררו צמיחה כלכלית מהירה בישראל, תוך יציאה מהמיתון שישראל הייתה מצויה בו מאז 1996. גם חגיגות שנת 2000 סייעו לכלכלה תוך שהן גורמות לצליינים רבים להגיע לישראל. שנת 2000 הייתה שנת התיירות הטובה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל עד אז, וביקרו בה כ-2.5 מיליון תיירים.

מדיניות כלכלית

עם תחילת כהונת הממשלה נראה היה כי מצבה הכלכלי של ישראל איתן, ומגזר ההיי טק הישראלי המתפתח תרם רבות לשגשוג. אך המשבר הכלכלי העולמי והתפוצצות בועת ההיי-טק, לצד פריצת האינתיפאדה גרמו למיתון שהתפתח בארץ; הצעת הממשלה לרפורמה רדיקלית במיסוי הכוללת מס על רווחי הון מתוכניות חיסכון והשקעות בבורסה ומיסוי על עיזבונות לא אושרה והופעלה בגרסה מצומצמת.

התפוררות הקואליציה

יהדות התורה פרשה מן הממשלה בספטמבר 1999 בעקבות סכסוך סביב העברת משחן (חלק מטורבינה של חברת החשמל) בשבת. מרצ פרשה כשנה לאחר מכן, ביוני 2000 לאחר סכסוך בין שר החינוך יוסי שריד לבין סגנו מטעם ש"ס משולם נהרי ותמיכת ראש הממשלה ברק בעמדת ש"ס. על אף פרישתה מן הממשלה, המשיכה מרצ לתמוך בה. כחודש לאחר מכן, עם יציאת ברק לוועידת קמפ-דייוויד, פרשו מן הממשלה גם ישראל בעלייה, המפד"ל וש"ס, כשהן מותירות את הממשלה עם 32 חברי כנסת בקואליציה.

מפלגת המרכז היא השותפה הקואליציונית היחידה שלא הכריזה פרישה מהקואליציה (למעט מימד, אשר הייתה חלק מסיעת ישראל אחת), אם כי יו"ר המפלגה, סגן ראש הממשלה ושר התחבורה יצחק מרדכי הסתבך בפרשת הטרדות ונאלץ להתפטר ב-30 במאי 2000. מאז החלה מפלגת המרכז להתפורר עד כדי התפטרות רבים מנציגיה בכנסת ופרישת חברים אחרים מהסיעה. עוד בשלב מסוים הפסיקו חברי כנסת רבים מהקואליציה, בכללם חברים מסיעת ישראל אחת, להצביע בהתאם להחלטות הנהלת הקואליציה ובפועל הפרו את המשמעת הקואליציונית.

בדצמבר 2000 הודיע ראש הממשלה ברק בנאום בכנסת על מוכנותו לבחירות כלליות לכנסת השש עשרה ולראש הממשלה: "אתם רוצים בחירות?, אני מוכן לבחירות!", אולם מאוחר יותר התפטר מתפקידו, דבר שהביא לבחירות מיוחדות לראשות הממשלה תוך 60 יום, ללא פיזור הכנסת, בהתאם לסעיף מיוחד בחוק יסוד: הממשלה שהיה אז בתוקף. בבחירות ניצח אריאל שרון, והממשלה סיימה כהונתה עם השבעת ממשלת ישראל העשרים ותשע.

סיעות הקואליציה

סיעה	מספר מנדטים	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	תחילת חברות בממשלה	סיום חברות	הערות
ישראל אחת	26	משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לענייני דתות, המשרד לענייני חברה ותפוצות, משרד החוץ, משרד החינוך, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המדע, משרד המדע, התרבות והספורט, משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, המשרד לקליטת עלייה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התיירות, משרד התעשייה והמסחר, משרד התקשורת, משרד התשתיות הלאומיות, שר במשרד ראש הממשלה	משרד הביטחון, משרד החוץ	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	משרד המדע שינה את שמו ל"משרד המדע, התרבות והספורט" תיקי העבודה והרווחה, התשתיות הלאומיות, והדתות היו בידי ש"ס עד לפרישתה מהממשלה תיקי החינוך, התעשייה והמסחר, והחקלאות ופיתוח הכפר היו בידי מרצ עד לפרישתה מהממשלה תיק הבינוי והשיכון היה בידי המפד"ל עד לפרישתה מהממשלה תיק הפנים היה בידי ישראל בעלייה עד לפרישתה מהממשלה
ש"ס	17	משרד הבריאות, המשרד לענייני דתות, משרד העבודה והרווחה, משרד התשתיות הלאומיות	משרד האוצר, משרד החינוך, משרד התקשורת	6 ביולי 1999	12 ביולי 2000	פרשה מהקואליציה עקב אי הסכמה למהלכיו המדיניים של ראש הממשלה
מרצ	10	משרד החינוך, משרד התעשייה והמסחר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר		6 ביולי 1999	24 ביוני 2000	פרשה מהקואליציה עקב תמיכת ראש הממשלה בעמדת ש"ס בעניין החינוך
ישראל בעליה	6	משרד הפנים	המשרד לקליטת עלייה	6 ביולי 1999	11 ביולי 2000	פרשה מהקואליציה עקב אי הסכמה למהלכיו המדיניים של ראש הממשלה
מפלגת המרכז	6	משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד התיירות		6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	תיק הבריאות היה בידי ש"ס עד לפרישתה מהממשלה
מפד"ל	5	משרד הבינוי והשיכון	המשרד לענייני דתות, משרד החינוך	6 ביולי 1999	12 ביולי 2000	פרשה מהקואליציה עקב אי הסכמה למהלכיו המדיניים של ראש הממשלה
יהדות התורה	5			6 ביולי 1999	5 בספטמבר 1999	הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה פרשה מהקואליציה עקב סכסוך על העברת משחן בשבת

מספר הח"כים החברים בקואליציה

• 75 ח"כים לפני פרישת סיעת יהדות התורה (6 ביולי 1999 - 5 בספטמבר 1999).
• 70 ח"כים לפני פרישת סיעת מרצ (5 בספטמבר 1999 - 24 ביוני 2000).
• 60 ח"כים לפני פרישת סיעת ישראל בעליה (24 ביוני 2000 - 11 ביולי 2000), ש"ס ומפד"ל (11 ביולי 2000 - 12 ביולי 2000).
• 32 ח"כים לאחר מכן (12 ביולי 2000 - 7 במרץ 2001).

הרכב הממשלה

עם הקמתה, כללה הממשלה 18 שרים, בהתאם למגבלה החוקית שחלה אז. באוגוסט 1999, לאחר שהוסרה המגבלה החוקית, צורפו לממשלה עוד חמישה שרים והיא מנתה 23 שרים. בין מאי ליולי 2000 החלה נטישה המונית מהממשלה. תחילה פרש יצחק מרדכי שהועמד לדין ואחר כך שלושת שרי מרצ. ביולי 2000 עזבו ארבעת שרי ש"ס, יצחק לוי מהמפד"ל, ונתן שרנסקי מישראל בעלייה. בתחילת אוגוסט 2000 עזב גם דוד לוי ובממשלה נותרו 12 שרים. באותו חודש צורפו שני שרים לממשלה ומספר השרים עמד על 14 עד תום כהונת הממשלה.

מבין 25 השרים, 14 כיהנו בעבר בממשלה (ברק, פרס, מרדכי, דוד לוי, בן-אליעזר, רמון, שוחט, יצחק לוי, מילוא, שריד, ביילין, ישי, שרנסקי, סויסה) ו-11 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ליפקין-שחק, דליה איציק, אורון, תמיר, יצחק כהן, מלכיאור, וילנאי, רן כהן, רענן כהן, בן-עמי, בניזרי)

שם	סיעה	משרד	תאריך תחילת כהונה	תאריך סיום כהונה	הערות	דיוקן
אהוד ברק	ישראל אחת	משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המדע, משרד התיירות, משרד התעשייה והמסחר, המשרד לקליטת עלייה	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	ראש הממשלה כיהן גם כשר הביטחון לאורך כהונתו כיהן גם כשר החינוך החל מ-24 בספטמבר 2000 כיהן גם כשר החקלאות ופיתוח הכפר החל מ-24 ביוני 2000 כיהן גם כשר המדע החל מ-6 ביולי 1999 ועד ל-5 באוגוסט 1999 כיהן גם כשר התיירות החל מ-6 ביולי 1999 ועד ל-5 באוגוסט 1999 כיהן גם כשר התעשייה והמסחר החל מ-24 בספטמבר 2000 כיהן גם כשר לקליטת עלייה החל מ-6 ביולי 1999 ועד ל-5 באוגוסט 1999
בנימין בן אליעזר	ישראל אחת	משרד התקשורת, משרד הבינוי והשיכון	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	סגן ראש הממשלה כיהן גם כשר הבינוי והשיכון החל מ-11 באוקטובר 2000
דוד לוי	ישראל אחת	משרד החוץ	6 ביולי 1999	4 באוגוסט 2000	סגן ראש הממשלה התפטר עקב מחלוקת עם ראש הממשלה
יצחק מרדכי	מפלגת המרכז	משרד התחבורה	6 ביולי 1999	30 במאי 2000	סגן ראש הממשלה התפטר עקב ההחלטה להעמידו לדין פלילי
אברהם בייגה שוחט	ישראל אחת	משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	כיהן גם כשר התשתיות הלאומיות החל מה-11 באוקטובר 2000
שלמה בן עמי	ישראל אחת	המשרד לביטחון פנים, משרד החוץ	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	כיהן גם כשר החוץ החל מ-2 בנובמבר 2000
יוסי ביילין	ישראל אחת	משרד המשפטים, המשרד לענייני דתות	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	כיהן גם כשר לענייני דתות החל מה-11 באוקטובר 2000
יוסי שריד	מרצ	משרד החינוך	6 ביולי 1999	24 ביוני 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
נתן שרנסקי	ישראל בעלייה	משרד הפנים	6 ביולי 1999	11 ביולי 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
חיים רמון	ישראל אחת	שר במשרד ראש הממשלה, משרד הפנים	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	שימש כשר לענייני ירושלים כיהן גם כשר הפנים החל מה-11 באוקטובר 2000
שלמה בניזרי	ש"ס	משרד הבריאות	6 ביולי 1999	11 ביולי 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
רוני מילוא	מפלגת המרכז	משרד הבריאות	10 באוגוסט 2000	16 בינואר 2001
אליהו ישי	ש"ס	משרד העבודה והרווחה	6 ביולי 1999	11 ביולי 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
רענן כהן	ישראל אחת	משרד העבודה והרווחה	10 באוגוסט 2000	7 במרץ 2001
אליהו סויסה	ש"ס	משרד התשתיות הלאומיות	6 ביולי 1999	11 ביולי 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
אמנון ליפקין-שחק	מפלגת המרכז	משרד התיירות, משרד התחבורה	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001	כיהן גם כשר התחבורה החל מה-11 באוקטובר 2000
רן כהן	מרצ	משרד התעשייה והמסחר	6 ביולי 1999	24 ביוני 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
חיים אורון	מרצ	משרד החקלאות ופיתוח הכפר	5 באוגוסט 1999	24 ביוני 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
יולי תמיר	לא הייתה ח"כ	המשרד לקליטת עלייה	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001	כיהנה כשרה מטעם ישראל אחת
יצחק לוי	מפד"ל	משרד הבינוי והשיכון	6 ביולי 1999	12 ביולי 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
מתן וילנאי	ישראל אחת	משרד המדע, התרבות והספורט	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001
יצחק כהן	ש"ס	המשרד לענייני דתות	6 ביולי 1999	11 ביולי 2000	התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
דליה איציק	ישראל אחת	המשרד לאיכות הסביבה	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001
מיכאל מלכיאור	ישראל אחת	המשרד לענייני חברה ותפוצות	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001
שמעון פרס	ישראל אחת	המשרד לשיתוף פעולה אזורי	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001

• מזכיר הממשלה: יצחק הרצוג

חילופי שרים

השר היוצא	סיעה	משרד	עילת סיום התפקיד	תאריך סיום התפקיד	השר המחליף	סיעה	תאריך כניסה לתפקיד
אהוד ברק	ישראל אחת	משרד המדע	מסירת התיק לשר במשרה מלאה	5 באוגוסט 1999	מתן וילנאי (כשר המדע, התרבות והספורט)	ישראל אחת	5 באוגוסט 1999
אהוד ברק	ישראל אחת	משרד התיירות	מסירת התיק לשר במשרה מלאה	5 באוגוסט 1999	אמנון ליפקין-שחק	מפלגת המרכז	5 באוגוסט 1999
אהוד ברק	ישראל אחת	המשרד לקליטת עלייה	מסירת התיק לשרה במשרה מלאה	5 באוגוסט 1999	יולי תמיר	לא הייתה ח"כ	5 באוגוסט 1999
יצחק מרדכי	מפלגת המרכז	משרד התחבורה	התפטרות	30 במאי 2000	אמנון ליפקין-שחק	מפלגת המרכז	11 באוקטובר 2000
חיים אורון	מרצ	משרד החקלאות ופיתוח הכפר	פרישת הסיעה מהקואליציה	24 ביוני 2000	אהוד ברק	ישראל אחת	24 ביוני 2000
רן כהן	מרצ	משרד התעשייה והמסחר	פרישת הסיעה מהקואליציה	24 ביוני 2000	אהוד ברק	ישראל אחת	24 בספטמבר 2000
יוסי שריד	מרצ	משרד החינוך	פרישת הסיעה מהקואליציה	24 ביוני 2000	אהוד ברק	ישראל אחת	24 בספטמבר 2000
דוד לוי	ישראל אחת	משרד החוץ	התפטרות	4 באוגוסט 2000	שלמה בן עמי	ישראל אחת	2 בנובמבר 2000
שלמה בניזרי	ש"ס	משרד הבריאות	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	רוני מילוא	מפלגת המרכז	10 באוגוסט 2000
אלי ישי	ש"ס	משרד העבודה והרווחה	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	רענן כהן	ישראל אחת	10 באוגוסט 2000
נתן שרנסקי	ישראל בעלייה	משרד הפנים	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	חיים רמון	ישראל אחת	11 באוקטובר 2000
אליהו סויסה	ש"ס	משרד התשתיות הלאומיות	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	אברהם בייגה שוחט	ישראל אחת	11 באוקטובר 2000
יצחק כהן	ש"ס	המשרד לענייני דתות	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	יוסי ביילין	לא היה ח"כ	11 באוקטובר 2000
יצחק לוי	מפד"ל	משרד הבינוי והשיכון	פרישת הסיעה מהקואליציה	12 ביולי 2000	בנימין בן אליעזר	ישראל אחת	11 באוקטובר 2000
נסים דהן	ש"ס	סגן שר במשרד האוצר	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	לא מונה מחליף
משולם נהרי	ש"ס	סגן שר במשרד החינוך	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	לא מונה מחליף
יצחק וקנין	ש"ס	סגן שר במשרד התקשורת	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	לא מונה מחליף
מרינה סולודקין	ישראל בעלייה	סגן שר במשרד לקליטת עלייה	פרישת הסיעה מהקואליציה	11 ביולי 2000	לא מונה מחליף
שאול יהלום	מפד"ל	סגן שר במשרד האוצר	פרישת הסיעה מהקואליציה	12 ביולי 2000	לא מונה מחליף
יגאל ביבי	מפד"ל	סגן שר במשרד לענייני דתות	פרישת הסיעה מהקואליציה	12 ביולי 2000	לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

• עופר קניג, עשר שנים לממשלת המיעוט של אהוד ברק, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, אוגוסט 2010
• ממשלת ישראל העשרים ושמונה באתר משרד ראש הממשלה
  ממשלת ישראל העשרים ושמונה באתר הכנסת

הקודם: ממשלת ישראל העשרים ושבע 1999-1996

ממשלת ישראל העשרים ושמונה 6 ביולי 1999 - 7 במרץ 2001

הבא: ממשלת ישראל העשרים ותשע 2003-2001

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0