סהרה המערבית
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המנון לאומי | אין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | טריטוריה בשליטת מרוקו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | ערבית, ברברית, ספרדית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
לעיון 27°9′13″N 13°12′12″W / 27.15361°N 13.20333°W (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 266,000 קמ"ר (79 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מספרד | 14 בנובמבר 1975 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 באפריל 2024) | 595,563 נפש (173 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 2.24 נפש לקמ"ר (234 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דת | אסלאם[1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | דירהם מרוקאי (MAD) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | ma | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 212 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סהרה המערבית היא טריטוריה בצפון-מערב אפריקה, הנמצאת כיום כמעט כולה בשליטת מרוקו, מאז סיפוחה בשנת 1979, אף שרוב הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בסיפוח זה. גבולותיה הם: מרוקו מצפון, אלג'יריה בצפון-מזרח, מאוריטניה במזרח ובדרום והאוקיינוס האטלנטי במערב. בירת הטריטוריה היא לעיון (אל-עיון) ובה חיה רוב האוכלוסייה. דתם של תושבי סהרה המערבית היא האסלאם, והניבים הנפוצים ביותר הם של ערבית.[5]
היסטוריה
החל מוועידת ברלין בשנת 1884 ועד שנת 1975 נקראה הטריטוריה סהרה הספרדית והייתה תחת שלטון ספרד. עם סיום השלטון הספרדי תבעו מרוקו ומאוריטניה ריבונות על הטריטוריה, וחילקו את שטחה ביניהן. שני החלקים נקראו סגייה אל-חמרה וריו דה אורו. מרוקו כבשה את שני חלקיה הצפוניים של סהרה המערבית בשנת 1976. במקום קמה תנועת מחתרת בשם חזית פוליסריו, בתמיכת אלג'יריה. ב-1979 נסוגה מאוריטניה מחלקי הטריטוריה שבהם שלטה, ומרוקו תפסה את רוב השטח. מאבקה של התנועה נמשך עד היום, מכיוון שמרוקו ממשיכה לטעון לריבונות על שטח זה. כדי לחזק את שלטונה במקום יישבה מרוקו יותר מ-100,000 תושבים מאזרחיה, ואילו חלק גדול מכ־200,000 התושבים המקוריים בבירה אל-עיון נעקרו מבתיהם ויושבו במחנות פליטים. לאחר הכיבוש החלה מלחמת גרילה נגד המרוקאים, אולם זו הסתיימה בהסכם הפסקת אש משנת 1991 ובהקמת MINURSO.
התושבים המקומיים הכריזו על עצמאות הטריטוריה בשם רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית, אולם מרוקו התעלמה מההכרזה. רוב מדינות העולם אינן מכירות בריבונות מרוקו על השטח.
מרוקו הקימה חומת גבול לאורך 2,700 ק"מ המוגנת על ידי 120,000 חיילים מרוקאים ומוקפת במוקשים. החומה מחלקת את סהרה המערבית בין השטח הנשלט על ידי מרוקו ובין השטח בשליטת מחתרת "פוליסריו" השואפת לעצמאות סהרה המערבית. נכון לשנת 2020, שלטה מרוקו בכשלושה רבעים מהטריטריה. חזית הפוליסריו שלטה בשאר השטח.[6]
בנובמבר 2020, לאחר כ-30 שנות הפסקת אש, חודש העימות בין חזית פוליסריו למרוקו,[7][8] בעקבות מבצע צבאי שפתחה מרוקו.[9]
מעמדה הפוליטי של סהרה המערבית
מעמדה החוקי של הטריטוריה ושאלת עצמאותה שנויים במחלוקת. המרוקאים טוענים לשליטה על האזור, אולם תושבי המקום רוצים עצמאות. רוב מדינות העולם אינן תומכות בטענה המרוקאית.
האו"ם דן בקיום משאל עם במקום וקביעת עתיד הטריטוריה לפי תוצאותיו, אך משאל העם נדחה שוב ושוב וטרם יצא אל הפועל, בשל מחלוקת האם המרוקאים שיושבו שם יהיו רשאים להצביע בו, וכן עקב התנגדותה של מרוקו.
תושבי סהרה המערבית וסוגיית ההגדרה העצמית
שני רכיבים מרכזיים היוו רקע לרצונם של בני העם הסהרווי בהגדרה עצמית. ראשית, הרכב אוכלוסיית סהרה המערבית בנוי בעיקר מבני שבט הסהרווי. שבט זה מייצג תמהיל המורכב מילידי המקום, שבטים ברברים סהנג'ים, אפריקאים וערבים שמוצאם מחצי האי ערב. המרכיב ששימש לאחדות בין השבטים השונים היה תהליך הדרגתי של התפשטות האסלאם. תהליך זה הוביל ליצירתו של לאום סהרווי בעל ייחודיות אתנית, לשונית, דתית ותרבותית.[10] שנית, אורח החיים של הסהרווים התאפיין לרוב בנוודות ורעיית צאן, אך לאחר החלטת ספרד להפוך את סהרה המערבית לפרובינציה ספרדית עם מאפיינים אוטונומיים בדמות קיומה של אספה כללית ויכולת חקיקה, עברה האוכלוסייה תהליך מודרניזציה שהשפיע על חיזוק התודעה הלאומית של בני הסהרווי.[11] פרט לבני שבט הסהרווי, כוללת סהרה המערבית גם כ-200 אלף אנשים שהגיעו ממרוקו בשנת 1975, במטרה להשתלט על אדמות שהיו מוחזקות עד אז בידי השלטון הספרדי.[12]
החלטה 1514[13] של העצרת הכללית של האומות המאוחדות היוותה אשרור בינלאומי לרצונם של בני הסהרווי להגדרה עצמית. ההחלטה קובעת בין היתר, כי יש להביא לידי סיום כל שלטון קולוניאליסטי באשר הוא, זאת מתוקף הזכות שישנה לכל עם להגדרה עצמית, לקבוע לעצמו באופן חופשי את מצבו הפוליטי, ולהגשים באופן חופשי את שאיפותיו הכלכליות, החברתיות והתרבותיות. ההחלטה שימשה בסיס[10] להחלטה 2072 של העצרת הכללית של האו"ם, בה נקבע כי על ספרד לנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת לשחרר את סהרה המערבית מידי השלטון הספרדי.[14] כמו כן, זכותם של תושבי סהרה המערבית להגדרה עצמית קיבלה אישור בינלאומי ב-7 החלטות של העצרת הכללית של האו"ם שהתקבלו בשנים 1966–1973. ההחלטות מדגישות את הצורך בעריכת משאל עם באזור. אלא שהשינוי בתמהיל האוכלוסייה הפך לסוגיה מרכזית במסגרת המאבק להגדרה עצמית, נוכח המחלוקת סביב זהות האנשים שיש לאפשר להם להצביע במסגרת משאל העם על עצמאות.[12]
הניסיונות לסיפוח סהרה המערבית והמאבק של חזית פוליסריו
בשנת 1966 הצהירו מרוקו ומאוריטניה על סיפוח סהרה המערבית במטרה להבטיח את זכויותיהם באזור,[12] אך חוות דעת מייעצת לבית הדין הבינלאומי לצדק[15] פגעה קשות במאמצים אלו.[12] בניסיון לסיים את השליטה הזרה באזור, קמה תנועת מאבק נגד הממשל הספרדי. לאחר נפילת תנועה זו, קמה בשנת 1970 חזית פוליסריו, שהשתמשה במאבק מזוין על מנת להשיג עצמאות. החזית נתמכה בידי בני העם הסהרווי.[10] תמיכה זו התגלתה כחשובה נוכח מהלכים משמעותיים שמרוקו ביצעה בשנת 1975, אשר נועדו לקדם את סיפוחה של סהרה המערבית.
בנובמבר 1975, הורה חסן מלך מרוקו על "צעדה ירוקה" שבמהלכה כ-200 אלף אזרחי מרוקו צעדו אל תוך סהרה המערבית. מטרת הצעדה הייתה להבהיר את רצון העם שהטריטוריה תהיה חלק ממרוקו.[10] בתגובה לכך, קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 380,[16] בה קראה למרוקו לסגת משטחה של סהרה המערבית. צעדה זו הייתה צעד אחד מתוך תוכנית רחבה יותר שמטרתה הייתה לספח שטח זה. ב-14 בנובמבר 1975 נחתם "הסכם משולש" על ידי מרוקו, ספרד ומאוריטניה. הסכם זה קבע כי יש להקים משולש מנהלי שתפקידו לנהל בפועל את השטח. חצי שנה לאחר מכן חתמו מרוקו ומאוריטניה על הסכם שבו הן חילקו את סהרה המערבית - החלק הצפוני שייך למרוקו, החלק הדרומי למאוריטניה. עם זאת, ההסכם לא אומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם, עובדה המדגישה כי מדינות העולם למעשה לא הכירו בטענות של מרוקו ומאוריטניה לריבונות על השטח.[10] בהחלטה 34/37 של המועצה הכללית של האו"ם, הוכרה חזית פוליסריו כנציגה הלגיטימית של העם הסהרווי.[17] השליטה הקולוניאלית הספרדית הסתיימה בשנת 1975, ואף על פי שהיא לא הצליחה לקיים את רצונות האוכלוסייה שחיה בשטחה, היא יצרה תנאים לכך שישות סהרווית תוכל להיווסד. כתוצאה ממהלכים אלה הצליחה חזית פוליסריו להקים את רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית (ה-SADR) בפברואר 1976. כיום נחשבת ה-SADR לחברה מלאה באיחוד האפריקאי, ואף מוכרת על ידי יותר מ-80 מדינות.[11]
משאל העם
המאבק של חזית פוליסריו התבטא בין היתר בתקיפות שנועדו להביא לקיומו של משאל עם באזור. בשנת 1974 הכריזה ספרד שהיא למעשה מוכנה לארגן משאל עם אשר יכלול אפשרות של הגדרה עצמית לאוכלוסייה החיה בסהרה המערבית. תגובתו של מלך מרוקו להכרזה זו הייתה שמדינתו לא תקבל את תוצאות משאל העם מכיוון שהוא כולל את האופציה לעצמאות של הטריטוריה. המועצה הכללית של האו"ם דחקה בספרד לדחות את קיומו של משאל העם, עד אשר היא תוכל להחליט על הליך הדה-קולוניזציה שתכלול חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.[10] ב-20 בספטמבר 1988, החליטה מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה 621, למנות נציג מיוחד בסהרה המערבית. המועצה אף ביקשה ממזכ"ל האו"ם לקיים משאל עם להגדרה עצמית עבור האנשים הסהרווים, אשר יהיה מפוקח ומאורגן באמצעות האו"ם ובשיתוף פעולה עם האיחוד האפריקאי.[18] ההחלטה לקיים את משאל העם נתמכה בין היתר בהסכמתם של ממלכת מרוקו ותנועת חזית פוליסריו ולכן רק לאחר מכן, בשנת 1990, בהחלטה 658 של מועצת הביטחון הוקם כוח משימה של האו"ם, שמטרתו לקיים משאל עם בסהרה המערבית.[19] תוכנית זו נקראה "תוכנית ההתיישבות", כאשר יעדה המרכזי הוא קיום משאל עם חופשי והוגן שבו האנשים הסהרווים יוכלו לממש את זכותם להגדרה עצמית ולבחור בעצמאות או במיזוג עם מרוקו. הזכאות להצבעה התבססה על מפקד האוכלוסין האחרון שביצע השלטון הקולוניאלי הספרדי שמנה כ-75,000 איש. צוות משלחת האו"ם, MINURSO, שתפקידו לפקח על הפסקת האש באזור וכן על משאל העם, התחיל לפעול בספטמבר שנת 1991 כאשר משאל העם היה אמור להתקיים בשנת 1992.
על אף תוכניות אלה, משאל העם מעולם לא התקיים. רק בשנת 2000, MINURSO הצליחו לסיים את איסוף הנתונים ולהכריע מי יוכל להשתתף במשאל העם. הם קבעו כי 86,386 איש רשאים להצביע. השלב הבא היה לקיים את משאל העם, אך מרוקו שוב ערערה על רשימת המצביעים. המצב התדרדר עד שמלך מרוקו החדש, מוחמד השישי, הצהיר בשנת 2002 כי הרעיון למשאל עם תם.[11] בשנת 2003 נערך ניסיון נוסף לביצוע משאל עם שיכריע סופית את מעמדה מעמדה של הטריטוריה. הוצע כי משאל העם יכלול גם תושבים ממרוקו אשר נמצאים בשטח מאז שנת 1999, ולא רק את העם הסהרווי. תנועת חזית פוליסריו קיבלה את התוכנית, אך מרוקו דחתה אותה.[10]
.svg)
מעמדה הפוליטי של סהרה המערבית כיום
מרוקו החלה להשתמש בקשריה הענפים עם מדינות חברות במועצת הביטחון של האו"ם, כדי לקבל לגיטימציה לכיבוש ולסיפוח של שטחי סהרה המערבית.[10] למרות זאת, בשנת 2006 מזכ"ל האו"ם טען שאין מדינה שיכולה להיות חברה באו"ם ולהכיר בריבונות של מרוקו על שטחי סהרה המערבית.[10] הכיבוש והסיפוח של סהרה המערבית על ידי מרוקו, מתרחש ללא גורם בינלאומי שמפקח על כך. במנדט הכוח של משימת MINURSO, לא מופיע סעיף ניטור ופיקוח על הפרת זכויות אדם, כמו כן יכולותיו לפעול באזור צומצמו לאחר שכוחות מרוקו גירשו מספר בעלי תפקידים. במחאה על כך, פרסמה מועצת איחוד אפריקה לשלום וביטחון קריאה למועצת הביטחון של האו"ם להרחיב את מנדט כוח המשימה, כך שיכלול ניטור ופיקוח על זכויות אדם.[20]
בשנת 2007 חזית פוליסריו הציגו לאו"ם הצעה ל"פתרון פוליטי מקובל על ידי כלל הצדדים שיעניק הגדרה עצמית לאנשי סהרה המערבית". הצעה זו כללה את הצורך למשאל עם שייתמך על ידי מועצת הביטחון של האו"ם וכן הכרה בכך שאם משאל העם יוביל לעצמאות סהרה המערבית, המדינה הסהרווית החדשה תהיה מוכנה לקיים יחסים אסטרטגיים עם מרוקו. כחלק מהחלטתו של מזכ"ל האו"ם, משלחות של חזית פוליסריו ומרוקו נפגשו בארצות הברית וכן משלחות מאלג'ריה ומאוריטניה הוזמנו. למרות כישלון הסבבים הראשונים, הוחלט על סבבים נוספים כדי לנסות ולהמשיך לקיים דיון.[10] כיום, בעוד סיפוחה של סהרה המערבית על ידי מרוקו נמשך, מעמדה הפוליטי הרשמי, הוא שהאום מחשיב שטחים אלה כטריטוריה ללא שליטה עצמית, זאת מאז שנת 1963.[21]
בעבר, מרוקו הציעה לבדלנים לקיים אוטונומיה תחת שליטה מרוקאית, תוך הדגשה כל העת כי לא תוותר על ריבונותה באזור.[6]
צרפת, פולין, הודו, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין וטורקיה נקטו בעמדה ברורה יותר, והן מכירות בריבונות המרוקנית בחבל הארץ. סין ורוסיה (עד דצמבר 2020) לא פרסמו עמדה בסוגיה. בדצמבר 2020 הכירה ארצות הברית בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית כחלק מהסכם ישראל–מרוקו.[22] עד אמצע דצמבר 2020 היו 18 קונסוליות בטריטוריה.[23]
כלכלה
לסהרה המערבית יש משאבים טבעיים מועטים וקיים מחסור תמידי של מי גשם עבור פעילות חקלאית. מרבית המזון שצורכת האוכלוסייה מיובא מבחוץ, והמסחר, יחד עם פעילויות כלכליות אחרות, נתון בשליטת הממשל המרוקאי. ההכנסה לנפש, בדומה לאיכות החיים של התושבים, נמוכה באופן משמעותי מזו של מרוקו.
גאוגרפיה
סהרה המערבית נמצאת בצפון אפריקה, ממזרח לאוקיינוס האטלנטי, בין מאוריטניה ומרוקו. המדינה גובלת גם באלג'יריה.
אורכו הכולל של קו החוף של הסהרה המערבית הוא 1,110 ק"מ, ואורך הגבולות היבשתיים שלה הוא 2,046 ק"מ. שטחה הכולל הוא 266,000 קמ"ר. מרוקו הקימה חומה לאורך 1,500 ק"מ ולמעשה חילקה את המדינה, כאשר היא שולטת בצד המערבי. מרוקו נעזרה בישראל לבנות את החומה בין היתר באספקת מצלמות לאורך הגבול ומטוסים ללא טייס לשם פיקוח על החומה.
מיקומה במדבר סהרה משפיע על אקלים מדברי חם ויבש ועם מיעוט משקעים. לחץ אוויר גבוה מונע זרימת רוח עם גשם. גם בחורף מונעים הרי האטלס כניסת רוח וגשמים: במקום יורדים כ-100 מ"מ גשמים בשנה בממוצע, והחום גורם להתאיידות מהירה. במישורים שורר יובש כמעט מוחלט, הטמפרטורות מגיעות עד 45 מעלות צלזיוס בקיץ. בלילה קריר כמקובל באקלים מדברי, ובמקומות גבוהים אף שוררת קרה.
הטריטוריה הייתה מחולקת לשני חבלים שהגבול ביניהם היה קו רוחב 26° (קו כף בוז'דור). השליש הצפוני, המאוכלס יותר, נקרא סגייה אל-חמרה ובירתו הייתה לעיון. החלק הדרומי תפס שני-שלישים מן הטריטוריה ונקרא ריו דה אורו, שבירתו הייתה וייה סיסנרוס (כיום: דאח'לה).
דמוגרפיה
נכון לשנת 2009, האוכלוסייה בסהרה המערבית מונה כ-513 אלף בני אדם, מרביתם מהאומה הסהראווית (אנ').[דרוש מקור] הטריטוריה היא אחד האזורים בעלי צפיפות האוכלוסייה מהנמוכות בעולם (2.15 בני אדם לקילומטר רבוע בממוצע).
האוכלוסייה המקומית דוברת שלוש שפות עיקריות: ערבית, מרוקאית וספרדית. הדת השלטת בטריטוריה היא האסלאם.
האוכלוסייה העיקרית בחבל ארץ זה היא "ברברית" - כינוי גנאי בפי הערבים כלפי המיעוט האפריקאי הלא ערבי. הריבוי הטבעי מעט יותר מ-3% והילדים מתחת לגיל 18 מהווים חלק ניכר מהאוכלוסייה.
מחוזות סהרה המערבית
מבחינה מנהלית סהרה המערבית מחולקת על ידי השלטון המרוקאי ל-3 מחוזות, כאשר אחד מהם רק בחלקו (נפה אחת) נמצא בסהרה המערבית. יתר המחוזות מחולקים לנפות.
| מס' | שם | בירה | שם בשפת המקור | אוכלוסייה נכון לשנת 2004 |
שטח[24] |
| 1 | נפת אלש'מארה | סמארה | السمارة | 60,426 | 58,000 |
| 2 | מחוז אלעיון בוג'דור-אלש'אקיה אלחמראא | לעיון | العيون بوجدور الساقية الحمراء | 256,152 | 139,480 |
| 3 | מחוז ואד אד ד'הב לכוירה | דחלה | وادي الذهب لكويرة | 99,367 | 142,865 |
ראו גם
לקריאה נוספת
- אמנסטי אינטרנשיונל, דו"ח שנתי לשנת 1991, (1991).
- Mark W Janis, International Court of Justice: Advisory opinion on the Western Sahara", 17 Harvard International Law Journal 3 (1976).
- Spector Samuel, "Western Sahara and the Self-Determination Debate", 16 Middle East Quarterly 33 (2009).
- Steinbach Armin, "The Western Sahara Dispute: A Case for the ECJ", 18 Columbbia Journal of European Law 3 (2012).
- Zunes Stephen, "The International Community and Military Occupation: Western Sahra in a Comparative Perspective", Conference Papers -International Studies Association 1 (2008).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סהרה המערבית |
- סהרה המערבית - הארץ הנשכחת (באנגלית)
- בשיר סמיד, משבר בין מרוקו לאו"ם: באן קי מון תיאר את סהרה המערבית כשטח כבוש, שיחה מקומית, 19 במרץ 2016.
- חסאן זרוקי, חזית הפוליסריו החליטה לשוב למאבק המזוין, הגדה השמאלית, 31 בדצמבר 2007.
- מאיה לקר, סהרה המערבית - סיפור על מלחמה ואדישות, הארץ, 12 בדצמבר 2010.
- רועי קייס, מזכ"ל האו"ם דיבר על כיבוש בסהרה המערבית - והרתיח את המרוקנים, ynet, 18 במרץ 2016.
יזהר דמטר, מסע במדבר המרוקאי, הרחק מיעדי התיירות הקלאסיים של מרוקו, באתר הארץ, 6 במאי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "The World Factbook - Western Sahara". CIA. נבדק ב-2007-10-21.[]
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ "The World Factbook - Western Sahara". CIA. נבדק ב-2007-10-21.[]
- ^ 6.0 6.1 מפת מרוקו שונתה בעקבות ההסכם: "40 שנות דיונים נמחקות בציוץ", באתר ynet, 2020-12-12
- ^ Staff, Reuters (2020-11-14). "Polisario leader says Western Sahara ceasefire with Morocco is over". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2020-11-22.
- ^ אחרי 30 שנות הפסקת אש, העימות בין מרוקו לסהרה המערבית מתחדש - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-11-17
- ^ צבא מרוקו פתח במבצע נרחב נגד מחתרת הפוליסריו בסהרה המערבית, באתר www.maariv.co.il
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 10.6 10.7 10.8 10.9 Omar Sidi M, The right to self-determination and the indigenous people of Western Sahara, CAMBRIDGE REVIEW OF INTERNATIONAL AFFAIRS, 41 21, 2008, עמ' 41
- ^ 11.0 11.1 11.2 Omar Sidi M, The right to self-determination and the indigenous people of Western Sahara, CAMBRIDGE REVIEW OF INTERNATIONAL AFFAIRS, 44 21, 2008
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 Castellino Joshua, Territory and Identity in International Law: The Struggle for the Self-Determination in the Western Sahara, MILLENNIUM 28, 1999, עמ' 537
- ^ United Nations, A/RES/15/1514, December 14, 1960
- ^ United Nations, A/RES/2072, December 16 1965
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE, Advisory Opinion on Western Sahara, 1975 (ארכיון) - ^ United Nations, A/RES/380, 1975(הקישור אינו פעיל)
- ^ United Nations, A/RES/34/37, Novermber 21 1979
- ^ United Nations, S/RES/621, 1998
- ^ United Nations, http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES621.php, 1990
- ^ AMNESTY INT’L, UN Peacekeeping Force in Western Sahara Must Urgently Monitor Human Rights, April 18 2017
- ^ United Nations, Western Sahara: Listing as a Non-Self-Governing Territory, 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, מחיר ההסכם: ארה"ב מכירה בריבונות מרוקו בסהרה, באתר ynet, 10/12/2020
- ^ טקס הסיפוח המרוקאי: בחריין פתחה קונסוליה בסהרה המערבית, באתר ynet, 2020-12-14
- ^ סכום שטחי היחידות המנהליות אינו תואם את השטח הכולל של סהרה המערבית.
| צפון אפריקה | ||
|---|---|---|
|
