קדש ברנע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:18, 29 במאי 2017 מאת איש גלילי (שיחה | תרומות) (הגהה, הגהה חרדית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קדש ברנע הייתה עיר שנזכרת במקרא, ממנה שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל, אך מקומה המדויק לא ידוע.

מיקומה של העיר היה במדבר פארן, ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור הר כרכום מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור עמנואל ענתי:

"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן..."[1];  "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה..."[2]

ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית לניצנה. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה השמינית לאלף השלישי, כ-200-300 שנה אחרי התקופה המשוערת ליציאת מצרים. "אולם, אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים"[3].

בשנת ה'ת"ר "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. ד"ר יצחק ביילי מאוניברסיטת תל אביב כתב כי:

"...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה..."[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ג'
  2. ^ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ו
  3. ^ מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת מוזיאון ישראל
  4. ^ "שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0