תחנת הכוח רוטנברג
תחנת הכוח רוטנברג היא תחנת הכוח קיטורית באשקלון, השנייה בגודלה בארץ מבחינת הספק.
התחנה קרויה על שמו של פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל, ועל שם אחיו, אברהם רוטנברג, ממשיך דרכו בניהול החברה[1]. התחנה ממוקמת על חוף הים התיכון סמוך לעיר אשקלון, ומופעלת על ידי חברת החשמל לישראל, והיא התחנה הקיטורית החדשה מבין 5 התחנות הקיטוריות בארץ. כושר הייצור של התחנה מהווה כרבע מכושר הייצור של חברת החשמל.
התחנה בנויה על החוף כיוון שהיא פועלת בטכנולוגייה קיטורית ומשתמשת במי הים לקירור, וכן מוזנת בפחם הנפרק מאוניות משא ברציף מיוחד בסמוך לה. התחנה כוללת ארבע יחידות לייצור חשמל.
בשנת 2008 אושר "פרויקט D": הרחבת התחנה על ידי הוספת שתי יחידות נוספות המוזנות פחם אף הן. באפריל 2017 שר התשתיות הלאומיות ביטל את הפרויקט.
היסטוריה
תחנת הכוח רוטנברג באשקלון כוללת בתוכה שתי תחנות כוח, אחת בשם "רוטנברג א'" מכילה את שתי יחידות הייצור הראשונות והחדשה יותר שנוספה לה "רוטנברג ב'" מכילה שתי יחידות ייצור נוספות ובה הותקן סולקן לסילוק גפרית.
בשנת 1981 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמת התחנה, למרות התנגדות ראש עיריית אשקלון, אלי דיין, והוועד הציבורי נגד התחנה בראשות אריה קרן[2]. העבודות באתר להקמת תחנת "רוטנברג א'" החלו בתחילת שנות ה-80 לאחר הפעלת תחנת הכוח בחדרה ותחילת ייצור החשמל בה היה בשנת 1990.
תחילת העבודות להקמת "רוטנברג ב'" הייתה בשנת 1996 ותחילת ייצור החשמל בה היה בשנת 2000.
עם סיום בניית התחנה הראשונה לא היה עדיין מזח לפריקת פחם בתחנה. לשם אספקת הפחם נסללה מסילת רכבת מאזור מושב מבקיעים אל התחנה ורכבות משא הובילו פחם מנמל אשדוד אל התחנה. עם השלמת מזח הפחם בתחנה בשנת 2000 הופסקה העברת הפחם בדרך זו והוא נפרק ישירות בתחנה. המזח מקושר לתחנה באמצעות גשר שאורכו כקילומטר ובגובה 15 מטר ועליו נמצא מסוע המעביר את הפחם מהאניה ישירות למאגר הפחם בתחנה.
ב-8 במאי 1998 במהלך עבודות הבנייה של הארובה החדשה ב"רוטנברג ב'" התרחשה תאונת עבודה קטלנית, במהלכה נספו 9 עובדים שנפלו ממשטח העבודה שלהם במרומי הארובה. בעקבות תאונה זו הוקמה ועדת חקירה ציבורית שמסקנותיה השפיעו על המשך הבנייה של התחנה.
בשל קרבתה לרצועת עזה וחשיבותה האסטרטגית, התחנה, שניתן לראותה היטב מצפון רצועת עזה, מהווה מטרה לירי רקטות מרצועת עזה, וזאת למרות שתחנה זו מספקת גם את צורכי החשמל של רצועת עזה עצמה. במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 פגעו מספר רקטות בשטח התחנה וגרמו נזק לרכוש[3]
בתחנה נמצא מרכז מבקרים ובו הסבר על ייצור החשמל בתחנה וסיור מודרך באוטובוס בתחנה כולל נסיעה על הגשר וצפייה בתהליך פריקת פחם מאניה.
נתונים
הספק: 2,250 מגה וואט.
מקור אנרגיה: פחם.
צריכת פחם (בתפוקה מלאה): 18,240 טון ליממה.
צריכת מי קירור: 330,000 טון לשעה.
ארובות
ארובות התחנה הן ציון דרך בולט במישור החוף הדרומי, ונראות ממרחק רב מאשדוד, קריית גת, שדרות, וצפון רצועת עזה. שתי הארובות הקיימות, החדשה והישנה הן בגובה של כ-250 מטר. בארובה החדשה יש סולקן לסילוק גפרית. בתהליך זה נוצרים אדי מים והם נפלטים מהארובה כאילו מדובר בעשן. בארובה הישנה אין מתקן זה והגזים שאינם נראים, נפלטים בגובה 250 מטר.
פרויקט D
ב-2 בדצמבר 2007 אישר דירקטוריון חברת החשמל הקמת שתי יחידות ייצור נוספות אשר יפעלו אף הן על פחם. כל אחת מיחידות הייצור תהיה בעלת הספק של 630 מגה ואט והן תפעלנה על פי תקנות מחמירות לצמצום זיהום האוויר.[4][5] הפרויקט קיבל את אישור הוועדה לתכנון לאומי (הות"ל) בחודש יוני 2008[6], חרף מחאות רבות. בין המוחים כנגד הפרויקט נמנים תושבי ועיריית אשקלון, ארגוני הסביבה, בנוסף למשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות אשר הביעו את התנגדותם[7]. לטענת המתנגדים, הפרויקט יגדיל את זיהום האוויר למרות אמצעי הסינון שיותקנו, ויסכן את בריאותם של תושבי אשקלון.
כמו כן, נטען כי קיימות חלופות נקיות זולות יותר, אם נלקחים בחשבון עלויות הזיהום בהתאם לפרוטוקול קיוטו. אנרגיה סולארית (מהשמש) ואנרגיית רוח הוצעו כחלופות זולות יותר בטווח הארוך. עם זאת, מבקר המדינה קבע שלא הוצג מידע מלא על החלופות, ועל כן הן לא נשקלו כראוי.[8]
הפרויקט היה צפוי להסתיים ב-2015.
למרות האישור שניתן, ארגוני הסביבה הגישו בג"ץ במטרה לעצור את הפרויקט.[9] לאור האמור לעיל, תהליך קבלת האישורים להקמת המתקן טרם התקבלו. בעקבות גילויים משמעותיים של גז טבעי בסמוך לישראל, סוכם על שינוי מתכונת הפרויקט, כך שהתחנה תתבסס על ניצול גז טבעי, ופחם כחומר דלק משני במקרי תקלה באספקת הגז. הפרויקט נדחה לתחילת העשור השלישי של המאה ה־21 בעקבות הצורך בתכנון מחדש להפעלה במתכונת של גז טבעי כדלק ראשי. באפריל 2017 שר התשתיות הלאומיות ביטל את הפרויקט.
קישורים חיצוניים
- אתר "רוטנברג" באשקלון - מרכז המבקרים
- חברת החשמל, אתר תחנות הכוח - רוטנברג (אשקלון), באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
הערות שוליים
- ^ פנחס רוטנברג ביקש בצוואתו שלא יקראו שום אתר על שמו וכדי לעקוף זאת נקרא האתר על שם אחיו
- ^ שעיה סגל ועזרא ינוב, אשקלונים הפגינו נגד תחנת הכח בפחם, מעריב, 29 באוקטובר 1981
- ^ יואב זיתון, פגיעה באשקלון, ירי לחדרה: תחנות כוח בסכנה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2015
- ^ דירקטוריון חברת החשמל אישר את "פרויקט D", אתר NFC
- ^ דירקטוריון חברת החשמל נתן "אור ירוק" לפרויקט D, אתר חברת החשמל
- ^ אושרה הקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון מתוך ynet
- ^ משרד הבריאות מתנגד להקמת תחנה פחמית מאתר ערוץ 7
- ^ תחנת הפחם באשקלון וחלופותיה, אתר גרינפיס
- ^ עתירה נגד הקמת תחנת הכוח הפחמית מתוך אתר אדם טבע ודין
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||