תחנת הכוח מישור רותם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחנת הכוח מישור רותם
Powerstationopc.JPG
מאפיינים כלליים
שימוש תחנת כוח
מיקום ישראלישראל מישור רותם, הנגב, ישראל
מידע על ההקמה
עלות 400 מיליון דולר
חברת בנייה חברת "מיצובישי" מיפן, בשיתוף קבוצת "פוסקו" מדרום קוריאה.
תקופת הבנייה 2010–2013 (כ־3 שנים)
מידע נוסף הספק התחנה 466 מגה וואט
מאפיינים תפעוליים
בעלים או.פי.סי אנרגיה 80%
ורידיס 20%
מפעיל או.פי.סי תפעול

תחנת הכוח מישור רותם היא תחנת כוח במחזור משולב, המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי. התחנה שוכנת באזור התעשייה מישור רותם, כ-20 ק"מ ממזרח לדימונה. התחנה הייתה תחנת הכוח הפרטית הגדולה הראשונה שהוקמה בישראל.

היסטוריה

הרקע להקמת התחנה

ב-11 במרץ 1996 אושר בכנסת חוק משק החשמל שעיקרו היה מתן אפשרות לגורמים פרטיים להקים תחנות כוח פרטיות לייצור חשמל ולמכור אותו לחברת החשמל. בעקבות החקיקה משרד התשתיות הלאומיות החל באיתור ותכנון אתרים להקמת תחנות כוח פרטיות בישראל. האתר הראשון שנבחר היה תחנת הכוח רמת חובב, בו הוחלט להקים תחנה נוספת על ידי יזם פרטי. בשנת 1997, פרסמה חברת החשמל את המכרז להקמת תחנת הכוח הנוספת באתר[1]. חברת "האחים עופר" זכתה במכרז, אך בשנת 2003, לאחר שכבר החלה בהקמת התחנה, החליטה לבטל את המיזם עקב התייקרויות הציוד ואי הוודאות לגבי מועד חיבור התחנה למערכת ההולכה של הגז הטבעי[2].

מכרז ההקמה

במאי 2001 פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז להקמת תחנת כוח פרטית במישור רותם, שתופעל בשיטת מחזור משולב ותוסק באמצעות גז טבעי כמקור דלק ראשון וסולר כדלק חליפי[3]. אולם בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה והידרדרות המצב הביטחוני לא ניגשו או פרשו חברות בינלאומיות מהמכרז[4]. הצעת קבוצת "האחים עופר" (בשיתוף חברת "סימנס" שהחזיקה 20% מהמיזם) הייתה היחידה[5]. למרות זאת עיכב משרד התשתיות את ההכרזה על "האחים עופר" כזוכים במכרז, עקב מחלוקת על הקמת תחנת הכוח ברמת חובב, מכרז בו גם זכו[6]. בנוסף הייתה מחלוקת על מחיר החשמל שהתחנה תייצר[7]. בדצמבר 2003 פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה מונעת את הכרזתה של החברה כזוכה במכרז ממניעים בלתי ברורים. זאת למרות שחלפה למעלה משנה מאז שוועדת המכרזים הייתה אמורה להודיע על החלטתה, ולמרות שהחברה הייתה המציעה היחידה במכרז ועמדה בכל תנאיו[8]. מיד אחר כך אישרה המדינה את הזכייה אך הפעם האחים עופר דחו את ההודעה כי יקימו את התחנה וקיבלו ערכה עד מאי 2004[9]. ביוני 2004 הודיעו כי הם מקבלים את הצעת האוצר להקמת תחנת הכוח[10]. באוקטובר 2004 הודיעה ועדת המכרזים רשמית כי "האחים עופר" זכו במכרז[11], לאחר שהוסכם על הוזלה בתעריף החשמל[12].

בפברואר 2005 קונסורציום של גופים פיננסיים ומוסדיים, בראשות בנק לאומי, הודיע יעמיד אשראי ארוך טווח לקבוצת האחים העופר עבור פרויקט הקמת התחנה, בהשקעה של כ-275 מיליון דולר. בשלב זה תחנת הכוח הייתה אמורה להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2008 ולספק 4% מצריכת החשמל בישראל[13]. במקביל נחתם הסכם עם חברת החשמל לאספקת חשמל במשך 20 שנה תמורת 3 מיליארד שקל[14].

באפריל 2005 הודיעה המדינה לאחים עופר, כי לא תחתום על החוזה עימם, עד שיסכימו שלא תשלם 130 מיליון שקל הנובעים מטעות בחישוב הסכום המגיע להם במכרז[15]. עוד קודם לכן טענה גם חברת החשמל כי "מחיר החשמל של אחים עופר - מופרז"[16]. וגם התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ לבטל את הזכייה כי בשל פגמים שחלו בהכנת המכרז, אושר לתחנת הכוח תעריף חשמל בלתי מוצדק על חשבון הקופה הציבורית בסך 130 מיליון שקל[17].

ביטול וחידוש המכרז

בדצמבר 2005 ועדת המכרזים הבינמשרדית של משרד התשתיות ומשרד האוצר הודיעה על ביטול המכרז וכי ההחלטה היא בלתי הפיכה. הסיבה לביטול הייתה התמשכות הליכי המכרז וההתעקשות של הזוכים לקבל תוספת של 130 מיליון שקל שמקורם לטענת הוועדה בטעות[18]. ובתגובה עתרה לבג"ץ[19]. במרץ 2006 הודיע היועמ"ש מני מזוז כי הוא סבור שיש לאפשר לאחים עופר להקים את התחנה[20]. בדצמבר 2006 הודיעה המדינה כי תבטל את הקמת התחנה[21].

בספטמבר 2007 אישרה הממשלה תוכנית שהציג שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, להגדלת כושר ייצור החשמל במשקת כולל חידוש המשא ומתן עם "האחים עופר" ו"סימנס", להקמת התחנה. זאת למרות התנגדותו של החשב הכללי באוצר, ירון זליכה[22]. אך שלושה חודשים אחר כך הודיעה המדינה כי היא מוכנה לחידוש המכרז בתנאיו המקוריים בלבד[23]. במקביל טענה חברת "דוראד" המתחרה כי המשא ומתן המחודש פסול ודורש הליך מכרז חדש[24].

ביוני 2008 "התנועה לאיכות השלטון" משכה את התנגדותה לאחר שהטעות הטכנית שכללה תשלום עודף תוקנה, ונחתם הסדר על פי תנאי המכרז המקוריים. בנוסף דחה בג"ץ עתירה נוספת מצד יזמי תחנת הכוח המתחרה "דוראד", שביקשו להוציא צו ביניים האוסר על חתימת הסדר הפשרה[25].

הקמת התחנה והפעלתה

בנובמבר 2009 נחתם הסכם למכירת החשמל מהתחנה לרשת החשמל הארצית, תמורת כ-500 מיליון שקל בשנה, לאחר עיכוב של שנה, בעקבות חילוקי דעות בין חברת החשמל לרשות לחשמל לגבי ההכרה בעלויות רכישת החשמל מהתחנה[26]. במקביל פורסם מכרז משולב לאספקת הציוד וביצוע העבודות הקבלניות בפרויקט ההקמה. החברות שניגשו למכרז היו "סימנס" מגרמניה, "אלסטום מצרפת, "ג'נרל אלקטריק" יחד עם חברת "ווד גרופ" מארצות הברית, חברת "מיצובישי" מיפן יחד עם קבוצת "פוסקו" (Posco) הדרום-קוריאנית. החברות "מיצובישי" ו"פוסקו" זכו במכרז ההקמה תמורת כ-400 מיליון דולר, כולל עלות הציוד[27].

בינואר 2010 נחתם הסכם מימון עם בנק לאומי בהיקף של 320 מיליון דולר[28]. בנובמבר 2010 רכשה "החברה לישראל" 70 דונם מול אתר ההקמה של התחנה במטרה להקים במקום תחנה נוספת בהספק של 400 מגה-ואט[29].

בינואר 2011 נחתם הסכם עם קבוצת החברה לישראל על הקדמת לוחות הזמנים להפעלת התחנה בתשעה חודשים. במסגרת היערכות למחסור שהיה צפוי בחשמל בקיץ 2013[30].

בפברואר 2013, הושלם חיבור קו המתח העליון בין התחנה לבין תחנת המשנה של חברת החשמל בדימונה[31].

ביום שבת, 29 ביוני 2013, החלה הפעלה מלאה של התחנה, תשע שנים לאחר סיום המכרז הממשלתי להקמתה[32].

בעלות

לצורך הקמת הפרויקט הוקמה חברה בשם "רותם OPC"‏ (Ofer Power Company) שבה החזיקה "קבוצת האחים עופר" בשיתוף חברת "סימנס" שהחזיקה 20%. במהלך 2004 נחתם הסכם עם חברת "בריטיש גז" להשקעה בפרויקט ואספקת גז מעזה[33]. אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב העיכובים בהקמת הפרויקט, ולבסוף יצאה חברת "בריטיש גז" מפעילות בישראל[34].

בסוף 2007 רכשה חברת "דלקיה", זרוע האנרגיה של התאגיד הצרפתי "ויאוליה" את חלקה של "סימנס"[35]. בשנת 2015 מכר תאגיד "ויאוליה" את פעילותו בישראל, שהחלה לפעול תחת שם חדש "ורידיס"[36].

בספטמבר 2009 הודיעה "החברה לישראל", חברה ציבורית בשליטת האחים עופר, כי תרכוש את 80% מהפרויקט מ"קבוצת האחים עופר" שהיא חברה פרטית[37]. חודש אחר כך אישרה רשות ההגבלים העסקיים את העסקה[38].

באוגוסט 2017 השלימה חברת "או.פי.סי אנרגיה", חברת בת של "החברה לישראל" המחזיקה בבעלות על התחנה, הנפקה ראשונה לציבור בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בה גויסו 398 מיליון שקל[39].

אספקת הגז

בעת עריכת המכרז בשנת 2002 אספקת הגז לתחנה הייתה אמורה להגיע משדות הגז מרי ונועה שהפעילה "שותפות ים תטיס"[40]. ומשדה גז מרין שבים מול רצועת עזה, שאותה אומרה הייתה לפתח חברת "בריטיש גז"[41]. ב-2005 נחתם הסכם עם "בריטיש גז" לאספקה בלעדית של גז מעזה[42]. אך בעקבות המצב הביטחוני הופסק הפרויקט להפקת גז משדה מרין[43].

בדצמבר 2010 נחתם הסכם עם חברת "EMG" לאספקה של כ-50% מהגז הדרוש לתחנה ממצרים[44]. אולם בעקבות המהפכה במצרים ארגוני הטרור בסיני פגעו בצינור הגז אל עריש-אשקלון מספר פעמים ואספקת הגז בו הופסקה זמן קצר לפני השלמת התחנה[45]. שאר הגז היה אומר להגיע מ"שותפות ים תטיס"[46]. עם זאת מאגרי "שותפות ים תטיס" התרוקנו זמן קצר לאחר הפעלת התחנה[47]. ורוב הגז סופק לה משדה הגז תמר[48].

באוגוסט 2017 חתמה חברת "או.פי.סי אנרגיה" על הסכם עם חברת "אנרג'יאן" לאספקת גז משדה כריש[48].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד חיון, ‏הזוכה במיכרז להקמת תחנת הכוח ברמת חובב ייקבע ב-5 בנובמבר בדירקט' חברת החשמל, באתר גלובס, 18 באוקטובר 1998
    פריצקי: אבד הסיכוי שהאחים עופר יקימו את תחנת הכוח הפרטית ברמת חובב, באתר TheMarker‏, 24 באוקטובר 2003
  2. ^ אמיר טייג, האחים עופר החליטו לבטל את פרויקט תחנת הכוח ברמת חובב - יפעלו למכור את התחנה לחברת חשמל, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2003
  3. ^ רוני גלבפיש, ‏משרד התשתיות יפרסם מכרז שני להקמת תחנת כוח פרטית, באתר גלובס, 31 במאי 2001
  4. ^ אמיר טייג, AES פורשת מהמכרז לבניית תחנת הכוח רותם בנגב בעקבות המצב הבטחוני; האחים עופר יתמודדו במכרז לבדם, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2002
  5. ^ דוד חיון, ‏הצעת האחים עופר - היחידה במכרז להקמת תחנת כוח פרטית במישור רותם, באתר גלובס, 25 ביוני 2002
  6. ^ הארץ, משרד התשתיות מעכב ההכרזה על האחים עופר כזוכים במכרז תחנת הכוח במישור רותם, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2003
    דוד חיון, ‏האוצר: על אחים עופר להקים את שתי תחנות הכוח בהתאם לתנאי המכרז המקוריים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2003
  7. ^ עמירם כהן, זכיית האחים עופר במכרז להקמת תחנת כוח במישור רותם - בספק, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2003
  8. ^ אמיר הלמר, האחים עופר לביהמ"ש: המדינה נמנעת בחוסר תום לב מלהכריז עלינו כזוכים במכרז להקמת תחנת הכוח במישור רותם, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2003
    אמיר הלמר, האחים עופר לביהמ"ש: פגישת זליכה עם ועדת המכרזים בנושא תחנת הכוח במישור רותם - ניסיון פסול להשפיע על תוצאות המכרז, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2003
  9. ^ הארץ, האוצר קצב לאחים עופר חודש, ולא - החברה תפסיד את תחנת הכוח במישור רותם, באתר TheMarker‏, 2 במאי 2004
  10. ^ דוד חיון, ‏קבוצת אחים עופר-סימנס מקבלת הצעת האוצר להקמת תחנת הכוח במישור רותם, באתר גלובס, 6 ביוני 2004
  11. ^ דוד חיון, ‏רשמית: אחים עופר תקים תחנת הכוח במישור רותם, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2004
  12. ^ הארץ, ירון זליכה הצליח לכופף את האחים עופר: ויתרו על 49 מיליון דולר בהקמת תחנת הכוח במישור רותם, באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2004
  13. ^ דוד חיון, ‏לאומי יממן את "מישור רותם" במיליארד שקל, באתר גלובס, 2 בפברואר 2005
  14. ^ דוד חיון, ‏חברת החשמל תרכוש חשמל מתחנת הכוח הפרטית של אחים עופר ב-3 מיליארד ש' ב-20 שנה, באתר גלובס, 10 בפברואר 2005
  15. ^ שמואל דקלו, ‏המדינה: החוזה לתחנת הכוח ברותם לא ייחתם בטרם יובהר שנפלה טעות, באתר גלובס, 7 באפריל 2005
    אמיר הלמר, המדינה הודיעה לאחים עופר כי לא תשלם להם 130 מיליון שקל עודפים במכרז מישור רותם, באתר TheMarker‏, 7 באפריל 2005
  16. ^ דוד חיון, ‏פרשה חדשה במכרז תחנת מישור רותם: "מחיר החשמל של אחים עופר - מופרז", באתר גלובס, 17 בינואר 2005
  17. ^ עמירם כהן, "לבטל זכיית האחים עופר במכרז תחנת הכוח במישור רותם", באתר הארץ, 15 במרץ 2005
  18. ^ גל ניסים, ‏"אחים עופר לא יקימו התחנה במישור רותם", באתר גלובס, 7 בדצמבר 2005
    שרון קדמי, משרד האוצר ביטל את הזכייה של האחים עופר במכרז להקמת תחנת הכוח במישור רותם, באתר TheMarker‏, 5 בדצמבר 2005
  19. ^ שרון קדמי, האחים עופר עתרו לבג"ץ נגד פסילת זכייתם להקמת תחנת הכוח במישור רותם, באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2006
  20. ^ שרון קדמי, מזוז מגבש חוות דעת לבג"ץ: יאפשר לאחים עופר להקים את תחנת הכוח במישור רותם, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2006
  21. ^ גל ניסים ושמואל דקלו, ‏סוף הוויכוח עם האחים עופר: המדינה תבטל הקמת תחנת הכוח במישור רותם, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2006
  22. ^ ליאור ברון, ‏בניגוד לעמדת החשכ"ל: אושר חידוש המו"מ עם האחים עופר לתחנת הכוח במישור רותם, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2007
    אבי בר-אלי, המדינה פותחת במשא ומתן עם האחים עופר על חידוש המכרז להקמת תחנת הכוח ברמת חובב - בניגוד לעמדת ירון זליכה, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2007
  23. ^ אבי בר-אלי, מכרז מישור רותם חוזר לנקודת ההתחלה: המדינה חזרה בה מההצעה לקבוצת עופר, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2007
  24. ^ אבי בר-אלי, סיבוב נוסף של דוראד נגד עופר: טוענת כי המו"מ עם OPC פסול ודורשת הליך מכרז חדש, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2007
  25. ^ אבי בר-אלי, התנועה לאיכות השלטון משכה התנגדותה לתחנת הכוח במישור רותם, באתר הארץ, 27 ביוני 2008
  26. ^ ליאור ברון, ‏חברת החשמל תרכוש חשמל מהאחים עופר בכ-500 מיליון שקל בשנה, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2009
  27. ^ אבי בר-אלי, הקוריאנים עמדו להקים את תחנת הכוח ברותם - ושגריר ארה"ב התערב, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2010
  28. ^ אבי בר-אלי, בנק לאומי יוביל את מימון תחנת הכוח של משפחת עופר בהיקף של 320 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2010
  29. ^ אבי בר-אלי, החברה לישראל מתכננת הקמת תחנת כוח נוספת בדרום ב-2 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2010
  30. ^ אבי בר-אלי, החברה לישראל תקדים את הפעלת תחנת הכוח ברותם, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2011
  31. ^ עמירם ברקת, ‏חברת החשמל חיברה את תחנת הכוח הפרטית OPC, באתר גלובס, 17 בפברואר 2013
  32. ^ אבי בר-אלי, לראשונה: תחנה פרטית גדולה מוכרת חשמל לרשת הארצית, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2013
  33. ^ ניצן כהן, בריטיש גז תספק גז מעזה לתחנות כוח של האחים עופר, באתר הארץ, 21 באפריל 2004
    הארץ, בריטיש גז תשקיע 400 מ' ד' בתחנות הכוח של האחים עופר, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2004
    דוד חיון, ‏בריטיש גז והאחים עופר חתמו על הקמת תחנות כוח בהשקעה של מיליארד דולר, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2004
  34. ^ ליאור ברון, ‏בריטיש גז: "למה יצאנו מישראל", באתר גלובס, 17 בינואר 2008
  35. ^ אבי בר-אלי, ואוליה במגעים לרכישת 20% מפרויקט תחנת הכוח של משפחת עופר במישור רותם; היקף הפרויקט מוערך ב-300 מ' ד', באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 2007
  36. ^ מיכאל רוכוורגר, אוק-טרי השלימה את רכישת פעילות ואוליה בישראל תמורת כ-450 מ' ד', באתר TheMarker‏, 23 במאי 2015
  37. ^ יורם גביזון, עסקת בעלי עניין נוספת מעופר אנרגיה: החברה לישראל תרכוש מעופר אנרגיה 80% מפרויקט מישור רותם, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2009
    ליאור ברון ועירית אבישר, ‏משפחת עופר ממשיכה להעביר נכסים מהפרטי לציבורי: החברה לישראל תשקיע בתחנת הכוח במישור רותם, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2009
  38. ^ ליאור ברון והדס מגן, ‏רשות ההגבלים אישרה - ועסקת בעלי עניין של משפחת עופר יוצאת לדרך, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2009
  39. ^ קובי ישעיהו, ‏הנפקת OPC: חזרה למחיר המינימום וגיוס של 398 מיליון שקל, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2017
  40. ^ הארץ, מיזם הגז ים תטיס ופרויקט ההולכה צפויים לקשיי מימון, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2003
  41. ^ הארץ, בריטיש גז במו"מ עם האחים עופר לאספקת גז מעזה, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2001
    דוד חיון, ‏מהפך בגז הטבעי: בריטיש גז תספק 1.5 מיליארד מ"ק בשנה מחופי עזה, באתר גלובס, 20 ביוני 2002
  42. ^ עמירם כהן, אין תוקף להסכם בין האחים עופר ל-BG על אספקת גז לתחנת הכוח הפרטית ברותם, באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
  43. ^ דני רובינשטיין, גז ב-5 מיליארד דולר טבע בים של עזה, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2013
  44. ^ אבי בר-אלי, החברה לישראל מפצלת את החוזה: רוכשת כ-50% מהגז מ-EMG, באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2010
  45. ^ עמירם ברקת, ‏פיצוץ צינור הגז המצרי: מה ישראל יכולה לעשות?, באתר גלובס, 4 ביולי 2011
    נדב נוימן, ‏דיווחים: שוב פיצוץ בסיני בצינור המוליך גז ממצרים לישראל, באתר גלובס, 5 במרץ 2012
  46. ^ ליאור ברון, ‏החברה לישראל בוחנת רכישת גז עבור החברות הבנות ב-400 מיליון ד', באתר גלובס, 15 ביוני 2009
  47. ^ עמירם ברקת, ‏המדינה תתיר אחסון גז בים תטיס למנוע מחסור, באתר גלובס, 9 בינואר 2014
  48. ^ 48.0 48.1 אבי בר-אלי, נקמה מאוחרת: עופר מעביר את רכש הגז מתשובה למתחרים היוונים, באתר TheMarker‏, 8 באוגוסט 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0