חוות רוח בראשית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוות הרוח "בראשית"
Bereshit Wind Farm 2.jpg
מאפיינים כלליים
שימוש טורבינת רוח
מיקום הר פרס, רמת הגולן
קואורדינטות 32°57′14″N 35°50′49″E / 32.953760°N 35.846926°E / 32.953760; 35.846926
מידע על ההקמה
עלות 1.2 מיליארד שקלים
חברת בנייה מנרב, נקסטקום
תקופת הבנייה 2021–הווה (כ־3 שנים)
מאפיינים תפעוליים
בעלים אנלייט, אוירם

חוות "רוח בראשית" היא חוות רוח לייצור חשמל השוכנת סמוך להר פרס בדרום רמת הגולן. החווה מכילה 39 טורבינות רוח, בהספק של הספק של 207 מגה-ואט. המיזם הוא בבעלות החברות אנלייט ו"אוירם", ובשותפות עם היישובים: יונתן, אלוני הבשן, רמת מגשימים, מבוא חמה, נטור, כנף, אבני איתן ומעלה גמלא.

רקע

חוות הרוח בראשית בצילום מגבעת אורחה, אוקטובר 2022

הצעות להקמת חוות רוח ברמת הגולן החלו כבר בשנות ה-80. אזור רמת הגולן נסקר ונמצא כבעל תנאים טובים לניצול אנרגיית הרוח להפקת חשמל. אחד האזורים שסומנו כאזור מיטבי לניצול אנרגיית הרוח היה אזור הר פרס.

טורבינה נסיונית הוקמה ב-1985 על הר בני צפת. בשנת 1992 הוקמה חוות הרוח הראשונה בישראל על הר בני רסן, שכללה 10 טורבינות שגובהן 30 מטרים.

החל מראשית העשור השני של המאה ה-21 החלו רשויות המדינה בקידום התוכניות לבניית חוות רוח ברמת הגולן, ובהן החווה באזור הר פרס. בשנת 2018 החלה הקמת חוות הרוח עמק הבכא, הנמצאת אף היא בבעלות חברת אנלייט. קיימות תוכניות נוספות להקמת חוות רוח בגולן, למשל באזור היישובים הדרוזיים בצפון הרמה.

הקמת החווה

אחת הטורבינות בפרויקט במהלך הקמתה

חוות הרוח כוללת 39 טורבינות מתוצרת ג'נרל אלקטריק, המתנשאות לגובה של כ-180 מטרים. הטורבינות הוקמו בשטח שבין הר פרס לגבעת אורחה, סמוך לכביש 98. החווה צפויה להפיק 207 מגה-ואט חשמל אשר ימכרו לחברת החשמל. לצורך העברת החשמל לרשת הארצית נבנה קו מתח גבוה טמון באדמה באורך 26 קילומטרים מהחווה ועד לצומת יהודיה.

העבודות להקמת הטורבינות החלו בשנת 2021, כשעיקר המימון להקמה ניתן בהלוואת נון-ריקורס מבנק הפועלים.[1] ביוני 2023 חוברה החווה לרשת החשמל לשם הרצתה. להערכת אנלייט, ההכנסות השנתיות הצפויות מהמיזם עם הפעלתו המלאה יהיו 52-50 מיליון דולר.[2]

השלכות סביבתיות

חוות הרוח בראשית בעת ההקמה בשנת 2022. ברקע הר פרס.

טורבינות הרוח בפרויקט הוצבו במרחק של מספר קילומטרים מכל מקום יישוב ולכן אינן מפריעות ליישובים קיימים. הובע חשש לפגיעה בנוף, אולם זו קטנה יחסית משום שמדובר באזור לא מתוייר באופן יחסי.

חששות רבים הובעו בנוגע לפגיעה אפשרית בציפורים ובפרט בנשרים, שאוכלוסייתם בישראל נמצאת במצב פגיע. אזור תל פארס במיוחד ידוע כמקום מחיה לנשרים, וקיים חשש כי הקמת החווה תביא להכחדתם מהאזור.[3] בעקבות המחאות חויבה אנלייט להתקין מערכת לאיתור ציפורים שתכלול מכ"ם לגילוי ציפורים ועמדות תצפית אנושיות. במידת הצורך אמורה המערכת לעצור טורבינות כדי למנוע פגיעה בנשרים ובבעלי כנף אחרים.[4][5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0