תרגום התורה המיוחס ליונתן

התרגום המיוחס ליונתן, מכונה גם תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.

תרגום זה היה מכונה בפי רוב הראשונים "תרגום ירושלמי". במקורות המאוחרים יותר של ימי הביניים - לראשונה בפירושו של ר' מנחם רקאנטי - בשם "תרגום יונתן בן עוזיאל", ואף נדפס במהדורות מקראות גדולות בשם זה, אף על פי שמשמע מהגמרא שיונתן בן עוזיאל כתב תרגום לספרי הנביאים בלבד, ולא לתורה. השערה מקובלת היא שראשי התיבות ת"י התפרשו בטעות כמכוונים ל"תרגום יונתן" במקום ל"תרגום ירושלמי". ישנם תרגומים ארמיים נוספים לתורה המכונים "תרגומים ארץ-ישראליים" או "ירושלמיים", ובהם גם תרגום נאופיטי ותרגום הקטעים (הוא תרגום ירושלמי ב'), המתאפיינים בזיקה ליהדות ארץ ישראל בזמן התנאים והאמוראים, ולשונם ארמית גלילית.

אופיו של התרגום המיוחס ליונתן שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות מדרשיות, בעיקר אגדתיות אך גם הלכתיות, במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט.

זמנו של התרגום קשה לקביעה. היו^{[דרושה הבהרה]} שזיהו בו חומר קדום המתייחס ליוחנן כהן גדול מתקופת החשמונאים.

דעות מחקריות

אביגדור שנאן סבר כי זמנו המאה השביעית או המאה השמינית, וככל הנראה הוא פרי יצירתו של מחבר אחד, ולא קבוצה של מחברים.

לדעת אביגדור שנאן התרגום קרוב מבחינות רבות אל הסוגה המכונה מקרא משוכתב. חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר תרגום אונקלוס - ולתרגום הסורי למקרא, הפשיטתא, וכן למדרשי האגדה ובעיקר למדרש פרקי דרבי אליעזר שיש לו זיקה הדוקה לתרגום שמתבטאת באגדות ובדרשות דומות עד כדי זהות מילולית.

עזריה מן האדומים מעיד על שני כתבי יד של התרגום, אך כיום ידוע רק כתב יד אחד שלו הנמצא בספריית המוזיאון הבריטי. התרגום נדפס לראשונה על ידי אשר פורינץ בוונציה, 1591; במאה העשרים נדפסו ארבע מהדורות מדעיות: גינזבורגר (ברלין 1903), רידר (ירושלים 1974), דיאז מאצ'ו (מדריד 1977–1980) וקלרק (הובוקן 1984).

פירוש יונתן

פירוש יונתן הוא מהפירושים הבולטים על התרגום המיוחס ליונתן; את הפירוש חיבר רבי חיים פייבל, חתנו של רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה), שליקטו מפירושו של רבי דוד שברשין ומהספר כור לזהב שחיבר רבי אברהם בן דוד מאוסטראה ולא נדפס, והדפיסו במהדורת החומש שהוציא לאור בהאנוויאה בשנת שע"א ומאז נדפס במהדורות רבות של מקראות גדולות.

לקריאה נוספת

• אביגדור שנאן, תרגום ואגדה בו, ירושלים: תשנ"ג.

קישורים חיצוניים

• [/F/?func=scan&con_lng=heb&local_base=&scan_code=SUB&scan_start=Bible.+Pentateuch.+Aramaic.+Targum+Pseudo-Jonathan התרגום המיוחס ליונתן — רשימת תת-נושאים בקטלוג הספרייה הלאומית]
• [/F/?func=find-c&con_lng=heb&local_base=&ccl_term=SUB%3DBible.+Pentateuch.+Aramaic+--+Versions+--+Targum+Pseudo-Jonathan+--+Criticism%2C+interpretation%2C+etc. התרגום המיוחס ליונתן ברמב"י]
• תרגום ירושלמי לתורה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רפאל בנימין פוזן, התרגומים הארמיים למקרא, בתוך: המעין מח, ב, טבת התשס"ח
• תרגומי התנ"ך הקדומים ב"לקסיקון לתרבות ישראל"
• מהדורת גינזבורגר, תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה, ברלין, תרס"ג / 1903, באתר היברובוקס

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0