רבי מנחם רקנאטי
רבי מנחם בן בנימין רקנאטי (ריקנאטי) (1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.
היה מראשוני המקובלים באיטליה. מצטט הרבה את רש"י האבן עזרא הרמב"ם רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמייזא. ומזכיר חידושים בשם "מקובלים מהדור הקודם".
וביותר את הרמב"ן אותו מרבה לצטט בספריו ומכנהו "רבינו הגדול", וטורח לבאר כל סוד כמוס של הרמב"ן על התורה.
בנוסף, הושפע רבות מהרמב"ם ומחכמת הפילוסופיה, שאותה ראה כמשלימה את חכמת הקבלה.
ספרו העיקרי בקבלה הוא פירושו על התורה אשר מרבה לצטט קטעים ארוכים מהזוהר הקדוש, ולבארם בסיגננו על הפסוק המדובר.
לחיבורו זה הייתה השפעה על מקובלים בדורות שאחריו, והוא זכה לפירושו של רבי מרדכי יפה ואף תורגם ללטינית (במאה ה15 בידי המומר פלביוס מיתרידטס).
יש שאמרו שהיה תלמידו של רבי אלעזר מגרמיזא, מכאן אפשר להבין את חיבורו של הרקאנטי לרמב"ן ראה בסדר הדורות (ד' אלפים תתקצח). אך החיד"א (שם הגדולים מערכת מ) הסתפק בזה לפי סדר הזמנים, לפי שהרוקח נפטר עשר שנים לפני לידת הרקאנטי, ואולי נקרא תלמידו אחרי מותו משום שטרח ללמוד מספריו. וכמו שמצינו בשאר חכמים.
בצעירותו היה גס השכל מאד, והיה מרבה בתעניות ותפילה שמן השמים ירחיבו את שכלו וליבו, ופעם אחת בהיותו מתפלל בבית הכנסת נרדם, והנה איש יפה עיניים ובידו כלי מים, והקיצו משנתו ויאמר לו שתה, ויקם וישת ולא השלים לשתות כל המים, ותכף הלך האיש מלפניו, ורבי מנחם הלך לבית המדרש כמנהגו, וימצא שכלו בהיר ונבון כי נהפך לאיש אחר. ואז חיבר פירוש על התורה וכו'. (שלשלת הקבלה דף ס"א ע"ב, סדר הדורות ה' אלפים נ')
חיבוריו
- פירוש על התורה על דרך הקבלה באתר היברובוקס.
- ספר על טעמי המצות באתר היברובוקס.
- פירוש על התפילות
- ספר פסקי הלכות הנקרא 'פסקי הלכות - ריקנטי'
- תשובת שאלה שהיא פתיחה כוללת לחכמת האמת, תשובה לאדם שרצה ללמוד את תורת הקבלה והקדמה לתורה זו[1], בית אהרן וישראל, גיליון קלח (אב - אלול תשס"ח), באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- משה אידל, ר' מנחם רקנאטי המקובל, ירושלים תשנ"ח
- אפרים גוטליב, מחקרים בספרות הקבלה, תל אביב תשל"ו, עמ' 575-573
- צביה רובין, המובאות מספר הזוהר בפירוש על התורה לר' מנחם רקנטי, ירושלים תשנ"ב
קישורים חיצוניים
- פירוש הרקנאטי על התורה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' מנחם מריקנטי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1062-1061, באתר HebrewBooks
- כתב יד, פירוש התורה לרקנאטי, וינה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, פירוש התפילות, פריס, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
| תקופת חייו של רבי מנחם רקנאטי על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • רבי יהודה אבן קריש • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
