NDS
ערך זה עוסק בחברה. אם התכוונתם לקונסולת משחקים של נינטנדו, ראו  | |
 | |
| בניין NDS בהר חוצבים | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
רופרט מרדוק באמצעות תאגיד ניוז קורפ מכון ויצמן באמצעות חברת ידע על בסיס טכנולוגיה שפיתחו עדי שמיר ועמוס פיאט |
| תקופת הפעילות | 1988 – 2012 רכישה בידי חברת סיסקו מערכות |
| מיקום המטה | לונדון |
| משרד ראשי | הר חוצבים ירושלים |
| מנכ"ל | אייב פלד 1995 - 2012 |
NDS היא חברה לניהול זכויות דיגיטלי (DRM) והגנה על תוכני טלוויזיה בכבלים ובלוויין מפני פיראטיות, והעברת שידורי טלוויזיה דיגיטליים באמצעות מערכת IPTV בפס רחב. החברה נרכשה על ידי חברת סיסקו מערכות ב-2012. במאי 2018, מכרה סיסקו את קו המוצרים העיקרי שפיתחה החברה לקרן פרמירה, על בסיס רכישה זו הוקמה בבריטניה חברה חדשה בשם סינמדיה (Synamedia). חברת NDS הפכה לשלוחה הישראלית של סינמדיה, ושמה שונה לסינמדיה טכנולוגיות ישראל בע"מ.
היסטוריה
הקמת החברה
פיתוח הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקמה החברה החל בשנת 1983 במכון ויצמן על ידי פרופסור עדי שמיר (שפיתח לפני כן את אלגוריתם ההצפנה RSA), יחד עם תלמידי המחקר שלו עמוס פיאט ויוסי טולפן. היישום הראשון שפיתחו היה פתרון לניהול זכויות דיגיטלי, שמטרתו הגנה על תוכנה מפני העתקות[1]. אחר כך פיתחו כרטיס חכם למניעת זיופים, שתחילה ייעדו אותו להגנה על עסקאות בכרטיסי אשראי. הפטנט של הכרטיס נרשם על שם ידע חברה למחקר ופתוח, חברת מסחור הידע של מכון ויצמן למדע[2][3]. באותן השנים החל איל התקשורת רופרט מרדוק לפתח את עסקי הטלוויזיה שלו, שכללו שידורי טלוויזיה בלוויין בתשלום דמי מנוי, ושירות של שלם וצפה של סרטים ואירועי ספורט. כדי לגבות תשלום על פי צפייה, וכדי לשמור על הסכמיו עם חברות הסרטים ובעלי זכויות שידורי הספורט, הוא חיפש דרך להצפין את השידורים. יזם אוסטרלי בשם ברוס הנדרמרק יצר קשר עם שמיר ומכון ויצמן וביניהם לבין תאגיד ניוז קורפ של מרדוק. ניוז קורפ התרשמה מטכנולוגיית ה"כרטיס חכם" שלהם והחליטה להשקיע בפיתוחה[4].
בשנת 1988, הוקמה על בסיס טכנולוגיית הכרטיס החכם של שמיר חברת "דאטהקום" בשותפות בין חברת ידע של מכון ויצמן ותאגיד ניוז קורפ של איל התקשורת רופרט מרדוק, שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה[5]. בשנת 1988 שונה שם החברה ל"ניוז דאטהקום ריסרץ'", ולהשקעה בחברה נכנסו משקיעים נוספים. החברה חתמה על חוזה עם חברת "בי סקיי בי" הבריטית, המספקת שירותי טלוויזיה בלוויין, בה החזיק תאגיד ניוז קורפ כ-35% מהמניות, לפיתוח מערכת הצפנה. החברה הוקמה בהר חוצבים בירושלים, מאחר שקיבלה שם הטבות מס בתור אזור פיתוח לפי החוק לעידוד השקעות הון[4].
בשליטת ניוזקורפ
ב-1993 רכשה ניוזקורפ את הבעלות המלאה בחברה תמורת 13.5 מיליון דולר, לאחר שבהסכם ההשקעה הראשוני נקבע, שלאחר חמש שנים תנפיק החברה את עצמה בבורסה, או שמרדוק ירכוש את חלקי שותפיו[4]. לאחר הרכישה הוחזקה חברת "דאטהקום" בידי חברת "ניוז דיגיטל סיסטמז" News Digital Systems או בקיצור NDS. חברה בריטית ששיווקה את מוצרי החברה ברחבי העולם, עם זאת מכון ויצמן המשיך לקבל תמלוגים על ההמצאה[6]. בשנת 1995 גייס מרדוק לתפקיד המנכ"ל את אייב פלד, ששימש באותה עת סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי בקבוצת אלרון ולפני כן סגן נשיא של חטיבת המחקר לתוכנה ולמערכות בחברת IBM[7]. פלד עבר להתגורר בלונדון, ומשם ניהל את פעילותה של NDS ברחבי העולם. תחת ניהלו של פלד התרחבה החברה לתחומים נוספים מעבר להצפנת שידורי לוויין, גם להצפנת טלוויזיה בכבלים, וטלפונים סלולרים, אספקה של מערכות שלמות וטכנולוגיות לטלוויזיה אינטראקטיבית[8].
בנובמבר 1999 הונפקה החברה בבורסת נאסד"ק, לפי שווי של מיליארד דולר, וגייסה 180 מיליון דולר[9][10]. בשנת 2007 תבע מכון ויצמן את NDS על תמלוגים שלא שולמו, על פי היקף השימוש שלה בפועל בטכנולוגיה[11].
בשנת 2009 רכשה קרן פרמירה יחד עם ניוז קורפ את כל המניות הציבוריות של NDS לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר, והחברה נמחקה מהבורסה[12][13].
מכירת החברה לסיסקו
במרץ 2012 רכשה חברת סיסקו את NDS תמורת 5 מיליארד דולר. זו הייתה עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד אז[14]. באותה עת העסיקה NDS במרכז הפיתוח שלה שבירושלים 1,300 עובדים, ובסך הכל 5,300 עובדים ברחבי העולם. וההכנסות השנתיות של החברה הגיעו לכמיליארד דולר. אייב פלד עבר לעבד בחברת סיסקו ומונה לתפקיד סגן נשיא בכיר ואסטרטג ראשי לקבוצת הווידאו והשיתופיות[15].
מכירת החברה לקרן פרמירה
במאי 2018, הודיעה חברת סיסקו על מכירת החברה חזרה לקרן פרמירה תמורת כמיליארד דולר[16][17]. פלד מונה ליושב ראש חברת סינמדיה - Synamedia, החברה החדשה שהוקמה על בסיס רכישה זו[18]. חברת NDS הפכה לשלוחה הישראלית של סינמדיה, ושמה שונה לסינמדיה טכנולוגיות ישראל בע"מ.
פעילות
ל-NDS היו מרכזי פיתוח באנגליה, ישראל (מרכז המו"פ העיקרי בהר חוצבים בירושלים, עם כ-1,200 עובדים), הודו, ארצות הברית, צרפת, דנמרק, קוריאה הדרומית, סין, הונג קונג ובאוסטרליה.
NDS הייתה גם בעלת החברות הישראליות "CastUP" להפצת תכנים ברשת האינטרנט[19], וחברת ג'נגו קונקטיביטי לפיתוח נתבי רשת ביתיים, שאותה רכשה בדצמבר 2006 תמורת כ-107 מיליון דולר[20].
לחברה היו מעל 500 פטנטים רשומים, ועוד מאות בשלבי רישום שונים.
מוצרים
המוצר העיקרי של NDS היה מערכת ההצפנה וניהול זכויות הצפייה "VideoGuard". המוצר מיוצג בבית הלקוח על ידי כרטיס חכם המותקן בממיר הדיגיטלי של הטלוויזיה. עם לקוחות החברה נמנו רשת "SKY" באיטליה, גרמניה, אמריקה הדרומית, ניו זילנד ובצרפת, רשתות "TATA-SKY", "Airtel", "Hathway" ו-"Den" בהודו, "DirecTV" בארצות הברית, "TotalTV" ו-"Foxtel" באוסטרליה, הוט וyes בישראל ועוד. נכון ל-2011 היו כ-85 מיליון כרטיסים חכמים של NDS ברחבי העולם. על-פי החברה מעל לשליש מבתי האב בעולם שמשתמשים בשירותי טלוויזיה בתשלום, כגון וידאו על פי דרישה (VOD), נעזרים בטכנולוגיה שלה. החברה הגנה על הכנסות ממנויים של שדרנים דיגיטליים בסכום כולל של כחמישים מיליארד דולר בשנה. בנוסף סיפקה החברה העברת שידורי טלוויזיה דיגיטליים באמצעות מערכת IPTV בפס רחב. מחזור המכירות של NDS עצמה הגיע לקראת מכירתה לכמיליארד דולר בשנה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של NDS (באנגלית)- נדחתה התביעה בהיקף של 2 מיליארד דולר נגד חברת NDS, באתר TheMarker, 24 בינואר 2012
- גולן חזני, בלעדי ל"כלכליסט": סיסקו תרכוש את NDS תמורת 5 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2012
- מאיר אורבך, רכישת הענק שהפכה לפלופ: סיסקו נערכת לפיטורי 200-150 מעובדיה בישראל, באתר כלכליסט, 4 במאי 2017
- כרטיס הצפנה חכם: טלוויזיה לצפייה פרטית, באתר "חדשנות ישראלית"
הערות שוליים
- ^ שיטה מהפכנית להגנה על תוכנות מחשבים, דבר, 1 בספטמבר 1983
- ^ אברהם פלג, "כרטיס חכם" נגד זיוף פותח במכון ויצמן, מעריב, 27 בנובמבר 1986
- ^ אברהם פלג, "ארה"ב רוצה לנצל לבדה את המצאת פרופ' שמיר", מעריב, 20 בפברואר 1987
- ^ 4.0 4.1 4.2 אפי לנדאו, מרדוק ייסד את ניוז דאטהקום עם פרופ' שמיר ומכון וייצמן, באתר גלובס, 30 באפריל 1997
- ^ אברהם פלג, איל עתונות ישקיע בהמצאה של מדענים ממכון וייצמן, מעריב, 14 ביוני 1988
- ^ עופר לוי, הכנסותיו של מכון ויצמן מתמלוגים על פטנטים הגיעו ל-93 מיליון דולר ב-2003, באתר גלובס, 27 ביוני 2004
- ^ אפי לנדאו, החזון של אלון, ההחמצה של נטוויז'ן, באתר גלובס, 27 בפברואר 2000
- ^ זה גול!, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
- ^ איי אונליין, מניות NDS מקבוצת ניוז קורפ עלו ב-% 40 בוול סטריט, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 1999
- ^ גיא הדס, אייב פלד, נשיא NDS, מכר בספטמבר מניות ב-4 מיליון דולר, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2000
- ^ יצחק דנון, מכון ויצמן תובע 39 מיליון שקל מחברות של NDS גרופ, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2007
- ^ יורם גביזון, מרדוק ופרמירה יפרסמו הצעת רכש ל-NDS בפרמיה של 20%, באתר הארץ, 29 ביוני 2008
- ^ שירי חביב ולדהורן, רכישת NDS הושלמה - והחברה הפכה לפרטית, באתר גלובס, 5 בפברואר 2009
- ^ יוסי הטוני, עסקת ענק: סיסקו תרכוש את NDS הישראלית לשעבר תמורת 5 מיליארד דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 15 במרץ 2012
- ^ שמוליק שלח, בכיר בסיסקו על רכישת NDS: "אין תוכניות לשינויים כאן", באתר גלובס, 15 במרץ 2012
- ^ יוסי הטוני, פרמירה רוכשת חזרה מסיסקו את NDS במיליארד ד' – חמישית משמכרה, באתר "אנשים ומחשבים", 1 במאי 2018
- ^
אלירן רובין, המיזוג הגדול נכשל: סיסקו מוכרת את NDS בחזרה לקרן פרמירה, באתר TheMarker, 1 במאי 2018
- ^ יניב הלפרין, סינמדיה הירושלמית, שהתנתקה מסיסקו, ממנה שני סמנכ"לים חדשים, באתר "אנשים ומחשבים", 11 במרץ 2019
- ^ NDS רכשה את הסטארט-אפ הישראלי קאסט-אפ ב-11.3 מ' ד', באתר גלובס, 7 באוגוסט 2007
- ^ שמוליק שלח, NDS מודיעה רשמית: רוכשת את הסטארט-אפ ג'נגו ב-107.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2006
גיא גרימלנד, NDS רוכשת את הסטארט אפ הישראלי ג'נגו בעסקה של 107 מיליון דולר, באתר TheMarker, 29 בנובמבר 2006
