הר חוצבים
![]() | |
הר חוצבים, מבט מרמת שלמה | |
מידע | |
---|---|
עיר | ירושלים |
תאריך ייסוד | 1970 |
מייסדים | החברה הכלכלית לירושלים והאוניברסיטה העברית |
שכונות נוספות בירושלים |
הר-חוצבים הוא פארק תעשיית היי-טק בירושלים. אזור התעשייה הוקם בתחילת שנות ה-70 על שטחו של הר חוצבים בצפון-מערב העיר שהוא שלוחה של הר הצופים ממערב, ומכאן שמו.
גבולותיו - בצפון רמת שלמה, במזרח סנהדריה המורחבת, בדרום קריית בעלז, עזרת תורה וקריית צאנז ובמערב כביש בגין. לאזור התעשייה שלוש כניסות משדרות גולדה מאיר. כניסה נוספת מתוכננת לכיוון צפון לכביש 1 בעזרת מחלף רמת שלמה, במטרה להקל על עומסי התנועה בכניסה וביציאה מהפארק.
מקור השם
בספטמבר 2021, בחפירות שבוצעו על ידי רשות העתיקות, נחשפה עדות לקיום מחצבת ענק קדומה, ייתכן מתקופת בית המקדש השני[דרושה הבהרה].
המחצבה, שנחשפה בחלקה, משתרעת על פני שטח של כ-600 מ"ר. אבני הבנייה שנמצאו בה גדולות במיוחד והן בגודל של 2 מטרים על מטר וחצי, המחצבה מציגה, באופן ברור, את כל שלבי החציבה ועיבוד האבן.
בחפירות שערכה רשות העתיקות בצפון ירושלים בשנים קודמות, התגלו מחצבות אבן רבות, וכן הכלים ששימשו לניתוק האבנים ממקומן במחצבה. מחצבות אלה, משתרעות על פני שטח ענק, מצפון לעיר העתיקה. הן שימשו, בעיקר בגלל הטופוגרפיה וטיב הסלע, כמקור העיקרי של אבני הבניין למפעלי הבנייה העצומים שנערכו בירושלים בתקופת הבית השני, ובתקופות אחרות[1].
היסטוריה
היוזמה להקמת הקריה ל"תעשיות עתירות מדע" החלה בשנת 1968 על ידי האוניברסיטה העברית[2][3]. הקמת הפארק בפועל החלה בשנת 1970, באמצעות חברה ייעודית שהוקמה לצורך כך, "קריית תעשיות עתירות מדע בע"מ", שהייתה בבעלות שווה של החברה הכלכלית לירושלים והאוניברסיטה העברית. בשלב הראשון פותח שטח בן 100 דונם בהשקעה של 2 מיליון ל"י. כדי למשוך מפעלים לירושלים ניתן מענק בגובה 20% ומענק מיוחד בגובה ההוצאות לפיתוח הקרקע[4].
בשנת 1971, הוקם המפעל הראשון בהר החוצבים, מפעל של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, בו יוצרו במהלך השנים במפעל תרופות בטכנולוגיות שונות בהן: משחות, פתילות, סירופים, טיפות, אנטיביוטיקה ומוצרים וטרינריים[5]. ועד שנת 1975 הושלמה בנייתם של 6 מפעלים בפארק[6].
בשנת 1979, הוקם המפעל של חברת לוז שעסקה בפיתוח, ייצור והקמה של תחנות כוח בטכנולוגיה תרמו-סולארית[7]. בניין זה, שהתאפיין במסגרות חלונותיו האדומים, נהרס באוקטובר 2018 על מנת לפנות מקום להקמת מבנה גדול יותר.
בשנת 1980, החלה חברת אינטל ישראל בהקמת מפעל למוליכים למחצה בפארק בהשקעה של 50 מיליון דולר[8]. מפעל אינטל בירושלים (Fab 8), היה הראשון לייצר פרוסת סיליקון עבור אינטל מחוץ לארצות הברית. המפעל נסגר בשנת 2008 בשל התיישנותו, אולם לאחר הקצבת מענקים מממשלת ישראל, נפתח בשנית בשנת 2009, כמפעל לקדם-זיווד שבבים (Die-Prep). באפריל 2016 הודיעה החברה על סגירת המפעל עד סוף השנה[9].
בשנת 1982 הוקם מפעל ומרכז פיתוח של חברת "פייזקום" (Phasecom Corp). חברה מארצות הברית שהוקמה על ידי מהנדס ישראלי, אריה צימרמן, וסיפקה מערכות תקשורת לטלוויזיה בכבלים[10][11]. בסוף שנות ה-90 נרכשה על ידי היזם דוידי גילה ושמה שונה ל-VYYO[12].
בשנת 1988, הוקמה בהר חוצבים חברת NDS המפתחת פתרונות להגנה על תוכני טלוויזיה בכבלים ובלוויין מפני פיראטיות, והעברת שידורי טלוויזיה דיגיטליים. ב-2004, עברה החברה לקמפוס חדש, שכלל אז כ-1,000 עובדים, ושנבנה על ידי חברת רד בינת נכסים בכניסה לפארק (בבעלות חברת רד בינת גם מבנים נוספים בהר)[13]. בראשית 2012 רכשה חברת סיסקו את NDS תמורת 5 מיליארד דולר, אך לאחר מספר שנים פיטרה סיסקו מאות עובדים בחברה כחלק ממהלך של קיצוץ עלויות[14].
בשנת 1993, הוקמה "מנהלת הר-חוצבים" (העמותה לטיפוח הקריה לתעשיות מדע הר-חוצבים), על ידי חברות הפארק והרשות לפיתוח ירושלים במטרה לטפל בין היתר בפיתוח הפארק ומתן שירותים לחברות ולעובדיהן.
בשנת 1998, הוקם מרכז הפיתוח של אינטל ישראל בהר חוצבים, עם 80 עובדים, על בסיס מרכז הפיתוח של חברת DEC שנרכש על ידי אינטל. במשך השנים התרחב המרכז לכ-1,200 עובדים[15].
בשנת 2004, הקימה חברת טבע תעשיות פרמצבטיות מפעל נוסף במתחם - "מפעל הטבליות בירושלים ע"ש אלי הורביץ", במפעל כ-700 עובדים[16].
בשנת 2009, החלו להפגין במשך מספר שבועות מאות חרדים, שצעדו מהשכונות החרדיות להר חוצבים כל שבת, במחאה על כך שאינטל וטבע מפעילות את קו הייצור שלהם גם בשבתות. למרות ההפגנות הייצור בשבתות במפעלים נמשך[17].
נכון לשנת 2013 מועסקים בפארק, ששטחו 500 דונם, כ-9,500 עובדים, בכ-250 חברות עתירות ידע וטכנולוגיה וחברות נותנות שירותים. השטח הבנוי בפארק משתרע על פני 350,000 מ"ר ב-29 מבנים. עם תום הרחבת הפארק צפויים לעבוד בו כ-15,000 עובדים בשטח בנוי של 650,000 מ"ר.
בשנת 2015, עבר להר חוצבים זמנית בנק ישראל עד לסיום השיפוצים במבנה בגבעת רם. בשלהי 2018 חזרו חלק מחטיבות הבנק למבנה בגבעת רם. בגבולו הצפוני של אזור התעשייה נמצאים השירותים הווטרינריים של ירושלים.
חברות הנמנות בפארק
בין היתר החברות בפארק: טבע, אינטל ישראל, מובילאיי, NDS, IDT, סיסקו מערכות, מעבדות רפא, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד
גאוגרפיה
את הר חוצבים מקיפים כמה נחלי אכזב שהם יובלים של נחל שורק שעובר ממערב. "נחל חיל", ו"נחל רוממה" מצדו המערבי. "נחל סנהדרין" ו"נחל צופים" מצדו המזרחי. יער רמות משמש בתור גבולו הצפוני.
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
![]() |
![]() |
אתר האינטרנט הרשמי של הר חוצבים
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בבית בינת בהר חוצבים בירושלים, באתר 'חלון אחורי', 4 בפברואר 2017
- יונתן קפשוק, הר חוצבים: נחשפה מחצבה מימי בית שני, באתר N12, ספטמבר 2021
הערות שוליים
- ^ הר חוצבים: מחצבה מימי בית שני נחשפה בירושלים - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, באוגוסט 2021
- ^ האוניברסיטה תשתתף בפתוח קריית תעשיות עתירות מדע , הצופה, 26 בספטמבר 1968
- ^ תוקם קריה לתעשיות עתירות־מדע בבירה, דבר, 24 ביוני 1968
- ^ קרית "תעשיות עתירות מדע" תוקם בירושלים, מעריב, 15 באפריל 1970
- ^ אהוד גוט, 28 מיליון ל"י יושקעו בשני איזורי תעשיה בבירה, מעריב, 6 באוקטובר 1971
- ^ 13 מיליון ל"י הושקעו בקרית תעשיות עתירות מדע המוקמת בירושלים, מעריב, 13 בינואר 1975
- ^ מירב אנקורי , ארנולד גולדמן, טייק II, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2007
- ^ יוקם מפעל אלקטרוניקה בירושלים, דבר, 29 ביולי 1980
- ^ מאיר אורבך, זעזוע באינטל: סוגרת את המפעל בירושלים, באתר כלכליסט, 18 במאי 2016
- ^ "פייזקום" - ספק עיקרי לאירופה של תקשורת כבלים, דבר, 5 בינואר 1982
- ^ פייזקום שכרה 2,600 מ"ר ב-13 דולר למ"ר בירושלים, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
- ^ דפנה צוקר, דוידי גילה מנפיק את פייזקום לפי שווי של כחצי מיליארד דולר, באתר גלובס, 7 בפברואר 2000
- ^ מירי ריילי, רד בינת מקימה 50 אלף מ"ר בהר חוצבים שבירושלים - בהשקעה של 50 מיליון דולר, באתר הארץ, 7 ביולי 2002
- ^ ענבל אורפז, סיסקו תפטר כ-300 עובדים במרכז הפיתוח בישראל, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2014
- ^ אינטל משקיעה 40 מיליון שקלים בהרחבת מרכז הפיתוח בירושלים, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2000
- ^ מליבו תבנה מפעל תרופות לטבע בהר חוצבים ב-43 מיליון שקל, באתר TheMarker, 28 במרץ 2004
- ^ יאיר אטינגר, החרדים יפגינו נגד פתיחת אינטל בשבת. החברה: נסגור המפעל בירושלים אם הייצור ייפגע, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
אזורי תעשייה בישראל | ||
---|---|---|
אזורי תעשייה | אבשלום • אלון תבור • BBC בני ברק • דימונה • הר חוצבים • הר-טוב • חולון • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • מצפה רמון • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • צ.ח.ר • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים" • כפר סבא • הרצליה פיתוח • תימורים • תלפיות | |
פארקי תעשייה | פארק אזורים • איירפורט סיטי • אפק • לב הארץ • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • יקנעם • כנות • מבוא כרמל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • מת"ם • נעם • עומר • עמק חפר • פלמחים • צבאים • ציפורית • קדמת גליל • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • עתידים • ראם • רמת דלתון • שגיא 2000 • שורק • שחורת | |
אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • אריאל מערב • פארק בראון • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין | |
אזורי ופארקי תעשייה עתידיים | רמת בקע • מתחם האלף • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער שומרון | |
אזורי תעשייה שפונו או ננטשו | אופירה • ארז • ימית • נווה דקלים • קטיף • קרני |