פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/רזולוציה נמוכה
דיאלוג פרי עטו של אפלטון מספר על שיחה שהתקיימה בין סוקרטס והיפיאס. בשיחה עונה היפיאס לשאלת סוקרטס "מה מעניין אנשים?", תשובת היפיאס היתה: "עמים, גיבורים ובני אדם, יישובים וכיצד נוסדו הערים בימי קדם, ובקיצור, הם מוכנים לשמוע על ארכאולוגיה". זה כנראה האזכור הראשון של המילה ארכאולוגיה במשמעות של חקר תרבויות אנושיות בעת העתיקה.
המזרח הקרוב היה ביתן של תרבויות עתיקות ומפוארות - שומר, אכד, מצרים העתיקה, אשור, בבל, פרס העתיקה והחתים הן אך חלק ממגוון תרבותי עצום, שכלל גם את ממלכת ישראל וממלכת יהודה, תרבויות כנען, עבר הירדן וכן התרבויות בלבנון כגון אוגרית, צור וצידון. המזרח הקרוב הכיל בתוכו תרבויות מורכבות ומרתקות, שפיתחו את הכתב על כל גוניו כולל כתב יתדות בשומר, כתב הירוגליפי במצרים העתיקה וכתב אלפבית בכנען, ידע במתמטיקה ובאסטרונומיה, באדריכלות ובאמנות, כמו גם דתות ומבנים תרבותיים וחברתיים מורכבים, והותירו אחריהן ערים חרבות, ספריות, כתובות קיר, קברים וחפצים אחרים, חלקם גלויים לעין כמו הפירמידות במצרים, וחלקם נטמנו תחת שכבות של אדמה.
מדע הארכאולוגיה התפתח באופן שיטתי כמדע במהלך המאה ה-19. מדע זה הגיע להשגים משמעותיים בחשיפת תרבויות העבר המפוארות במזרח הקרוב, פיענוח שיטות הכתב שהותירו אחריהן, ותיאור החיים בהן בכל מובן. ארכאולוגים חפרו במצרים, במסופוטמיה ובאנטוליה, והעלו לעתים ממצאים דרמטיים ומלהיבים, כדוגמת מסכת המוות של תות ענח אמון, שהתגלתה בשנת 1922 והציתה את דמיון העולם.
פורטל זה מוקדש לתרבויות העבר המפוארות, אך גם לאישים, לאתרי החפירות מהתקופה הנאוליתית ועד שנת 1700 השנה האחרונה שממצאיה מוגדרים כעתיקה לפי חוק העתיקות, וכן למתודולוגיה המדעית של הארכאולוגים העוסקים בחקר תרבויות המזרח הקרוב.
ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת היחידה המדינית שנקראה בשם יהודה, בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני.
במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית.
| |
| חייל מארינס אמריקאי מתבונן בשרידיה הדוממים של חאטרה בצפון עיראק. העיר נוסדה בעת שלטון הסלאוקים במאה ה-3 לפנה"ס, והתקיימה משך כחמש מאות שנה, עד שחרבה בידי הסאסאנים בשנת 241. בשנת 1985 הוכרזו שרידיה כאתר מורשת עולמית. |
מייסדת המוזיאון הלאומי של עיראק הייתה הרפתקנית בריטית בשם גרטרוד בל. בל, שלחמה לצד לורנס איש ערב במהלך המרד הערבי והייתה בין יוצרי המדינה המודרנית של עיראק, הקדישה את עיקר מרצה לאחר מלחמת העולם הראשונה ליצירת המוזיאון הארכאולוגי בבגדד. היא פיקחה על חפירות ובחנה ממצאים, כשהיא פועלת מתוך העיקרון שהממצא צריך להיות מוצג במדינה בה נמצא, עיקרון שהופר על ידי הארכאולוגים האירופים במאה ה-19, שהביאו לכך שמבחר עתיקות המזרח הקרוב העתיק מוצגים במוזיאונים באירופה כמו הלובר והמוזיאון הבריטי. המוזיאון נפתח באופן רשמי ביוני 1926, אך כחודש לאחר מכן התאבדה בל, אם בשל בריאותה הרופפת, ואם בשל תחושות קיפוח והזנחה שחשה לאחר המלחמה.
אדד - אל הסער האנטולי - אספקת המים לירושלים - ארכאוזואולוגיה - ג'וב יוסף - האמה התחתונה בירושלים - הגן הארכאולוגי בירושלים - הדד - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - ויה דולורוזה - חמת גדר - ימחד - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - כנסיית הבשורה - מבצר צלבני במזרח התיכון - מוזס וילהלם שפירא - מנהרות הכותל - מערכות המסתור של בר כוכבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מערת צדקיהו - מקדש אדפו - נקבת השילוח - פלינדרס פיטרי - צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום - קטנה - קינת ניפור - קרב קדש - תל אבו הואם - תעודות אל-יהודו
[ עריכה ]
ראשיתה של האדריכלות הייתה עם הבונים הראשונים אשר חיפשו מחסה מפגעי מזג האוויר והגנה מפני חיות טרף. בתקופה הפלאוליתית העליונה ניבנו בקתות עגולות מהחומרים הזמינים באזור המגורים. ביישובי הקבע הראשונים של התרבות הנאטופית, לפני אלפי שנים, הופיעה בנייה בת-קיימא של בתים עגולים או סגלגלים, המשלבים יסודות אבן וקירוי מחומר צמחי. עם התרחבות היישובים בתקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית נוצר הצורך בבניה מתוכננת יותר יחד עם הגנה כנגד אויבים. דוגמה טובה ניתן לראות בצ'טלהויוק נבנו בתים צמודים מבוץ, הגישה לבתים נעשתה דרך הגג. דוגמה אחרת היא ביר אבו מטר בתים חפורים תת-קרקעיים. במשך הזמן החלו האנשים לבנות גם מקדשים לאלילים וקברים למתים. האדריכלות התפתחה במקביל באזורים שונים בעולם, במיוחד בתרבויות מפותחות. דוגמאות ידועות הן הפירמידות במצרים העתיקה אשר שימשו כקבר ו הזיגוראת במסופוטמיה אשר שימש כמקום פולחן. שניהם מבנים אדריכליים גבוהים שמטרתם להאדיר את שם בוניהם. האדריכלות והתפתחותה היא סיפור התפתחותן של תרבויות במזרח הקרוב העתיק.
[ עריכה ]
תחום הארכאולוגיה הימית הוא ענף חדש יחסית בארכאולוגיה שנוסד רק בשנות ה-50 של המאה ה-20. הארכאולוגיה הימית עוסקת בשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון עוסק בארכאולוגיה של כלי שיט; דוגמאות לממצאים שהתגלו בשטח זה הן הספינה העתיקה ממעגן מיכאל שנמצאה בארץ ישראל, והספינה של ח'ופו שנמצאה בתוך פירמידת ח'ופו בגיזה שבמצרים. התחום השני מתמקד בחקר שרידי האדם הקשורים לפעילות ימית, כגון נמלים. דוגמה לכך היא נמל קיסריה בקיסריה העתיקה אשר נבנה בידי הורדוס ושרידיו נמצאים כיום מתחת לפני המים. התחום השלישי הוא ארכאולוגיה תת-מימית, העוסקת בשרידי האדם מתחת לפני המים, יישובים טבועים, כגון עתלית-ים - אתר מהאלף ה-8 לפנה"ס המכוסה היום במי ים בעקבות עליית מפלס הים התיכון. באתר זה נמצא מבנה פולחני. חפירה ארכאולוגית של יישוב טבוע דורשת מהארכאולוג רישיון צלילה.
בישראל קיבלה הארכאולוגיה הימית תנופה עם הקמתה של האגודה למחקר תת-ימי בישראל בשנת 1961, על ידי אלישע לינדר ואבנר רבן והקמתו של החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה בשנות ה-70 של המאה ה-20.
ארכאולוגיה ימית - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - יבנה ים - נמל קיסריה - ספינה טרופה מאולו-בורון - עתלית-ים
[ עריכה ] אחת השאלות החשובות בחפירה ארכאולוגית היא תיארוך כל השכבות הארכאולוגיות באתר, על ממצאיהן. הארכאולוג שואף להגיע לתיארוך מדויק ככל האפשר, אבל יכולתו להגיע לכך הולכת ונעשית קשה יותר ככל שהאתר קדום יותר. קיימים שני סוגי תיארוך ארכאולוגי: תיארוך יחסי (לפי רצף השכבות; העמוקה יותר היא הקדומה יותר) ותיארוך מוחלט, המתבצע בשיטות פיזיקליות כגון תיארוך פחמן-14 (מדידת כמותם של איזוטופים רדיואקטיביים בממצאים ארכאולוגיים מתאימים; הכמות ההתחלתית של האיזוטופים וקצב הדעיכה שלהם ידועים, ומכאן ניתן לחשב את גיל הממצא לאחר מדידית הכמות שנשארה בו). לעתים ניתן לתארך שכבות השייכות לתקופה היסטורית על-פי תאריכיהם ההיסטוריים הידועים של אירועים שונים, המשתקפים בממצא הארכאולוגי. דוגמה לכך היא קביעת התאריך של השכבה הארכאולוגית של נפילת מצדה לפי התיעוד בספריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.
הארכאולוגים והחוקרים השונים השקיעו מאמצים רבים בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק והזיקה ביניהן. הבסיס לכרונולוגיה היו רשימות מלכים שונות כגון: אבן פלרמו, רשימת המלכים מטורינו, רשימת המלכים מכרנך, רשימת המלכים מאבידוס כתובות הירוגליפיות אשר פרטו את שושלות המלכים. וכן אירועים אסטרונומיים מתועדים שהוזכרו בתעודות שונות ואפשרו לקבע מלך מסוים בשנה מסוימת, וממנו ללכת אחורה וקדימה על פני הזמן. הקשרים בין מצרים ותרבויות מסופוטמיה וארץ ישראל אפשרו ליצור תיארוך גם של תרבויות אלה. הסטרטיגרפיה של ממצאים אלה ומדידת הגיל באמצעות פחמן-14 מאפשרים הצלבה של כל הנתונים ובניית כרונולוגיה אמינה למזרח הקדום.
[ עריכה ]
חקר אתרי קבורה בעת העתיקה הוא חלק חשוב ובלתי נפרד ממדע הארכאולוגיה. קברים ותכולתם, אתרי קבורה ובתי קברות היו לעתים הממצאים העיקריים באתרים ארכאולוגים רבים. האדם בייחסו חשיבות רבה לחיים לאחר המוות הקדיש מאמץ ותשומת לב לבניית הקברים, לטקס הקבורה ולחפצים אותם השאיר בקבר. דוגמה מאלפת היא אתר הקבורה הענק שחפרה הארכאולוגית קתלין קניון ליד יריחו בה חשפה וניתחה כ- 500 קברים. דוגמה מפורסמת יותר הם הפירמידות במצרים ששימשו קברים לפרעוני מצרים בימי הממלכה הקדומה.
לאורך שנות ההיסטוריה חלה התפתחות במנהגי הקבורה השונים בתרבויות השונות עד ימינו אלה. חלון זה נותן שער ראשוני לכניסה לעולם המופלא של מנהגי הקבורה והקברים בעולם העתיק.
נחל מערות - בית שערים - גלוסקמא - מערות אפקה - מצבות נחל קדרון - סרקופג - קבר בני חזיר - קבר בת פרעה - קבר זכריה - קבר ...יהו אשר על הבית - קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית[ עריכה ]
.JPG)
כלי החרס מעניקים לארכאולוג מבט אל תרבויות העבר. ייצור כלי החרס הוא קל יחסית, וחומרי הגלם זמינים למדי, וכאשר הוא נשבר, הוא אינו ניתן להתכה מחודשת, וכך נוצר מצב שבו אנשי העבר השאירו מאחוריהם חרסים ושבריהם למאות ואלפים. החרס הוא חומר עמיד, וכלי חרס, או שבריהם, שורדים זמן רב לאחר שכלים שנעשו מחומרים אחרים מתכלים. בשילוב עם ממצאים אחרים, חקר כלי החרס הוא חיוני לבחינת ההתפתחות התרבותית, הארגון והמצב הכלכלי של חברות שייצרו או ייבאו כלי חרס. חקר הכלים גם מאפשר מבט לחיי היום יום, הדת, והיחסים החברתיים של החברה. כרונולוגיה המבוססת על טיפולוגיה של כלי חרס היא לעתים חיונית כשהמדובר בחברות שטרם פיתחו את הכתב, אך גם לתיארוך של חברות בעלות היסטוריה כתובה.
כלי קרמיקה
אגן (ארכאולוגיה) - בזיך כלקוליתי - בילביל - גביע (ארכאולוגיה) - טס (ארכאולוגיה) - מחבצה כלקוליתית - מנורת שמן - סיר בישול (ארכאולוגיה) - ספל (ארכאולוגיה) - פיטס - פיקסיס (ארכאולוגיה) - פכית - פך - פערור - צפחת - קדירה (ארכאולוגיה) - קובעת - קומקום (ארכאולוגיה) - קנקן - קערה (ארכאולוגיה)
משפחות כלים
קרמיקה אפורה ממורקת - דגם האיילות והתומר - הכלים הדו-גוניים - הקערות השומרוניות - התרבות הירמוכית - כלי ואדי רבה - כלי בית ירח - כלי בסיס טבעת - כלים המצוירים על לבן מתקופת הברזל - כלים המקורצפים לבן - כלי תל אל-יהודיה - כלי אבידוס - כלי אכזיב - משפחת מונוכרום קיפרי - כלים מחופים לבן - משפחת משח פסים - משפחת פיניקי דו גוני - משפחת צבוע לבן - קרמיקה פלשתית - משפחת שוקולד על לבן - כלי מגידו - קרמיקה מתכתית
פרויקט למיפוי וזיהוי כלים
פרויקט הקרמיקה הלבנטינית - משמש לאיסוף מידע שיטתי על כלי הקרמיקה הנמצאים באתרים ארכאולוגים באזור הלבנט. בצורה אינטראקטיבית ומדעית,[ עריכה ]
חפירה ארכאולוגית מטבעה הורסת אתרים ארכאולוגים. התל על כל ממצאיו נשמר כקפסולת זמן עד לבואו של הארכאולוג אשר חופר ומוציא את האוצרות הטמונים בו לאור. חשיפת הממצא לאור משאירה אותו חשוף לפגעי הטבע, ולעתים קרובות הוא נהרס. המודעות לבעיה זו גדלה עם השנים, והיום בכל העולם מוקדש חלק מתקציב החפירה לשימור האתר וממצאיו. גודלו תלוי במשאבי החפירה הספציפית ובמקורות המימון. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נהגו משלחות החפירה לחפור ולהסיר שכבות גדולות מהתל. המשלחת שחפרה בתל מגידו בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 תכננה לחפור את כל התל. רק בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה החפירה נעצרה, והאתר ניצל. גם שיטות השימור השתכללו עם השנים. היום יודעים למשל ששימור וחיזוק קיר בעזרת בטון מזיק לאתר בגלל שהבטון מפריש מלחים המזיקים לקיר האבן הקדום. עם השנים נוסד מקצוע חדש הנקרא "שימור ארכאולוגי" ויש ללמוד אותו בנפרד. לא כל ארכאולוג יודע איך לשמר. האתר סוסיתא מהווה דוגמה לדרך נכונה לטפל בנושא. האתר הינו גן לאומי, רשות הטבע והגנים מקצה תקציבים לשימור הנעשה במקביל לחפירות משלחת מאוניברסיטת חיפה המתנהלת באתר מאז שנת 2000.
פעולות השימור נעשות לאור המקובל בעולם כפי שהתוותה הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים - איקומו"ס, ולאור ההגדרות וההנחיות של מסמכים דוקטרינרים הנוגעים לנושא כמו אמנת ונציה.
שימור מבנים - שימור תל מגידו - תוכנית לשימור אתרים
[ עריכה ] תולדות המחקר הארכאולוגי, הינו הסיפור של התפתחות הארכאולוגיה מימיה הראשונים, בהם הרפתקנים ושודדי עתיקות חיפשו אוצרות כדי למוכרם למוזיאונים ברחבי העולם ועד להפיכתה של הארכאולוגיה למדע. בדרך להפיכתה למדע הוגדרו שיטות חפירה ארכאולוגית, תעוד ופרסום מידע וכן חוקקו חוקים ותקנות במדינות העולם המסדירים את הנושאים, ומגדירים מה זו עתיקה, ואיך יש לבצע חפירה ואיך ומתי לפרסמה. מהי חובת השימור שחלה על הארכאולוג החופר וכן הסחר בעתיקות. הארכאולוג פלינדרס פיטרי נחשב אבי הארכאולוגיה המודרנית. הוא שינה את פני החפירה הארכאולוגית ואת שיטות התיעוד והפרסום של החפירה.
בגלל הביקוש הרב לממצאים מיוחדים המחקר הארכאולוגי לווה לאורך השנים גם בזיופי עתיקות, כאשר עם השנים הזייפנים הפכו למתוחכמים יותר. דוגמה ידועה לזיוף שעד היום שנויה במחלוקת היא כתובת יהואש וה"מגלה" שלה עודד גולן.מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב
- אוֹבֶּליסְק - מונומנט צר וגבוה, בעל ארבעה צדדים וקצה עליון בצורת פירמידה. מכונה לעתים בעברית "מצבת מחט". האובליסקים אופייניים לתרבות מצרים העתיקה, אך מצויים גם בתרבויות אחרות.
- אמפיתיאטרון - מבנה גדול ופתוח בנוי כעיגול שלם, שמש למופעים ותחרויות ספורט. האמפיתיאטרון הוא המצאה רומית שמקורה בתיאטרון ביוון העתיקה.
- ארכאוזואולוגיה - תחום מחקר בארכאולוגיה וזואולוגיה העוסק בשרידי בעלי-חיים המתגלים בחפירות ארכאולוגיות. שרידים אלה, בעיקר עצמות, שיניים וקרניים, שופכים אור על ניצול בעלי החיים בידי האדם בעבר - כמזון, שעשוע, פולחן ועוד.
- גלוסקמה - תיבה קטנה ששמטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של עצמות הנקבר. הגלוסקמה שימשה לעתים ל"קבורה משנית": המת היה נקבר באופן "רגיל" באדמה או בתוך גומחה חצובה במערת קבורה, ולאחר כשנה, כאשר הרקמות הרכות התכלו, נאספו עצמותיו והוכנסו לגלוסקמא.
- דולמן - מבנה מגליתי, כלומר בנוי מאבנים גדולות, שמקורו לרוב בתקופת האבן החדשה ואילך.
- היפודרום - מסלול מירוצי סוסים ומרכבות, בייחוד בתקופה הביזנטית.
- הירוגליף - מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים. תווים אלה שימשו בסיס לכתב קדום אשר היה מותאם לחריטה על חרס, אבן או עץ.
- חלקלקה - מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת. מטרת החלקלקה היא למנוע מן האויב לטפס על קירות המצודה או החומה או לערער את יסודותיה של החומה באמצעות חפירות או אילי ניגוח, וכן למנוע התמוטטות של הקיר בגלל סחף ובליה טבעית של הקרקע בעיתות שלום. החלקלקה נמצאת בין החפיר המקיף את החומה לבין החומה עצמה והיא בנויה בדרך כלל מעפר כבוש המכוסה לבנים חלקות או לבנים מסותתות.
- חרפושית - דמות של חיפושית זבל המגולפת באבן, בחֵמָר ובחמרים אחרים האופיינית לתרבות מצרים העתיקה. החרפושיות שמשו כקמעות, אלילים זעירים, עדיים וחותמות.
- כרטוש - בכתב החרטומים המצרי, קרטוש היא תיבה סגורה המקיפה את הטקסט, ומציינת שמדובר בשם של בן מלוכה.
- מאוזוליאום - מבנה קבורה מפואר, המשמש לעתים כמקום סגידה למת או למתים הקבורים או חנוטים בתוכו.
- מומיה - גווייה משומרת. המומיות הנודעות ביותר הן אלו שנחנטו במטרה לשמרן, בייחוד במצרים העתיקה.
- נקרופוליס - עיר מתים. במקומות רבים בעולם הקדום נחפרו ערים מפוארות למתים, לעתים מתוך האמונה בתחייתם של המתים וחזרתם לעולם. מהמפורסמים שבהם היו במצרים, אירופה ודרום אמריקה. בישראל, בית שערים הוא דוגמה אופיינית לכך.
- סטואה - סוג של מבנה באדריכלות יוון העתיקה הכולל מעבר מקורה עם עמודים (סטיו) בצידו האחד, הפתוח אל החוץ.
- סטוקו - (כיוּר בעברית) הוא טיח העשוי מתערובת של חומר מליטה מגבש, כגון סיד או צמנט פורטלנד, ומים, המשמש לשם יציקה, חיפוי, עיטור ועיצוב של קירות.
- סטיו - שדרת עמודים מקורה.
- ספינקס - יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה במצרים העתיקה, אך הייתה לו השפעה על תרבות יוון העתיקה.
- סרקופג - מְכל אבן המשמש כארון מתים.
- פודיום (סטילובטה באדריכלות יוון העתיקה) - החלק העליון של הקרפידומה, שהיא המשטח שעליו ניצבים עמודי המקדש, כלומר, היא רצפת המקדש. המשטח נבנה בצורה מדורגת ששיטחה את הקרקע מתחת למקדש והיוותה מעין במה.
- פרמידה - מבנה דמוי הצורה הגאומטרית פירמידה. מבנים אלו אופייניים לתרבויות עתיקות רבות, בשל חוזקם ושרידותם, מכיוון שצורת בניין זו היא העמידה ביותר. במזרח הקרוב צורת הפירמידה הייתה אופיינית לקברי הענק של הפרעונים במצרים העתיקה אך גם למבנים אחרים כגון הזיגוראת האופייני לתרבויות מסופוטמיה.
- פסיפס - יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות אבן שונות וססגוניות ליצירת תבנית גרפית.
- פפירוס - סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס. השימוש הידוע הראשון בנייר פפירוס נעשה במצרים העתיקה, עוד בימי השושלת הראשונה של מצרים ואולי אף לפני-כן. נעשה שימוש בפפירוס בכל אזור המזרח התיכון, כמו גם ביבשת אירופה ובדרום-מערב אסיה.
- צלמית - פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים, עשויה מחומרים שונים. הצלמית שימשה בעת העתיקה כחפץ קדושה, קמע פוריות, קמע מזל ועוד.
- קארדו - כינויו של הנתיב שחצה ערים ומחנות צבא באימפריה הרומית מצפון לדרום. הקארדו שימש בדרך כלל כמרכז המסחרי של העיר, והיו בו חנויות וסוחרים.
- קבר פיר - סוג של קבר, שהיה נהוג בעת העתיקה. תחילה נחצב פיר בקרקע עד לעומק הרצוי, בעומק זה, בהתאם לסוג הקבר, מונחת הגופה. לעתים החציבה מתרחבת לכדי חלל גדול שבו מתבצעת הקבורה. קברי פיר מסוגים שונים היו נפוצים במקומות שונים בעולם, וביניהם ארץ ישראל, מקסיקו ויוון.
- קולומבריום - מתקנים ובהם גומחות רבות חצובות בקיר זו לצד זו וזו מעל זו. סבורים כי המבנים שימשו לגידול יונים.
- קריפטה - חדר אבן או חלל כלשהו הבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה, ובדרך כלל משמש כאתר קבורה המכיל סרקופג, ארון מתים או שרידים קדושים של אישים כגון קדושים או בעלי תפקידים בכירים בכנסייה.
- רוגם (טומולוס) - תל של אדמה, או אדמה ואבנים, המוגבה מעל קבר או קברים.
- תיאטרון - מבנה בצורת פרסה מקורו ביוון העתיקה נבנה על מורדות גבעה ושימש להצגת מחזות. מקור המילה ביוונית תאאומי- להתבונן
מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב
- אבן גוויל - אבן בצורתה הטבעית ללא עיבוד נוסף המשמשת לבניית מבנים
- אבן גזית - אבן מסותתת, לרוב בצורת תיבה, לעתים בעלת סיתות שוליים.
- אטריבוט - תכונה אופיינית במובהק לממצא ארכאולוגי המסייעת בזיהויו. למשל צבעם המיוחד ותהליך החיפוי והמירוק של כלי בית ירח.
- באתרו (in situ) - מתאר ממצא שנמצא בעת חפירה ארכאולוגית במקום המקורי שבו הושאר על ידי האדם האחרון שהשתמש בו, ולא הוזז משם על ידי בני אדם או על ידי כוחות הטבע.
- בור אשפה - בור שנחפר באתר ארכאולוגי בשכבה ארכאולוגית מסוימת לתוך שכבה קדומה יותר, והתמלא בממצאים ארכאולוגיים השייכים לתקופה המאוחרת. הזיהוי של הבור בעת חפירה נעשה בעיקר בחתך.
- חפירה ארכאולוגית - חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים. החפירה נעשית על ידי צוות הכולל ארכאולוג אחראי
- חפירת בדיקה - חפירה ארכאולוגית ועוזרים, ומתבצעת על פי שיטות שנתגבשו עם השנים ובפיקוח מדעי. מצומצמת הנעשית במטרה לגלות את אופיו של אתר ארכאולוגי, זו חפירה מקדמית לחפירה נרחבת.
- חפירת הצלה - חפירה הנעשית באתר שנתגלה במקרה בעקבות פעולות פיתוח בשטח, כגון סלילת כביש. מטרתה לאסוף את הממצאים ולתעד את האתר.
- חתך ארכאולוגי - חתך בתוך ריבוע חפירה בשכבות העפר המציג את שכבות העפר השונות ואת הפרטים האדריכליים ששכבות העפר מתייחסות אליהן, כולל התיאור הגרפי של שכבות אלה.
- טיט - תערובת של טין ואדמה המשמשת להכנת לבנים ולטיוח. התערובת מכילה חומרים נוספים כגון: חול, ים, תבן וחצץ.
- טיפולוגיה - תורת הטיפוסים. שיטה לקביעת המאפיינים של טיפוס ספציפי בממצא ארכאולוגי אשר מבדילים בינו לבין טיפוסים קרובים. הטיפולוגיה גם בודקת את ההתפתחות של הטיפוסים השונים ואת זיקתם לטיפוסים קרובים.
- טרמינוס אנטה קואם - "תאריך שלפני", תאריך ידוע של ממצא ארכאולוגי המשמש כעוגן כרונולוגי לממצאים אחרים שכולם קודמים לו. למשל חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוכדנצר, הוא תאריך כזה לתקופת הברזל.
- טרמינוס פוסט קואם - "תאריך שאחרי", תאריך ידוע של ממצא ארכאולוגי המשמש כעוגן כרונולוגי לממצאים אחרים שכולם מאוחרים לו. למשל, כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים בשנת 1099 הוא תאריך כזה לתקופה הצלבנית.
- כרטיס לוקוס - יומן המתעד את כל המידע הרלוונטי בלוקוס ספציפי.
- לבנת טיט - לבנה עשויה טיט שיובשה בשמש.
- לוח קרמי - איור, צילום או שרטוט, המציג בצורה שיטתית כלי חרס על מאפיניהם השונים כגון פרופיל, צבע, עיטור וקנה מידה, אשר מאפשר ייחוס, הפניה, ושפה משותפת לכל העוסקים בפריטים המוצגים. כל לוח מלווה בתיאור מילולי של כל פריט.
- לוקוס - שכבת עפר אחידה למראה בחפירה ארכאולוגית.
- מאובן מנחה ארכאולוגי - ממצא ארכאולוגי שהוא ייחודי לתקופה מסוימת. מציאת הממצא באתר נותנת אינדיקציה ברורה לתקופה שאליה משתייכת השכבה בה נמצא המאובן. לדוגמה, מחבצה כלקוליתית.
- סטרטיגרפיה - השתכבות, שיטת עבודה של ארכאולוג בחפירה ארכאולוגית של ניתוח הנתונים. בעזרתה הארכאולוג מנסה לחשוף חפצים ומבנים שהתקיימו באותה שכבה ארכאולוגית, ולהבדיל בינה ובין השכבות מתחתיה ומעליה באתר. על פי השיטה נקבע התיארוך היחסי של השכבות באתר.
- סל ארכאולוגי - היחידה הבסיסית של איסוף המידע בעת החפירה בלוקוס. אם הלוקוס עשיר בממצאים מוכנסים לסל פריטים משטח מצומצם בתוך הלוקוס ובכך מחלקים את הלוקוס ליחידות משנה. בלוקוס עני בממצאים משתמשים בסל אחד או שניים.
- סקר ארכאולוגי - בדיקת פני הקרקע כדי לאתר וללקט ממצאים עתיקים כגון שברי חרסים ללא חפירה ארכאולוגית. הממצאים על פני השטח מסייעים בקביעת התקופה בהם האתרים היו מיושבים. הסקר נעשה באזור גאוגרפי נרחב
- עתיקה - מושג משפטי המופיע ב"חוק העתיקות" על פיו כל נכס שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 הוא עתיקה. הנכס יכול להיות מחובר לקרקע או מנותק ממנה.
- פער יישובי - אי רציפות בהתיישבות האנושית באתר מסוים. אי הרציפות מזוהה כאשר בין שתי שכבות מוצאים סימני עזובה כגון סחופת חול.
- ריבוע חפירה - יחידת החפירה הבסיסית שבה פותחים שטח בחפירה ארכאולוגית, גודלה 5X5 מטר. בעת חפירת הריבוע משאירים מחיצה של 0.5 מטר מסביב לריבוע, כך שהשטח נטו שנחפר בריבוע הוא 4.5X4.5 מטר.
- שוד אבנים - שימוש באבני בנייה ממבנים חרבים לשימוש חוזר. הסרת כל הקיר כולל אבני היסוד משאירה באתר תעלת שוד המתמלאת בעפר ונראית ברור בחתך ארכאולוגי
- שימור ארכאולוגי - ממצאים ארכאולוגים באתרים מתבלים ומתפוררים מרגע שנחשפו לאור השמש. כדי למנוע זאת יש לשמרם בעזרת מערכת טיפולים כימיים ופיזיים המתאימים לעתיקה.
- שימוש משני - מיחזור חלקי מבנים או חפצים שנמצאו בעיי חורבות על ידי מתיישב מתקופה מאוחרת יותר מתוך מטרה לחסוך בעבודה.
- שכבה ארכאולוגית - מערך שרידים עתיקים שמקורם באתר ארכאולוגי מיושב שהתקיים בפרק זמן זהה. נהוג לסמן מספר שכבה בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX" שפירושו אתר יריחו שכבה 19. ככל שמספר השכבה גדול יותר השכבה קדומה יותר.
- תיארוך באמצעות טבעות עצים - שיטה המבוססת על ספירת טבעות עצים שנמצאו באתר ארכאולוגי. טבעת העץ נוצרת כל עוד העץ חי בעקבות השינוי במשטר הגשמים בשנים השונות. כל טבעת מייצגת שנה. השיטה לא נותנת תיארוך של האתר, אלא סדר כרונולוגי של ממצאים בתוך האתר באזורים מרובי עצים
- תיארוך יחסי - קביעת מועד ההתרחשות של מאורע היסטורי או תופעה ארכאולוגית ביחס למאורע או תופעה אחרים. האם התרחש לפני או אחרי.
- תיארוך מוחלט - קביעת מועד ההתרחשות של מאורע היסטורי ביחס לתאריך ידוע בלוח השנה. למשל חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה הנוצרית לפי המניין המקובל.
- תיארוך פחמן-14 - שיטת תיארוך כמעט מוחלטת המבוססת על קצב ההתפרקות של פחמן-14 בחומר אורגני בטבע מהרגע שבו הסתיימו חייו.
- תעלת יסוד - תעלת יסוד של מבנה, חפורה בקרקע או חצובה בסלע, לתוכה מכניסים את לבנות יסודות הבניין וממלאים בעפר את המרווח שבין אבן היסוד לפני השטח.
- תעלת שוד - תעלת יסוד שהוצאו מתוכה אבני היסוד של הקיר כדי לעשות בהן שימוש משני. חתך בחפירה ארכאולוגית מאפשר להבחין בתעלת השוד בעזרת צבע העפר השונה בה התמלאה התעלה.
- תקופה בארכאולוגיה - פרק זמן באזור מסוים בעל מאפיינים תרבותיים דומים או זהים מבחינה אתנית, דתית, תרבות חומרית ועוד.
- תרבות ארכאולוגית - סך ההשגים החומריים והרוחניים של חברה מסוימת. למשל, תרבות פלשתית. במחקר פרהיסטורי תעשייה ליתית (ליתוס - אבן) עם מאפיינים מיוחדים המבדילה אותה מתרבויות אחרות. שם התרבות ניתן לה לרוב על שם האתר הראשון שבה נמצאה. למשל, תרבות עובייד.
|
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב. פקולטות לארכאולוגיה, מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות, לאתר עתיקות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של האתרים המעניינים והעיקריים הקיימים באינטרנט בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב.
אתר היום: מוזיאון שמואל ברונפמן למקרא ולעתיקות - מוזיאון ישראל
מוזיאון שמואל ברונפמן למקרא ולעתיקות הוא האגף לארכאולוגיה של מוזיאון ישראל המציג תצוגות קבע ערוכות באופן כרונולוגי, ותצוגות מתחלפות. האתר מציע סקירה נרחבת של המוזיאון ומוצגיו, ומציג לגבי כל תקופה סקירה היסטורית וארכאולוגית ותמונות של הממצאים העיקריים. המוזיאון סוקר את הארכאולוגיה של ארץ ישראל, אך יש באתר גם התייחסות מפורטת לתרבויות שכנות, כתרבויות מצרים העתיקה ותרבויות המזרח הקרוב העתיק, וכן סקירה של נושאים כהתפתחות המטבעות או הזכוכית בעולם העתיק. כן ניתן לצפות באתר בתכנן של מגילת ישעיהו ומגילת המקדש, ממגילות ים המלח, המוצגות בתצוגה מיוחדת הניתנת לגלילה על ידי הצופה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- הספרים המוצגים בחלונית הינם שער מבוא לארכאולוגיה ומטרתם לתת למתעניין כלי ראשוני להכיר את הנושא. נבחרו ספרים בתחומים שונים בארכאולוגיה, מדעיים וסמי מדעיים. לחלקם יש ערך בוויקיפדיה. לרשימה מלאה של ספרים העוסקים בארכאולוגיה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה, ראו קטגוריה:ספרי ארכאולוגיה
[ עריכה ]
אבן תל זית - בבתא - גולגלות מכוירות - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - ונוס מברכת רם - חותמות "למלך" - חרסי הגורלות ממצדה - חרסי שומרון - טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס - כונתילת עג'רוד - כתובות תחום גזר - כתובת אל כום - כתובת הליודורוס - כתובת השילוח - כתובת חפציבה - כתובת עקרון - כתובת רחוב - כתובת תל דן - לוח גזר - לוחיות ברכת כהנים - מגילות ים המלח - מכתבי לכיש - מכתבי ערד - מבני קבורה עגולים בפלמחים - מטמון נחל משמר - מערת האגרות - מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין - פסל אדריאנוס - שנהבי מגידו.JPG)
[ עריכה ]
אבן רוזטה - אסטלת ישראל - דיוקנאות המומיות מפיום - הספינה של ח'ופו - כתבי מארות - כתובות דריוש הראשון בסואץ - כתובות פרוטו-סינאיות - מגילת ון אמון - סיפורו של שנהאת - מכתבי אל עמרנה - מכתבי יב - הפרוטמה של נפרטיטי - פפירוס נאש - קבר בני חסן - קבר תות ענח' אמון - רשימת המלכים מאבידוס - רשימת המלכים מטורינו - תבליט קרב גויי הים
[ עריכה ]
אסטלת הניצחון של נרם סין - אסטלת הנשרים - האובליסק השחור - המשחק המלכותי של אור - הנס המלכותי של אור - המונולית מכורח - לוח נבו שרסכים - מנסרת סנחריב - עלילות גילגמש - ספריית אשורבניפל - פלימפטון 322 - כודורו - שער אישתר - תעודות נוזי
אגדת אקהת - אגדת כרת - ארכיון אבלה - בית הכנסת בדורה אירופוס - כתובת זכור - מצבת בן הדד הראשון - עלילות בעל וענת - שירה אוגריתית
[ עריכה ][ עריכה ]
[ עריכה ]
ארמון ברדק-אה סיאה - כתובת גנג'נאמה - הצהרת כורש - כתובת ביסותון - קבר פִּירוּז נהאוונדי
אבן האישה ההרה - ארון אחירם - הג'אר אל חיבלה בבעלבק - הסרקופג של אשמונעזר השני - כתובות מלכי גבל
[ עריכה ]
הכוכב מע'סול • חזון גבריאל • כתובת בלעם • כתובת בקבוק תל סיראן • כתובת מקיר-מואב • כתובת מלכותית מואבית • כתובת מצודת רבת עמון • מפת מידבא • מצבת מישע
[ עריכה ]
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- גלריה של מקורות מידע ומאגרים כדאי להשתמש.
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת הערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
| פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/מיפוי תמונות חסרות של ממצאים ארכאולוגים בישראל | |
|---|---|
|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ארכאולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)