אביי קשישא
מראה
| השתייכות | אמוראי בבל |
|---|---|
| רבותיו | רב |
אביי קשישא הוא אמורא בבלי המוזכר מספר פעמים בתלמוד. נמנה כנראה על תלמידי רב.
אזכורים בתלמוד
אביי קשישא לא הוזכר פעמים רבות בתלמוד[1].
בלבול שמקורו בשמו הזהה לשמו של אביי, מהמפורסמים שבאמוראים, הביא לסתירות כביכול בדברי אביי בכמה מקומות בתלמוד[2].
פתגם מפורסם בשמו הוא ”האי תיגרא דמי לגודא דגמלא, כיון דקם קם”. כלומר: מריבה דומה לגשר העשוי מנסרים, שככל שיעברו בו בני אדם כן יתקבעו במקומם ותקשה הוצאתם[3].
איזכורים ללא הכינוי 'קשישא'
במספר מקומות מובאת שמועה בשם אביי ומן ההקשר הסיקו חלק מפרשני וחוקרי התלמוד כי מדובר באביי קשישא.
- בתלמוד בבלי, שבת, נ"ז, ב' מביא רב יהודה שמועה בשם אביי, למרות שרב יהודה היה גדול ממנו[4]. חלק מהפרשנים הסיקו מכך כי מדובר באביי קשישא, אך יש שדחו סברא זו[5].
- באותו מקום מביא אביי שמועה בשם רב, ממנה העלה רבי אהרן הימן השערה שמדובר באביי קשישא, כיון שקיים פער דורות משמעותי בין אביי לרב[6]. יש שדחו זאת, כי אולי האריך רב ימים[7].
- בתלמוד בבלי, פסחים, מ"ה, ב' וק"ד, ב' מוזכרים רב יהודה ואביי יחד, וגם במקומות אלו העריכו החוקרים שמדובר באביי קשישא[8].
- בתלמוד בבלי, סוכה, מ"ב, א' מוצא רבי משה אבן חביב[9] סתירה בין דעתו של אביי באותו דף לדעתו במקום אחר ומתרץ כי מדובר באביי קשישא.
- בתלמוד בבלי, נדה, כ"ה, ב' מביא רב ביבי בר אביי שמועה בשם רבי יוחנן. גם כאן שיערו שמדובר בבנו של אביי הקדמון, אך גירסת ספר היוחסין במקום היא "אביי בר אבין". גם כאן יש שדחו שאולי רבי יוחנן האריך ימים[7].
רבותיו
מהגמרא במסכת שבת דף נ"ו, בה הוזכר כמצטט שמועות סותרות בשם האמורא רב, ניתן להסיק כי היה תלמידו[10].
הערות שוליים
- ↑ הוזכר ביבמות, כ"ד, א', בכתובות, צ"ד, א', כתובות, צ"ו, ב', בשבועות, מ"ב, ב', בסנהדרין, ז', א', ובשבת, נ"ו, א'
- ↑ ראו למשל כפות תמרים לסוכה, מ"ב, א'
- ↑ על פי פירוש רש"י לתלמוד בבלי, סנהדרין, ז', א'
- ↑ רבא, חברו של אביי, נולד ביום בו מת רב יהודה. ראה תלמוד בבלי, קידושין, ע"ב, ב'
- ↑ רבי אהרן מגיד, בית אהרן, חלק י, באתר היברובוקס
- ↑ אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 7.0 7.1 אלישע שור, וועד חכמים, באתר אוצר החכמה
- ↑ קאצנלנבוגן, משה בן נחום, אלפא ביתא, באתר אוצר החכמה
- ↑ שמות בארץ - כפות תמרים, באתר היברובוקס
- ↑ תולדות תנאים ואמוראים א'