אברהם הכהן צבאן
 | |
| לידה | דבדו, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1920 ה'תר"ף מלייה |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, פוסק הלכה |
| רבותיו | רבי שלמה הכהן צבאן - ארבי לקביר, רבי אברהם בן שושן |
| שם השושלת | משפחת כהן-סקלי |
רבי אברהם הכהן צבאן הוא בן למשפחת כהן סקלי, דיין, מורה הוראה, ראש ישיבה בדבדו ורב העיר מֶלִיָיה שבמרוקו.
קורות חייו
נולד בדבדו בשנת ה'תרכ"ב לאביו הרב אהרן הכהן – דיין בדבדו.
למד אצל דודו המהרש"ך רבי שלמה הכהן צבאן – ארבי לקביר ואצל רבי אברהם בן שושן. לאחר מכן עמד בראשות הישיבה בדבדו בה למדו עשרות תלמידים, ביניהם הרב שלמה מרציאנו (דלחימר)[1].
בשנת ה'תרס"ג ברח ממהומות של מרד בו חמארה בדבדו, הגיע למליליה והתקבל בכבוד גדול. הוא ייסד בית כנסת וקהילה וכעבור זמן התמנה לרב העיר[2].
פיוט לזכרו נדפס בספר גביע יוסף סוסה תרפ"ו, לרבי יוסף בן הרוש[3].
נרצח בשנת ה'תר"ף במליליה על ידי מוסלמים, ונטמן בבית העלמין הסמוך לדבדו. על נוסח מצבתו נכתב "הנהרג על דתו מעוטר ומוכתר בנימוסו נזר אלוקיו על ראשו"[4].
אחיו הוא רבי יוסף הכהן צבאן, אביו של רבי שלמה הכהן צבאן ראב"ד אוג'דה.
השאיר אחריו שני ובנים ושתי בנות. כמו כן וכתבי יד רבים שטרם ראו אור.
הערות שוליים
- ^ רבי שמואל מרציאנו, ויען שמואל, ירושלים תשי"ט, בהקדמה לספר עמ' 13
- ^ אליהו מרציאנו, יחס דבדו החדש, תשנ"ז
- ^ יוסף בן הרוש, ספר אהל יוסף, באתר היברובוקס
- ^ אליהו מרציאנו, אבני קודש - בית העלמין של דבדו, תשנ"ז, עמ' 60
