רבי רפאל ברוך טולידנו

רבי רפאל ברוך טולידנו

מימין לשמאל:רבי שלום משאש, רבי רפאל ברוך טולידנו, רבי ברוך אברהם טולידנו.
לידה	1890 תר"ן
פטירה	17 בנובמבר 1970 (בגיל 80 בערך) י"ח בחשוון תשל"א
מקום פעילות	מקנס (מרוקו), בני ברק (ישראל).
תפקידים נוספים	ראש ישיבה
רבותיו	הרב חיים בירדוגו, הרב חיים משאש
חיבוריו	קיצור שולחן ערוך, שו"ת רבי ברוך

רבי רפאל ברוך טולידנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה רבה של מקנס שבמרוקו. מחבר "קיצור שולחן ערוך" לפי מנהגי הספרדים.

תולדות חייו

נולד במקנס שבמרוקו ליעקב טולידנו ולחנה לבית סודרי. משפחת טולידנו היא משפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד, שמקורה בטולדו. נישא לרחל לבית עמאר. רבו המובהק היה רבי חיים בירדוגו. למד מוסר אצל רבי חיים משאש. יש אומרים שהשם טולידנו הוא משני המילים טולדו נו (לא בספרדית) ושזאת השבועה שנשבעו בעת גירוש ספרד, לא לחזור לטולדו, אך רבים טוענים שאין בכך ממש וזה סה"כ אמירה על המשפחה שהיא מטולדו.

השם רפאל נוסף לו בשנת תר"צ, לאחר שחלה.

פעילותו במרוקו

בהיותו כבן שמונה עשרה התמנה לדיין במקנס. בגיל 27, לאחר פטירת אביו, נתמנה לאב בית הדין ולרבה הראשי של העיר. במסגרת תפקידו קיבל ממלך מרוקו חסן השני את עיטור "וויסאם עלאוית" והממשלה הצרפתית העניקה לו את עיטור לגיון הכבוד.

הרב טולידנו הקים מוסדות בעירו: "ביקור חולים" - אשר הגיש סיוע רפואי לעניים חינם; "דובב שפתי ישנים" - בית דפוס שבו הוציא לאור ספרים של חכמי מרוקו; "שובו בנים" - תנועה לחזרה בתשובה; "מלביש ערומים" - הספקת ביגוד לעניים ולנזקקים; ו"מוהר הבתולות" - סיוע לחתנים ולכלות. הקים ישיבה לבני הכפרים והעיירות הסמוכות. נהג להגיע לכפרים כדי לאסוף תלמידים לישיבה זו. דאג למחסורם של התלמידים, החל בביגוד ומזון וכלה בטיפול רפואי.

מדי יום מסר שיעורי תורה בבית מדרשו לפני כ-150 משתתפים^{[דרוש מקור]}, ובימי שישי היה מחלק בעצמו לעניים כספים אשר גבה מתושבי העיר. היה מזרז את הסוחרים לסגור את חנויותיהם לקראת שבת.

בישראל

בשנת תשכ"ג (1963) עלה הרב טולידנו לישראל. הוא התיישב בתחילה בבאר שבע, לאחר מכן עבר לחיפה, שם התבקש להתמנות לרב העיר וסירב. מאוחר יותר עבר להתגורר בעיר בני ברק, תחילה בשכונת זיכרון מאיר ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו בישראל והשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות.

היה מזוהה עם אגודת ישראל. השתתף בכנסייה הגדולה החמישית בשנת תשכ"ד (1964) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: "ואיך אעלה אל אבי והנער איננו אתי".

נפטר בי"ח בחשוון תשל"א ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.

הנצחתו

אחר פטירתו קראה עיריית בני ברק את הרחוב שבו התגורר בסוף ימיו על שמו. רחוב על שמו קיים גם בשכונת רמת שלמה בירושלים.

צאצאיו הקימו ישיבות ובתי מדרש על שמו: ישיבת חזון ברוך בצרפת, ישיבת אור ברוך בירושלים וקהילת עטרת ברוך בבני ברק.

חיבוריו

הרב טולידנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי שולחן ערוך ועל ביאור כף החיים וכן על קיצור שולחן ערוך, ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא "אשורר שירה לכבוד התורה", אשר נפוץ בקרב עדות המזרח.

כתביו ותשובותיו על אורח חיים ויורה דעה יצאו לאור על ידי מכון אהבת שלום, תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך".

מצבת רבי רפאל ברוך טולידנו

משפחתו

רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות.

• בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק הקרויה על שמו.
• בנו רבי יעקב טולידנו היה ראש ישיבת "חזון ברוך" בצרפת הקרויה על שמו.
• בתו מרים הייתה נשואה לרבי דוד צבי מרצבך (בן רבי יונה מרצבך ראש ישיבת קול תורה).
• בתו רבקה הייתה נשואה לחתנו רבי שלמה טולידנו מח"ס 'יבנה שלמה' ו'יקהל שלמה'.
• בתו מזל-טוב היתה נשואה לחתנו רבי יוסף טולדנו.
  • נכדו רבי גבריאל טולידנו בן בתו רבקה, הקים על שמו יחד עם אחיו, הרב מיכאל טולידנו, את ישיבת אור ברוך בשכונת בית וגן, בירושלים.
  • נכדו הרב מיכאל טולידנו בן בתו רבקה, מכהן כנשיא ישיבות 'אור ברוך' ו'ברית יעקב'.
  • נכדו רבי נסים טולדנו בן בתו מזל-טוב, ראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
  • נכדו הרב עמנואל טולדנו בן בתו מזל-טוב, מראשי ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב, מחבר ספר עטה אור.
  • נכדו הרב בצלאל טולידנו, בן בתו מזל-טוב, ראש ישיבת זוהר התורה בירושלים.
  • נכדו הרב יעקב בן נאים, חתן בתו מזל-טוב, מכהן כראש ישיבת ורשת הכוללים נחלת משה ברמות. וכן כדיין בבית הדין "אהבת שלום".
  • נכדו הרב משה מרצבך מכהן כר"מ בישיבת קול תורה בירושלים.

תלמידיו

• הרב יצחק טולידנו - מרבני שכונת בקעה.
• הרב ישראל אליזרע – רבה של אשדוד.
• הרב מישאל דהאן – רבה של באר שבע.
• הרב יצחק אוחנה – רבה של קריית שמונה.
• הרב דוד מלול – רבה של ירוחם.
• הרב דוד בר חן - רבה של שדרות.
• הרב מרדכי טולידאנו - חתנו של הרב עובדיה יוסף, אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים ראש בית המדרש 'יביע אומר'.
• הרב יהודה קיסוס – חיבר ספר בשם "מקורך ברוך" על רבו.

לקריאה נוספת

• תולדותיו בספר מקנס ירושלים דמרוקו - זכרון ברוך- הרב יצחק טולידנו ירושלים תשנ"ה.
• תולדותיו בספר יקוד החמה
• תולדותיו בהקדמה לספר אהל יעקב, מכון אהבת שלום, תשנ"ז.
• רפאל ברוך טולידנו (נינו), קדוש וברוך, בני ברק, תש"פ 2019 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• משה רבי, אורחים בישראל: הרב רפאל ברוך טולידנו, הצופה, 7 באוקטובר 1963, עמ' 2
• רבי רפאל ברוך טולידנו , הפיוט "אשורר שירה", באתר הזמנה לפיוט

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31851016רפאל ברוך טולידנו